| נשלח ב-14/11/2013 13:09 |
 |
| |
הטרדה מההורים בנושא שידוכים
בס"ד
שלום מה נשמע?
רציתי לשאול אותכם מה עושים כשההורים מטרידים אותי יותר מדי בנושא שידוכים...?
אני רק שואלת את אבי מה נשמע?הא אומר קצת עצוב...למה?אני שואלת בדאגה "כי את עדיין לא נשואה"
"עוד מעט יציעו לך בחורים יותר מבוגרים ועם יותר בעיות...למה אמרת "לא" לX?"
אני רק מנגנת באורגן,והם(לא יכולים לראות אותי מתעסקת בכלום חוץ משידוכים)ישר תוקעים בי חצים "מה את מתעסקת בשטויות?"
אני רק מפטפטת עם אחותי ומצחקקת לי בהנאה והם שוב עוקצים ומזכירים את היותי רווקה,ועל זה שאני בררנית...
אני לא בררנית.אני סה"כ רוצה חתן שמתאים לי,ומה לעשות שה' לא הביא לי אותו?...
שום הסבר שלי לא מתקבל,ושום בקשה שיפסיקו לעקוץ לא מתקבלת...
זה גורם לי לתסכול,מה עושים?
תוקן על ידי חייכנית770 ב- 14/11/2013 13:12:48
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2013 13:19 |
|
| |
ההורים חושבים, בצדק או שלא, שהגישה שלך לשידוכים מוטעית, ואם הם יעירו לך מספיק, את תשתני. את צריכה לשבת איתם ולהסביר, שאפילו אם הם צודקים שאת לא מתנהגת כראוי, כל הערות טורדניות ועקיצות לא יגרמו לך להתשתנות, בדיוק כמו שביקורת מקיפה לא גורמת לאף אחד להשתנות, אלא פשוט יגרמו לתחושה רעה לשרות בבית. אם הם באמת רוצים לעזור לך, הם צריכים לתת לך מלוא התמיכה, כי תמיכה ואהבה ללא תנאים זו היא הדרך הכי טובה לגרום לאדם לשפר מעשיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2013 13:21 |
|
| |
בס"ד
אמרת דברים חכמים..אבל לא יודעת אם הם יעבדו על הורי,מקסימום ליום אחד...ואח"כ הם ישכחו שהתקיימה שיחה כזו....
פשוט זה בטבע.
תוקן על ידי חייכנית770 ב- 14/11/2013 13:21:05
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2013 13:27 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2013 13:33 |
|
| |
אחת הסיבות העיקריות שבנות עוזבות את הבית, זה בגלל שככל שמתבגרות היחס עם ההורים לא משתפר. אולי אפשר לבקש ממישהו שההורים מכבדים לדבר איתם ולהסביר להם שזה ממש לא עוזר מה שהם עושים לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2013 13:38 |
|
| |
בס"ד
אכן...אך אני לא אעזוב מ3 סיבות:1)השם שלי בשידוכים 2)שלא בא לי לדאוג לעצמי ולפרנס את עצמי מא'-ת'...
וגם להתמודד עם בנות מוזרות בדירה אחת,זה לא קל...כך שאולי עדיף להסתגר בחדרי כשאני בבית מאשר לברוח ולא להתמודד עם המציאות 3)שנאמר לי מאישה חכמה,שכמה שתשפרי את התקשורת,ותתקשרי טוב עם אביך כך יהיה לך יותר טוב עם חתנך לעתיד...
ואני בוחרת להתמודד עם כל הקושי.
עצם זה שאפנה ואספר עליהם מאוחרי גבם למישהו שהם מעריכים יכעיס אותם מאד ויערער את היחסים....
מקווה שאצליח להחזיק מעמד...זה קשה..לפעמים בא לי להתפרץ ולהגיד "תשתקו או שאני בורחת מכאן...",אבל אני מתאפקת,
אחרי הכל כיבוד הורים...
תוקן על ידי חייכנית770 ב- 14/11/2013 13:39:15
תוקן על ידי חייכנית770 ב- 14/11/2013 13:48:28
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2013 13:43 |
|
| |
חייכנית- תודי לה' שיש לך הורים, והורים אכפתיים, זו הדרך שלהם להביע לך את הדאגה שלהם כלפיך.
אם ניסית לדבר איתם ושום דבר לא עזר. (התחמקויות אלגנטיות כשהם משוחחים על זה וכדו)
דבר ראשון - תהיי סובלנית , מבטיחה לך, זה משתלם. גם עבודת מידות, גם כיבוד הורים וגם הם יראו שאכפת לך מהנושא לא פחות מהם וירפו.
בכל פעם שהם מגיעים לנושא, תודי להם על האכפתיות , גם אחרי פגישות או הצעות תשתפי אותם בתסכולים שלך ובהשתדלויות שלך מצידך.. תבואי אליהם ותספרי להם. תראי שלאט לאט הם ירפו מ"האשמה" ויפנו לדאגה.
כמובן תמשיכי לשתף אותם בחיים עצמם שלך מעבר לשידוכים , מגיע להם :)
דבר שני- לא להתרגש, ולא להראות להם שאת מתרגשת. אל תקחי ללב מה שהם אומרים (למה הורדת? וכו) , פשוט תעבירי. תעבירי, תעבירי. (זו דאגה! זו לא האשמה! וגם אם יש צליל כזה. אז מה? שטויות)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2013 13:46 |
|
| |
| חייכנית770 כתב: |  | בס"דאכן...
