|
|
| נשלח ב-12/11/2013 11:59 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | ירובעל גם בחוק מע"מ כל אחד הוא המכריע לעצמו? |
|
אתה מחליט לגבי אייפון או אינטרנט או האם הטיפה הקטנה שעל ידך מעכבת את נ"י או שנעביר אותה. זה באמת שייך לאשכול אחר שהנושא שלו "כל אחד הוא גדול הדור"
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2013 12:02 |
|
| |
איש אינו סוקל אשם באבנים, ולא עין תחת עין, ועבדות פסולה לחלוטין, והתורה כולה ביד חכמים לקבוע. רק פתאים סבורים שהתורה חקוקה מאובנת באבן מאז שנתנה בסיני, אבל באמת 'חירות על הלוחות', והיא כעץ, אשר שורשיו באדמה, וצמרתו מגלה מרחבים ואופקים חדשים. יש בו יציבות וקביעות מחד, גמישות ורעננות מאידך, שאם לא, ישבר ברוחות סופה. תלמידטועה מעלה בעיה נכונה, ובעיות נוספות מאחוריה. לא כל אחד יכול לקחת את החוק בידיו. ואי אפשר שהחוק ישתנה בהתאם למשב רוח זמני. איננו רוצים להגיע לאנרכיה והפקרות, גם לא להתאבנות. לכן מתקיים ויכוח ציבורי במטרה להביא לשינוי נדרש במידה ובדרך הנכונות. זאת ועוד, כיום, במסגרת החוק, יש לכל פרט מרחב חופשי גדול יותר לעצמו. לאדם יש היום יותר חופש ויותר זכויות ויותר כח לשמור על זכויותיו. תנאי החיים השתנו, המציאות בה אנחנו חיים השתנתה. כל הדברים האלו הושגו על ידי מאבק. מכלול תנאים, שהיום הם 'ברורים מאליהם' כביכול, היו בלתי נתפסים לפני מאתים שנים. ודאי לא נקבל היום דעה כי ילד בן 8 צריך לעבוד מבקר עד ערב ולשלם חלק מהכנסתו הדלה לילד אחר בן 8 אשר זכותו לא לעבוד כל חייו ולחיות בעושר מופלג משום היותו בעל 'דם כחול'. לכולנו אותו צבע דם. חצי מן האנושות, הנשים, סבל מדעות קדומות, שהיום אין להן תוקף ורק בכח רשעות הדעות מתקיימות והנשים מופלות לרעה. אפשר לרשום בספר את כל הדעות הקדומות הללו, ולנמק אותן יפה מאד. יש מי שהדבר משפיע עליו, אבל הנבון יבקש לחקור את התוקף של הנימוקים האלו, או אז ימצא שהם ריקים. פעם נזקקה אישה לאפוטרופוס שיפעל מטעמה בכל עניין, להוציא כמובן עבודת משק הבית או מלאכות קשות אחרות. היום נשים עומדות בראש המערכת הבנקאית בארץ, כל כספנו מופקד בידן, ואין הן עושות את עבודתן רע יותר או טוב יותר מן הגברים, ובעיקר, אין הן זקוקות לאישורו של גבר. וכמו בכל עניין אחר אין להפלות אותן בכל הענינים שבין בני הזוג. סופו של דבר, שאם לא תפעל התבונה בעניין תיקחנה הנשים את זכויותיהן בכח, ובצדק תעשנה. אם ישיב עז מצח כי הדברים צריכים בדיקה אשיב כי גם הוא וכישוריו צריכים בדיקה, ומי שמו לבדוק אחרים. ואחר אם יאמר זו דעת תורה, אשיב כי זו דעת תקיפים שנצלו את התורה להגדלת כוחם. עודד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2013 12:35 |
|
| |
