שינוי ערכים - אפשרי?

לא צריך לשנות ערכים. בסה"כ מדובר בקונפליקט: הערך של מחוייבות לתורה מוליך אותך לחשוב X והערך המוסרי מוליך אותך לחשוב "לא X". כעת אתה בקונפליקט ועליך להכריע. אבל אין סיבה לזהות את שני הערכים הללו.
לדוגמה, התורה אומרת להשמיד את עמלק (לשם החידוד נדבר על התינוקות). אני חושב מוסרית שזה מעשה נורא. בעלי גישת הזהות יאמרו שאו שהערך שלי שגוי או שעליי לפרש את התורה אחרת. אבל אני טוען שזה לא הכרחי: התורה אכן רוצה שנשמיד את עמלק מסיבות דתיות. המוסר אומר לא להשמיד אותו. וכעת אני בקונפליקט.
אגב, אם אתה דוגל בגישת הזהות, כלומר לדעתך ציוויי התורה חייבים להיות מוסריים, אז איני רואה בעייה: האמון שלך בתורה (בהנחה שאי אפשר לפרש אחרת) מראה לך ששיקול הדעת המוסרי שלך שגוי. אז התחושה המוסרית שלך היא אשלייה, ואין שום בעייה (למעט בעייה פסיכולוגית, שהרי יהיה קשה לך ליישם את המסקנה הזאת).

הרב מיכי,
א. כאשר אתה מסביר פרט מסוים בתורה (אם זה עמלק ואם זה כל פרט אחר), אפשרי לטעון שהתורה מכירה עקרונית בערך הסותר את הציווי שלה, ובכל זאת היא מצווה אותו בגלל ערך אחר שגובר על הערך הנ"ל.
אבל אם אתה נתקל שוב ושוב בגישה מסוימת בתורה שאינה מכירה בערך פלוני, או שאינך מוצא ערך שיגבר על אותו ערך שאתה דוגל בו, אתה חייב להגיע למה שאתה קורא "גישת הזהות".
לדוגמא, אברהם אבינו שהכיר בכך שדרך ה' היא "צדקה ומשפט" וקיבל ציווי להעלות את יצחק לעולה, יכול היה לתרץ את זה בערך אחר שוגבר במקרה זה על ערכי הצדקה והמשפט. אבל אם אברהם היה מקבל סדרת ציוויים שתוכנם הפוך מצדקה ומשפט הוא היה אמור להבין שהערכים הללו אינם מוערכים ע"י אלוקים. התירוצים של "ערך X גובר על ערך Y" יכולים להיות טובים כשזה "פעם ב...", ולא באופן קבוע.

ב. ונניח שלמדתי שהערך בו אני דוגל הוא "אשליה". אז מה? הרי אני עדיין מאמין בו, למרות שנודע לי ש"באמת" זה לא ערך נכון. הקושי שלי נובע מכך שערכים הם דבר די עובדתי, כפי שפעם כתבת לגבי רצח, שאינך יכול להסביר למה זה לא טוב בעיניך, כי תמיד אפשר להעביר את הדיון לשאלה מהו טוב וכו' ואז אין לזה תשובה. טוב זה טוב ורע זה רע, בלי סיבה. כעת, מה יעזור שאני יודע שזו אשליה? אני אצטרך לומר שכל שיקול הדעת המוסרי שלי הוא אשליה. אפשר לקבל גישה כזו?

חזק ואמץ,השאלה שלך בטלה ומבוטלת מעיקרה.הרי אתה מאמין  בתורה משמים ואתה הרי מאמין שעליך לעשות ככל אשר יורוך אז איך קרה שהגעת ר"ל למצב מופקר שכזה? רכשת לך ערכים מעולם המוסר האנושי? הרי רק התורה צריכה לשמש כמצפון האנושי שלך ולכן בעת מחית עמלק עליך להרוג בשמחה את התינוק העמלקי האחרון,בלי לשאול שאלות או להרהר.חזק ואמץ.

ה' מחוייב למוסר?

חזק ואמץ

אני סבור שהצגת דילמה קשה מאד האופיינית לזמננו.

לימוד יסודי של התורה, בכתב ושבעל פה, מעורר שאלות רבות. כאשר לאדם יש ערכים והם מתנגשים עם התורה, זו בעיה חמורה. גם פילוסופית וגם קיומית. איך אני חי עם זה?

זה מעין הבעיה שמציג הרמב"ם בקשר להתנגשות בין התורה לבין המדע בהקדמתו למורה נבוכים. (פילוסופיה ומדע הם כמעט דבר אחד בזמנו). האם יש לוותר על הפילוסופיה והמדע או על התורה כפשוטה - זו שאלת הרמב"ם בזמנו. האם לוותר על הערך או על המחוייבות לתורה, זו הדילמה כפי שמציג חזק ואמץ.

כדאי לתת דוגמאות כדי שיהיה ברור על מה אנו מדברים והיכן הקושי. הנה כמה דוגמאות שגם הועלו בעבר בפורום.

