שו"ת / שות' / ו-שוט. ברוכים הבאים לממלכה של המייחל.

תודה רבינו. 

שבע שאלות (4 פשוטות, 2 בינוני, 1 קשיא)

הילכות תפילה
1. האם זה נכון לבקש את בקשת המלכת המשיח בבירכת "שומע תפילה" גם שזו ברכה אחת בסדר התפילה אחרי "את צמח דוד עבדך" או שאפשר להוסיף, ונכון לעשות כן, בברכה על המלכת המשיח [את צמח דוד...] ?

2. האם יש מקום להוספת הבקשה הנ"ל בשלוש הברכות שבשבת?

3. מה ההבדל, ואם יש בכלל כזה, בין הברכה לגאולה [גואל ישראל] לבין הבקשה להמלכת המשיח? 

4. מצאתי ששליח ציבור במנין אשכנזי/ספרד מסיים "ה' אלוקיכם אמת" ובעדות המזרח מקפידים לחבר 'אמת' לסוף קריאת שמע יחד עם שליח הציבור. 
שאלתי: ספרדי שמתפלל במניין אשכנזי ולהפך - האם בגלל דין הנ"ל יצא אחד מהם שכרו בהפסדו ואיבד מצוה ? 
[הדברים מבוססים על מה שקראתי פעם בספר על האר"י הקדוש שפגש מישהו בדרך יחד עם תלמידו ואמר לו שרואה במצחו שלא הקפיד הבוקר בשחרית על 'ה' אלוקיכם אמת' עם שליח הציבור] . 

ברכות נהנין

1. מה מברכין על חטיפי "אנרגיה" שיש בהם תערובת של אגוזים וכיו"ב וגם כמה מיני קמחים כאשר קמח החיטה הוא בשיעור כלשהו ולא הרוב / נותן טעם של ממש ?

2. מה יותר נכון להוציא בבירכת 'שהכל' - לברך על מים/שתיה ממותקת לפטור את מאכל או לברך על המאכל ולפטור את השתיה? או שאין זה משנה ?

וזו הקושיה ששברתי עליה ת'ראש כמה שעות ולא מצאתי תשובה חד-משמעית:
1. ידוע שיש כמה קדושות זו למעלה מזו: יום כיפור - הכי קדוש; יום שבת; יום טוב; חול המועד; ראש חודש.
וכידוע, אמרו חז"ל: אמת מארץ תצמח; אחרי רבים להטות. 
וכן ידועה הגמרא (ראש השנה) בעניין עיבור החודש / מחלוקת על עדים זוממים... / כאשר גזר רבן גמליאל על רבי יהושע לבוא במקלו ביום הכיפורים שחל לפי חשבונו. כל זה להראות את הכוח של ישראל והכללים שהבאתי לעיל.
מכאן מובן שאם קובעים בארץ שר"ח חל ביום כזה וכזה אזי היום טוב שיבוא במהלך החודש הזה, לפי קידוש החודש שנקבע למטה בארץ תחול ההארה של היום טוב.
מכאן פשוט לי שאם קידשו את חודש ניסן יום קודם או יום אח"כ אז פסח יצא לפי זה . כנ"ל לגבי חודש סיון - בזמנם כשהיו מקדשים לפי ראיה אז יכול היה לצאת שחג מתן תורה יצא ביום ה או ז בסיון. וזה ידוע.
מה קשה לי הוא מה הקשר בין אמת מארץ תצמח לחג שבועות [=ההארה של חג שבועות]  שבגינה אנו מברכים מקדש ישראל והזמנים. שהרי יום טוב זה איננו מקושר לתאריך מסוים כמו ראש השנה, כיפור, פסח, סוכות אלא מקושר לספירת 50 יום ממוצאי פסח. אז זה יותר דומה לשבת שכל 7 ימים חל שבת ובשבת מברכים ברוך אתה ה' מקדש השבת.
אשרי מי שימצא לי את התירוץ.
הכיוון שאני חשבתי ולא קל לי איתו הוא שמכיוון שקידשו ישראל את חודש ניסן ושבועות מקושר לפסח אזי לפי זה תחול ההארה של שבועות לפי קידוש החודש שעשו ישראל לפני ניסן. אבל זה דוחק לי קצת.

תודה לכל המשיבים !!! 

שבוע טוב ומבורך!!!