| 932woland כתב: |  | איש אינו סוקל אשם באבנים, ולא עין תחת עין, ועבדות פסולה לחלוטין, והתורה כולה ביד חכמים לקבוע. רק פתאים סבורים שהתורה חקוקה מאובנת באבן מאז שנתנה בסיני, אבל באמת 'חירות על הלוחות', והיא כעץ, אשר שורשיו באדמה, וצמרתו מגלה מרחבים ואופקים חדשים. יש בו יציבות וקביעות מחד, גמישות ורעננות מאידך, שאם לא, ישבר ברוחות סופה. תלמידטועה מעלה בעיה נכונה, ובעיות נוספות מאחוריה. לא כל אחד יכול לקחת את החוק בידיו. ואי אפשר שהחוק ישתנה בהתאם למשב רוח זמני. איננו רוצים להגיע לאנרכיה והפקרות, גם לא להתאבנות. לכן מתקיים ויכוח ציבורי במטרה להביא לשינוי נדרש במידה ובדרך הנכונות. זאת ועוד, כיום, במסגרת החוק, יש לכל פרט מרחב חופשי גדול יותר לעצמו. לאדם יש היום יותר חופש ויותר זכויות ויותר כח לשמור על זכויותיו. תנאי החיים השתנו, המציאות בה אנחנו חיים השתנתה. כל הדברים האלו הושגו על ידי מאבק. מכלול תנאים, שהיום הם 'ברורים מאליהם' כביכול, היו בלתי נתפסים לפני מאתים שנים. ודאי לא נקבל היום דעה כי ילד בן 8 צריך לעבוד מבקר עד ערב ולשלם חלק מהכנסתו הדלה לילד אחר בן 8 אשר זכותו לא לעבוד כל חייו ולחיות בעושר מופלג משום היותו בעל 'דם כחול'. לכולנו אותו צבע דם. חצי מן האנושות, הנשים, סבל מדעות קדומות, שהיום אין להן תוקף ורק בכח רשעות הדעות מתקיימות והנשים מופלות לרעה. אפשר לרשום בספר את כל הדעות הקדומות הללו, ולנמק אותן יפה מאד. יש מי שהדבר משפיע עליו, אבל הנבון יבקש לחקור את התוקף של הנימוקים האלו, או אז ימצא שהם ריקים. פעם נזקקה אישה לאפוטרופוס שיפעל מטעמה בכל עניין, להוציא כמובן עבודת משק הבית או מלאכות קשות אחרות. היום נשים עומדות בראש המערכת הבנקאית בארץ, כל כספנו מופקד בידן, ואין הן עושות את עבודתן רע יותר או טוב יותר מן הגברים, ובעיקר, אין הן זקוקות לאישורו של גבר. וכמו בכל עניין אחר אין להפלות אותן בכל הענינים שבין בני הזוג. סופו של דבר, שאם לא תפעל התבונה בעניין תיקחנה הנשים את זכויותיהן בכח, ובצדק תעשנה. אם ישיב עז מצח כי הדברים צריכים בדיקה אשיב כי גם הוא וכישוריו צריכים בדיקה, ומי שמו לבדוק אחרים. ואחר אם יאמר זו דעת תורה, אשיב כי זו דעת תקיפים שנצלו את התורה להגדלת כוחם. עודד |
|
תיקחנה בעתיד? הן כבר לוקחות בהווה!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2013 12:45 |
|
| |
עודד מהו הגבול לגמישות שמעבר לו כבר לא נכיר את העץ המקורי.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2013 13:09 |
|
| |
הגבול שאותם מתווים גדולי הדור . מחוץ לכך יש רק רפורמה . בשמות שונים .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2013 13:11 |
|
| |
בעל כבר משה רבנו- בבית מדרשו של רבי עקיבא, לא הכיר את העץ ששתל, והדברים קל וחומר.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2013 13:30 |
|
| |
| חסדאי3 כתב: |  | הגבול שאותם מתווים גדולי הדור . מחוץ לכך יש רק רפורמה . בשמות שונים .
|
|
מי הם גדולי הדור הרב שטיימן או הרב אוורבאך אט הרבי מגור או מבלז הרב סתיו או הרב שפירא.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2013 14:11 |
|
| |
| חסדאי3 כתב: |  | אמשלום .
פשיטא זוג המעונין ברבה . הצאצאים יתענינו ברב וכומר . ושלהם יתענינו בכמרה .
ואמריקה תוכיח .
|
|
[חסדאי,
סטטיסטיקות עדכניות מוכיחות ש 100% מן הזוגות הגרושים היו פעם נשואים. מכאן עולה שהגורם מספר אחת לגירושים הוא - נישואים. לפי אותו ההגיון בדיוק, עליך להתחיל את "שלשלת הדורות" שציירת, דור אחד קודם: זוג שמעוניין ברב, הצאצאים יתעניינו ברבה, שלהם ירצו רב וכומר, ושלהם יתעניינו בכמרה...