א. השמדת עמלק, כולל תינוקות, כהערת מיכי.

ב. איסור טיפול רפואי שיש בו חילול שבת לגוי (מה תעשה אם שהתגיירה ובנה טרם סיים את הגיור והוא נפצע בתאונה, שאלת הרב זילברשטיין).

ג. האם היה על אברהם להקריב את בנו - או לסרב?

ד. האם עלינו לקוות לחידוש הקרבנות?

כמדומה שאין פתרון אחד כללי לשאלה מפני שההתנגשויות נובעות מסיבות שונות.

אחד הפתרונות, שעולה בפורום, הוא שיש לקבל את התורה במבט היסטורי. כלומר, שהתורה ניתנה בצורתה לעם על רקע תרבותי. זה אומר לראות בתורה יישום של ערכים ותכליות חינוכיות בתוך הקשר היסטורי. כמובן, כפי שטען הרמב"ם, תורה אלוקית אמורה להיות בלתי זקוקה לשינוי. מצד שני, אולי הפרשנות של התורה כן משתנה לפי הדור? אולי הרמב"ם נקט דרישה נוקשה מדי, אולי בגלל ויכוח היסטורי עם הקראים והאיסלם?

אם נרשה לעצמנו לקבל מבט היסטורי, אזי נוכל למצוא פתרון לדילמות רבות, שחלקן טרם נזכרו באשכול. נוכל לקבל את חוסר ההתאמה בין סיפור הבריאה לבין מה שמלמדת הפיזיקה הספקולטיבית על ראשית הקוסמוס, נוכל ליישב את הסתירות בין המידע ההיסטורי והארכיאולוגי שיש לנו לבין מה שמסופר על דורות הראשונים עד אברהם (ואם יש צורך, אז גם כך אחר כך). ונוכל לקבל שיש תביעות ומצוות שאינן מתאימות לערכים שלנו שיכולים להיתפס ולהיות מיושמים בחברה מודרנית (וגם כאן לפעמים זו  תקוה יותר מאשר אפשרות, כגון לוותר על עונשים קשים לפושעים מתוך רחמים).

(אני סבור שאני כותב קצר מאד ולא מבאר מספיק. אבל אפשר בהזדמנות אחרת ובהמשך).

דוגמא לדבר:

אלמנה ללא ילדים חייבת להינשא לאח של בעלה המנוח והיא מוגדרת בתור "אשה זיכו לו מן השמים". אבל ההלכה הזו ניתנה בתקופה שבה החיים היו במסגרת משפחתית ושבטית. אלמנה ללא ילדים יכלה להישאר ללא שום מקור פרנסה, כי בבית הבעל לא רצו בה ולא היה מי שידאג לה (בניגוד לאלמנה שיש לה ילדים ולכן היא חלק מהשבט החדש) ומי אומר שיקבלו אותה בחזרה בבית אביה? לפיכך, מצות ייבום, נוסף לתועליות אחרות (כמו התקוה לראות זרע באופן פרשני כהמשך למת), דואגת לכלכלתה של האלמנה. זו כמובן הצעתי לפרשנות היסטורית.

ואכן, מצות ייבום כבר אינה נוהגת. כבר חז"ל ביקשו למנוע ייבום כאשר אין התאמה (למשל בגיל) בין היבמה למייבם. ונכון להיום יעדיפו רוב הרבנים מצות חליצה כדי לשחרר את האשה (אם כי מסיבות אחרות).

הנה כמה שאלות בהמשך לפתרון שניסיתי להציע.

א. האם הוא עונה על המצוקה? כלומר איך יתכן שאנו יכולים להחזיק בערכים שאינם מגולמים בקריאה פשטנית במקורות? - התשובה: בגלל שהתורה נוסחה עבור דור יותר פרימיטיבי מבחינה זו.

ב. האם התשובה היא נכונה?

***
אולי עלי להוסיף עוד משהו כדי שהדברים לא ייתפסו כקריאה לזלזול בתורה. אני מציע להבחין בין שני מושגים של התורה.

התורה כפי שהיא באופן אידיאלי. כלומר המערכת של ערכים וחינוך של האדם, בחברה ובפרט (זה הרמב"ם אבל לא רק הוא).

התורה כפי שניתנה בדור שניתנה, ולכן היא טעונה פרשנות בידי חכמים, שהם המוסד המוסמך והראוי היחיד לכך. (להבדיל מנתינת סמכות שינוי לקהילה, או לפרט, כפי שנוהגות קבוצות שאכן מוגדרות כלא אורתודוכסיות).

ממה שקראתי, גישה כזו מוצגת על ידי הרב קוק, אם כי אני עצמי הצלחתי להבין שזו גישתו רק לאחר שקראתי את מפרשיו. (אפשר להזכיר את האשכול החשוב על ספרו של הרב עמית קולא, "הויה או לא היה").

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מיימוני
אינך חושש ממדרון חלקלק?

מיימוני

הרב מיכי,