אך אני לא אעזוב מ3 סיבות:1)השם שלי בשידוכים 2)שלא בא לי לדאוג לעצמי ולפרנס את עצמי מא'-ת'...וגם להתמודד עם בנות מוזרות בדירה אחת,זה לא קל...כך שאולי עדיף להסתגר בחדרי כשאני בבית מאשר לברוח ולא להתמודד עם המציאות 3)שנאמר לי מאישה חכמה,שכמה שתפרי את התקשורת,ותתקשרי טוב עם אביך כך יהיה לך יותר טוב עם חתנך לעתיד...
ואני בוחרת להתמודד עם כל הקושי.עצם זה שאפנה ואספר עליהם מאוחרי גבם למישהו שהם מעריכים יכעיס אותם מאד ויערער את היחסים....מקווה שאצליח להחזיק מעמד...זה קשה..לפעמים בא לי להתפרץ ולהגיד "תשתקו או שאני בורחת מכאן...",אבל אני מתאפקת,אחרי הכל כיבוד הורים...תוקן על ידי חייכנית770 ב- 14/11/2013 13:39:15 |
|
צודקת, את חכמה בעצמך
*קשר טוב עם משפחה= אביך ואמך ואחיך ואחיותיך.....:)
תוקן על ידי שטויעס ב- 14/11/2013 13:47:27
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2013 13:51 |
|
| |
| שיגושיח כתב: | | אחת הסיבות העיקריות שבנות עוזבות את הבית, זה בגלל שככל שמתבגרות היחס עם ההורים לא משתפר. אולי אפשר לבקש ממישהו שההורים מכבדים לדבר איתם ולהסביר להם שזה ממש לא עוזר מה שהם עושים לך. |
|
להיפך. היחס שלי איתם השתפר מאז גיל הנעורים המוקדם.
הסיבה היא שונה: במקרים שאין תקשורת או יש התערבות במקום שצריך לתת עצמאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2013 14:07 |
|
| |
| שטויעס כתב: | | אחת הסיבות העיקריות שבנות עוזבות את הבית, זה בגלל שככל שמתבגרות היחס עם ההורים לא משתפר. אולי אפשר לבקש ממישהו שההורים מכבדים לדבר איתם ולהסביר להם שזה ממש לא עוזר מה שהם עושים לך.
להיפך. היחס שלי איתם השתפר מאז גיל הנעורים המוקדם.
הסיבה היא שונה: במקרים שאין תקשורת או יש התערבות במקום שצריך לתת עצמאות. |
|
זהו שהתקשורת שלי איתם לא תמיד הכי טובה...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2013 14:11 |
|
| |
| שטויעס כתב: | | חייכנית- תודי לה' שיש לך הורים, והורים אכפתיים, זו הדרך שלהם להביע לך את הדאגה שלהם כלפיך.
אם ניסית לדבר איתם ושום דבר לא עזר. (התחמקויות אלגנטיות כשהם משוחחים על זה וכדו)
דבר ראשון - תהיי סובלנית , מבטיחה לך, זה משתלם. גם עבודת מידות, גם כיבוד הורים וגם הם יראו שאכפת לך מהנושא לא פחות מהם וירפו.
בכל פעם שהם מגיעים לנושא, תודי להם על האכפתיות , גם אחרי פגישות או הצעות תשתפי אותם בתסכולים שלך ובהשתדלויות שלך מצידך.. תבואי אליהם ותספרי להם. תראי שלאט לאט הם ירפו מ"האשמה" ויפנו לדאגה.
כמובן תמשיכי לשתף אותם בחיים עצמם שלך מעבר לשידוכים , מגיע להם :)
דבר שני- לא להתרגש, ולא להראות להם שאת מתרגשת. אל תקחי ללב מה שהם אומרים (למה הורדת? וכו) , פשוט תעבירי. תעבירי, תעבירי. (זו דאגה! זו לא האשמה! וגם אם יש צליל כזה. אז מה? שטויות) |
|
 אהבתי תודה חמודה...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2013 14:23 |
|
| |
| חייכנית770 כתבה: | |
למה אמרת "לא" לX?" |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2013 14:28 |
|
| |
| שטויעס כתב: | | חייכנית- תודי לה' שיש לך הורים, והורים אכפתיים, זו הדרך שלהם להביע לך את הדאגה שלהם כלפיך.
אם ניסית לדבר איתם ושום דבר לא עזר. (התחמקויות אלגנטיות כשהם משוחחים על זה וכדו)
דבר ראשון - תהיי סובלנית , מבטיחה לך, זה משתלם. גם עבודת מידות, גם כיבוד הורים וגם הם יראו שאכפת לך מהנושא לא פחות מהם וירפו.
בכל פעם שהם מגיעים לנושא, תודי להם על האכפתיות , גם אחרי פגישות או הצעות תשתפי אותם בתסכולים שלך ובהשתדלויות שלך מצידך.. תבואי אליהם ותספרי להם. תראי שלאט לאט הם ירפו מ"האשמה" ויפנו לדאגה.
כמובן תמשיכי לשתף אותם בחיים עצמם שלך מעבר לשידוכים , מגיע להם :)
דבר שני- לא להתרגש, ולא להראות להם שאת מתרגשת. אל תקחי ללב מה שהם אומרים (למה הורדת? וכו) , פשוט תעבירי. תעבירי, תעבירי. (זו דאגה! זו לא האשמה! וגם אם יש צליל כזה. אז מה? שטויות) |
|
|
|
|
|
|