(ודוק - אין בדבריי שמץ הסכמה עם התיאור שלך, שכן כמו תשובתו המפורסמת של המתמטיקאי לאיש שאינו יודע את מקומו, גם התיאור שלך אולי מצייר נכונה פן מסוים של המציאות, אבל לעומקו הוא חסר משמעות ואינו מכיל תשובה אמיתית לבעיות המאוד אמיתיות של העם היהודי בתקופתנו).]
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2013 14:38 |
|
| |
אליבא דדבריך גם סיגריות מצוינות ממש כמו חלב .
מי שמעשן הרבה ימות יותר בקרוב . מי ששותה חלב לאו דוקא .
אבל גם מי שמעשן הרבה שתה פעם חלב . אז פתאום סיגריות זה טוב ????
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2013 14:57 |
|
| |
מתגובה לתגובה אתה עולה על עצמך.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2013 15:25 |
|
| |
כמו שאר מאות הודעותך יש לך רק השמצות . וכלום להגיד . פשוט כלום .
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2013 22:30 |
|
| |
[חסדאי,
הדוגמא שלך נדמית לי חסרת כל הגיון פנימי (בניגוד גמור לדוגמא שלי), ואין לי מושג כלל מה פשרה. התואיל להסביר?]
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2013 22:36 |
|
| |
בעלבעמיו, תאר לך אדם בן חמישים. הוא אותו האדם הזהה לעצמו במשך כל חמישים השנים ההן, יש המשכיות רציפה לאורך כל שנותיו, המשכיות אשר, לו רצינו, נתן היה לעקוב אחריה דקה אחרי דקה. התאור הזה נכון. כל אחד מעיד כך על עצמו. מצד שני, התאור הזה שגוי לחלוטין וכל אחד מעיד על כך. מבחינה ביולוגית לא נשאר דבר ממה שהיה בגופו של הילד בן השנה. [אבל הוא נושא איתו תכונות ביולוגיות שעוברות בין השינויים] גם מבחינה נפשית אותו אדם עבר שינויים עצומים. אפשר נשארו לו זכרונות ברורים, גם הם משנים את טיבם, אפשר שהוא נושא תכונות אופי. בכל זאת, הדבר המאפיין מבחינה מהותית את היצור החי הוא שינוי מתמיד, התפתחות ועמה גם, בדרך כל שהיא רצף והמשכיות. דוקא הדברים הדוממים, יציבים יותר. במיוחד אלו שסיימו תהליך התאבנות. מומיה של פרעה במוזאון היא אותה המומיה אשר נחנטה לפני כ 3000 שנים. אינני רוצה שנהפוך להיות מומיה, מוצג מוזאוני לתיירים. אינני יודע מה הגבול, אין צורך להרוס ולהחריב. אבל אם חפצי חיים אנחנו, כדאי להקשיב היטב לדברים הנבונים של אמשלום ולהכיר בהם: דרושה לנו 'תשובה אמיתית לבעיות המאוד אמיתיות של העם היהודי בתקופתנו'. העולם היהודי מצוי במשבר עמוק מזה כשלש מאות שנים. העולם האנושי כולו עבר מהפכה עמוקה ומקיפה באותה התקופה והעולם היהודי נותר מאחור. במאת השנים האחרונה הוא עבר שואה מפלצתית ומצבו השתנה שינוי מהפכני ועמוק שלא נודע כמותו אלפי שנים. להתאבן כעת הוא מעשה של חיסול עצמי והתאבדות.
עודד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2013 07:39 |
|
| |
אמשל למה הכעס? הנישואין הם רקע לגירושין כשם שהחיים רקע למוות, לא מאפיין של תהליכי הגירושין והמוות. מה שחסדאי תיאר אינו כך. ומדוע כאשר מגיעים לעם היהודי כל הליברליות והבנת האדם מתאדים? מדוע לא לומר ביושר – שיהיו מה שהם רוצים להיות, למה דווקא יהודים בעב הכרת העץ המקורי היא הנקודה המכרעת (זה נשמע כמו סיסת בחירות של פלד ירושלמי מסויים) עודד האם הדת אמורה לפתור את בעיית העם היהודי? היא הרי בעייתו העיקרית (לפחות בארצות המערב).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2013 08:16 |
|
| |
עודד המשל נאה, אולם אם נמשיך בכיוון של המשל הרי קיים גנום בסיסי שהוא נשאר (אא"כ נחשפנו לקרינה רדיואקטיבית) והפנוטיפ המשתנה הוא ביטוי של אותו גנוטיפ, עם השפעות מסוימות של הסביבה, כיצד תחיל זאת על הנמשל?
|
|
|
|
|