הרב שרלו, על הפער בין ההלכה לעולם ערכים עכשווי - חתונה

טוב, נניח להשל הוא לא כזה חשוב. למרות שאיני חושב כמוך בנוגע לגביו. אפשר להטיל ספק בנוגע למהות של הצדוקים וכו', אבל ברי הפלוגתא שלהם היו התנאים ששמותיהם ודבריהם מוזכרים במשנה, מה לעשות. אין להפרידם מה'פרושים'. קבלת העיקרים של הרמב"ם לעומת החולקים אם בכלל נעשתה כזו היא כמובן מאוחרת, אבל לא קשורה לטיעון של האורטודוקסיה בת מאתיים השנה. חז"ל קבעו רשימה של דברים שמי שלא מאמין בהם אין לו חלק לעולם הבא, ואפשר להרגו 'מורידין ולא מעלין', ואדרבה הרחיבו את דין מורידין על כל מי שפורש מדרכי ציבור. הויכוח מול הרמב"ם היה שאין להעמיד את הדת על יג' כי כל הדת כולה חשובה ומהשמים ומי שמשנה ממנה צריכים להרוג אותו..

לא רוצים
כאגב, תוכל להסביר מהי נבואת משה לפי המו"נ

איתי
המצב האהוב עלי בדיונים הוא שבר הפלוגתא כותב שאני טועה ואז חוזר בדיוק על מה שכתבתי. זה שאתה "מתעקש" להבין את דברי בצורה מסויימת לא אומר שאני טועה, וההוכחה לכך היא שכרגע כתבת שאני צודק. במציאות, בעולם, בפועל, הלכה נקבעת לפי מה שפוסקי הלכה פוסקים, והם לא פוסקים לפי נבואה מאלוהים אלא על פי דעתם. אין לדיין אלא מה שאת עיניו רואות. אתה רוצה לומר שמה שפוסקי הלכה פוסקים הוא דבר אלוהים? אתה רוצה לומר שהם הולכים אחרי עקרונות אלוהיים? ובכן, היכן טענתי כנגד זה? איפה ראית טענה לגבי מקור ההלכה?
כל מה שטענתי היה שפוסקי הלכה פוסקים את ההלכה תוך שימוש בשיקול דעתם ובאופן שבו הם תופסים את העולם והמציאות.
אז עכשיו אחרי שביססנו את השלב הזה, האם אפשר כבר לעבור לשלב הבא?
ננסח את זה בשפתך - השאלה היא האם אחד העקרונות שאלוהים הכניס להלכה הוא עקרון התחשבות במוסר האנושי. אתה טוען שלא, מי שטוען שכן יש לו על מי להסתמך.

לגבי הרב קוק - אפשרות שלישית היא שיש לך בעיה בהבנה של הדברים שלי, מה שסביר היות ולא הבנת גם את דברי הקודמים. לא טענתי שהרב קוק טען שערכי התורה לא נמסרו משמים. תחזור לציטוט הראשוני של הרב קוק, זה שלא הסכמת איתו - את זה טענתי על הרב קוק.

תלמיד טועה
נבואת משה לפי המו"נ ולפי כל הספרים האחרים של הרמב"ם היא זהה, ולא מדובר בשמיעה של דברים שאלוהים דיבר אלא בהבנה את העולם . אלוהים טרנסצנדנטי לא מדבר (בדיוק כמו שהוא לא כועס, חסר גוף וכו'). הוא לא פועל בעולם באופן ישיר.
אחד ההבדלים בין נבואת משה לשאר הנביאים הוא שהם הבינו זאת באמצעות הכח המדמה ומשה הבין זאת באמצעות השכל.

לארוצים,
אתה מתעקש לטעון שאני מסכים איתך, אבל אין שום קשר בין מה שאתה כותב למה שאני כותב...

אתה כתבת:
"כל מה שטענתי היה שפוסקי הלכה פוסקים את ההלכה תוך שימוש בשיקול דעתם ובאופן שבו הם תופסים את העולם והמציאות."
ואני לא מוצא בשום מקום בדברי הסכמה לטענות אלו.
לצערי בגלל שאתה חוזר שוב ושוב על אותה טעות, אני שוב נאלץ להגיד לך שאתה טועה.

פוסק ההלכה משתמש בעקרונות האלוהיים ובמערכת השיקולים האלוהית על מנת לגזור הלכה במציאות משתנה.

עכשיו אכתוב את זה יותר במפורש כדי שלא נחזור על אותה טעות:
אני לא מסכים לטענה שפוסקי ההלכה משתמשים בתפיסת העולם והמציאות שלהם בשביל לפסוק הלכה.
תפיסת העולם והמציאות היא סובייקטיבית ומוטה, נתונה להשפעות חיצוניות וליצרי האדם.
לעומת זאת התורה ועקרונותיה אינם כך.

לגבי שאלת ההמשך שלך,
כשל יסודי מאוד בהכנסת עקרון כזה למערכת העקרונות:
בהכנסת עקרון משתנה לתוך מערכת עקרונות אבסולוטית אתה סותר את המוחלטות של מערכת העקרונות.
אתה בעצם חוטא ב"פוסט מודרניזם". אתה טוען שלא קיימת אמת מוחלטת שעל פיה יכולים עקרונות לפעול אלא רק אמת יחסית המשתנה בהתאם לתפיסות העולם המשתנות (מה שאתה קורא לו "מוסר אנושי").

עוד כשל בטענה הזאת,
עקרון כמו זה איננו מוגדר היטב, כיוון שאיש מעולם לא יכול להוכיח מהו אותו "מוסר אנושי".
עקרון כזה מעקר מתוכן את המשמעות של תורה מחייבת, כיוון שלא ניתן לקבוע מערכת חוקים ובהם חוק: "תעשה מה שהמצפון שלך אומר".

לגבי הרב קוק, לא מעוניין לעסוק באפולוגטיקה,
הבאתי לעיל מאמר של הרב יעקב אריאל שמסביר את דברי הרב קוק בפסקה הזאת.

דה וינצי,
אני מאמין שקיימת אפשרות להיות אובייקטיבי "טהור".
ולזה כיוונתי כשכתבתי לעיל:
"התורה היא המייצגת את רצונותיו האמיתיים של האדם ואת תפיסותיו האידאולוגיות באמת.
והאדם נברא כאשר רצונותיו מכוונים באמת לתורה ולרעיונותיה."

כאשר האדם מגיע לאובייקטיביות הזאת הוא מגיע גם לרצון האלוהים.
והדרך היחידה לדעת אם אתה באמת אובייקטיבי היא לבחון את עצמך אל מול האמת האובייקטיבית, התורה.

וואו....

אני נהנה מהביטחון בו נאמרים הדברים....

ק_איתי
ברשותך רק שאלה קטנטנה - אם יש אמת נצחית, והיא אחת ויחידה ואפשר להגיע אליה - אז איך יש כל כך הרבה מחלוקות הלכתיות?
וזה עוד לפני שהתחלתי עם בעיות פרשניות של כל מיני סיפורים חזלי"ם כמו תנורו של עכנאי.