הרב עובדיה יוסף זצק"ל - המאכלים שאהב לאכול !

עיין היטב באגרת הרמב"ם לבנו ר' אברהם, בקובץ תשובות רמב"ם, ח"ג (אגרות קנאות) עמ' מ:

... ושמור נפשך מאד מדברי רוב חבורי אנשי צרפת היא פרנצ"ה
אשר לא יראה להם שהם מכירים הבורא יתברך
אלא בעת אכלם בשר השור שלוק מטובל בחומץ ובשומים
והוא טבול הנקרא בלשונם סלס"א
ויעלה איד החומץ ועשן השומים אל מוחם
ויחשבו אז להשיג בהם הבורא יתברך בכל שעה,
ושהוא קרוב בתפלותיהן וצעקותיהן...
גם בשומם הבורא יתברך מדרס לשונם
בספרם ובזכרם הבורא ית' בכל שעה
באותם הדברים המגשימים הבורא ית'
עלוי רב וגדול מדברי הכופרים חלילה לו...

ובזה יובנו הדברים הכתובים באשכול על 'הרב יצחק יוסף - אכלו לי שתו לי',
עשן ה'על האש' כנראה לא התפוגג ממוחו עד היום ...

פיינשמעקער, מה שכתבת נכון, אך זיל בתר טעמא -
והטעם, היינו העשן הזה היוצא מ'על האש',
וכל ה'הלוך ילך' מסביב לחאפלות הללו
אלו, מערפל ומטשטש את מוחם ושכלם 

מסכן הרב עובדיה זצ"ל שזה מה שמשפחתו כותבת עליו לאחר פטירתו.

אני מתאר לעצמי שיש שם במשפחה כמה אנשים נורמלים שיודעם לספר על ההתמדה והידע העצום שלו בתורה, ולא מה הוא אכל, ומה הוא שתה.

זה הזכיר לי את דבריו מלאי התוכן של כבוד נשיא המדינה כמר עזר וייצמן בהספדו את ראש הממשלה  יצחק רבין. "אכלנו כמה דברים טובים, שתינו כמה דברים טובים". זה היה הרמה שלהם  אז וזה הרמה של אי אילו גם כיום.

אכן עזר וייצמן היה אחד מבעלי הטקט הידועים במדינתנו, והעיסוק ב"איזה חלק בבשר אהב הרב עובדיה" קצת מזכיר את עיסוק זה. מאידך זו לא הפעם הראשונה שעוסקים בהתנהגויות זניחות של רבנים, וכבר אמרו חזל שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד (בפרט שכאן יש חידוש שהוא נהג לחגוג במידה מסוימת את יום העצמאות, וכידוע יחסו של הרב עובדיה ליום העצמאות ולמדינה הוא נושא ארוך ורציני בפני עצמו ואכמ"ל).