הרב שרלו, על הפער בין ההלכה לעולם ערכים עכשווי - חתונה

האמת שאיני בקי בהלך הרוח הקונסרבטיבי, אבל התרשמותי שהשמרנות לא עומדת בראש מעייניהם. הכל יחסי.

ארתח,
אחרי מחשבה נוספת, אני מבין שלא הבנתי את שאלתך הקודמת.

אם אני מבין נכון עכשיו, אתה שואל, מתוך קבלת ההנחות שלי, שהמצפן המוסרי זאת התורה, ושחכמים לא דנים אלא מתוך התורה עצמה, ולא משיפוט פרטי שלהם,
איך יתכן שחכמים עשו נגד ההבנה הפשוטה של התורה, ועזבו את לשכת הגזית?
איך חכמים חלקו על הלכה פשוטה לדון את הרוצח בסקילה?

התשובה לשאלה הזאת היא מאוד פשוטה,
התורה והלכותיה אינן פשוטות כמו שהן נראות לנו במבט ראשון,
ורק החכמים שקיבלו במסורת מהר סיני את כלליה ופרטותיה יכולים להבין באמת את דעת התורה.

והשאלה שאתה שואל היא דוגמא טובה לדבר,
אנחנו מבינים בקריאה הפשוטה שלנו שכוונת התורה בדין רוצח, היא שכל רוצח יבוא על עונשו בסקילה.
אבל חכמים מלמדים אותנו שלא כך.
לתורה יש כוונה נוספת, ערכים נוספים, כמו למשל שמירה על עם ישראל. (אלו לא ערכים פרטיים של חכמים, אלא ערכי התורה עצמה)
חכמים מלמדים אותנו שיש ערכים רבים בתורה, והלכות התורה הן האיזון העדין שבין כל הערכים האלו.
ולפעמים, כשקיימת מציאות לא נורמלית, מציאות מעוותת, האיזון שבין ערכי התורה נפגע. ועד לתיקון המציאות חזרה אל גדר הנורמלי, על חכמים לתקן תקנות בשביל להחזיר את הערכים לאיזון.

דוגמא טובה נוספת לדבר זה היא דין פרוזבול.
אנחנו חושבים בקריאה פשוטה שכוונת התורה היא ערך שמיטת החובות.
אבל הלל הזקן, שקיבל במסורת את כלליה ופרטותיה של התורה, יודע שקיים ערך נוסף. הלוואה לעניים.
ובגלל מציאות מעוותת שנוצרה, נפגם ערך ההלוואה, ולכן תיקן הלל פרוזבול על מנת להשיב את האיזון בין ערכי התורה.

מסכים שיש כמה דרכים לפרש את הדברים באופן מורכב יותר ופחות, אבל אני חושב שבאמת חכמים שינו לפעמים את ההלכה משום שחשבו שכך טוב לתורה ולרוחה, כפי שאומר הרמב"ם שהדבר נחשב כניתוח הכרחי.

אשמח לראות את דברי הרמב"ם האלו במקומם.
כי בהקדמה לפירוש המשנה הוא לא כותב כך.

השתמשתי בלשון הרמב"ם רק כדי להגדיר את הסיטואציה, אבל הרמב"ם מדבר על עקירה לפי שעה: " ממרים ב' ד':אם ראו לפי שעה לבטל מצות עשה או לעבור על מצות לא תעשה כדי להחזיר רבים לדת או להציל רבים מישראל מלהכשל בדברים אחרים עושין לפי מה שצריכה השעה, כשם שהרופא חותך ידו או רגלו של זה כדי שיחיה כולו כך בית דין מורים בזמן מן הזמנים לעבור על קצת מצות לפי שעה כדי שיתקיימו [כולם] כדרך שאמרו חכמים הראשונים חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. עד כאן. ישנה סוגיא ארוכה בגמ' אם יש כח ביד חכמים לעקור דברי תורה בקום ועשה ודנו הראשונים איך ההלכה. אבל כל זה בעקירה רשמית, שינוי כמו ביטול דיני נפשות לא נחשב עקירה רשמית.

ארתח
השאלה היא לא אם השמרנות עומדת בראש מעניהם של הקונסרבטיבים אלא האם אידיאולוגיית השמרנות היא ההמשך הישיר של האופן בו פסקו הלכה לאורך הדורות, החל מחז"ל ואילך.

פסיקת הלכה היא ביטוי של מה שעומד בראש מעייני הפוסקים שליט"א, גם כיום הרי אופן הפסיקה לא שמרני במובן החמור של המלה, אלא רק באופי הפסקים גורמיהם ורוחם. ולכן גם המונח המשך ישיר אינו יכול להתפרש באופן חמור, אם היינו עושים בדיוק מה שעשו לפני אלפיים שנה לא היינו ממשיכים את חז"ל שלא עשו בדיוק מה שעשו אלף שנה לפניהם. אבל ההמשכיות היא אורגנית טבעית תוך מקסימום קשר רגשי ורוחני לאידיאל ההמשכיות והשמרנות וקידוש העבר. מה שאין כן אצל הדוגלים ברפורמות במדה זו או אחרת. האם קבלת התלמוד היא לא דגל השמרנות, והתלמוד הרי קיבל את המשנה, ובהמשך קבלו את דברי הראשונים, ואת השו"ע ורמ"א, והמ"ב, וכו' התקדימים הפסיקתיים מהוים אבן יסוד בהלכה. זו שמרנות.

ארתח
לא הבנתי מה טענת.

שאלת אם אידיאולוגיית השמרנות ניכרת גם לפני מאתים השנים האחרונות. אני הק' עניתי שכן, ואף הדגמתי זאת.

את זה הבנתי. לא הבנתי מה כתבת.

אם הבנת את המשפט "אני הק' עניתי שכן ואף הדגמתי זאת" הכל בסדר

רק שלא הבנתי את ההסבר והדוגמא. האין הם לוז דבריך?

האם קבלת המשנה ע"י האמוראים קבלת התלמוד ע"י הגאונים קבלת הראשונים ע"י האחרונים וקבלת הש"ע ורמ"א על ידי אחרוני האחרונים, כפסיקות מחייבות שאין לזוז מהם. אינה שיא השמרנות?