בשאלה 2: הכוונה לשלוש תפילות שבת

1. הכי נכון הוא לכוון בברכת את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח לומר אותה בכוונה גדולה

2. בשבת אפשר לבקש את הבקשה להמלכת מלך המשיח במהרה בסוף ה-18 לאחר אלקי נצור.

3. לא יודע כרגע תשובה ספציפית אבדוק ת'עניין ואשיבך דבר.
סתם יש לדעת שיש הבדל בין טופס הברכות הקבוע לבין הוספת בקשה מיוחדת
כאשר השעה צריכה לכך. והראייה היא שאדם לא מסתפק בברכת רפאנו כאשר 
הוא חולה אלא הוא מוסיף לתפילה את תפילתו הפרטית. כ"ש וק"ו כאשר הגענו
לזמן הגאולה ומשיח נמצא והכל מוכן ורק מחכים להמלכתו צריך לקרוע ת'שמיים
בתפילות ולעשות את המכה בפטיש כבר.

4. ה'אמת' שלפני ה' אלקיכם אמת בנוסח הספרדי אינו משמעותי והעיקר זה הג' תיבות.
לא מכיר ת'סיפור על האר"י. מה שאומר שאני מפקפק באמינותו.

5. בעיה החטיפים האלה. קשה לענות כך באוויר צריך לראות במה מדובר.
בגדול נראה שיברך על מרכיב העיקרי שהוא בעצם הרוב. מה שהכי מרגישים בו.

6. ב'שהכל' יברך על מה שהכי חביב לו באותו רגע. יש לדעת שיש עניין לברך
על מה שהכי נחשק בעיניך באותו רגע אם זה גורם לך לברך יותר בכוונה.

7. הרגת אותי עם שאלת המיליון לירות. לא יודע אם הצלחתי להבין אותן
אבל יש הבדל גדול בין שבת לקידוש החודש וימים טובים. את ששת הימים
לא אנו סופרים אלא כך מוטבע בטבע העולם ואין הדבר תלוי בנו משא"כ
יו"ט שתלוי לחלוטין בספירתם של ישראל וקידוש החודש שלהם.

לא ירדת לסוף דעתי.

הבעיה במרכאות כפולות שלי היא רק לגבי היום טוב של שבועות.
ולמה? כי שבועות איננו חג שתלוי ביום X בחודש ולא קשור בקידוש החודש, לראיה - בזמנם היה יכול לחול גם ב-ה וגם ו-ז בסיון. נמצא שאין קשר בין קידוש החודש  [סיון] לבין היום שבו יחול חג שבועות.
מה כן? יש את הספירה של 50 יום. אמנם כן אנו סופרים, אבל כך נראה לי שכל הספירה היא בשבילנו - בשביל תהליך ההתקדמות שטמון בחג הזה לקבל את התורה ושכל התורה - אבל גם אם חלילה לא נספור 50 יום בין כה וכה כשיגיע שבועות נצטרך לקיים את החג וזה פשוט. כנ"ל גם שבת!
כלומר, נראה לי דימיון בין מה שמוטבע בטבע בהבדל שבין ששת ימי חול לשבת לבין הספירה של 50 יום מפסח לשבועות. 
רציתי שתראה לי היכן אני שוגה - כלומר היכן מתקיים שישראל מקדשים את שבועות. התירוץ של ספירת ה-50 יום לא פשוט לי ! כי גם אלמלא יספרו יתקיים החג. בדיוק כמו שבת שגם אם לא יטרח בערב שבת עדיין יבוא שבת. השאלה מה יאכל בשבת זה כבר בעיה של מי שלא טרח. כנ"ל לגבי שבועות. אבל לא בזה עסקינן.

תודה על ההבהרה.
לא יודע לענות לך.
לא שאלה שחשבתי עליה ולא נושא שהטריד אותי.
מקווה שאתה ישן טוב בלילה.

1. מניין הכהנים מופיע בהלכה והם עושים ברכת כהנים כרגיל
אף שאין מי שיענה אמן. כך מפורש בהלכה. הם מברכים את עם ישראל.

2. האם לא לשתי הדעות בגמ' התכוונת? חד אמר בתנאי שיספיק לענות קדושה
וחד אמר כדי שיספיק לענות עם הציבור מודים. והלכה כדי שיספיק לסיים לפני שיגיע
הש"צ לקדושה כי אין היא נאמרת ביחיד. שאר פרטי השאלה אינם ברורים לי דיו.
ממה שידוע לי נוהגים להקל.

3. מדובר בוודקה לא בעראק.

4. את מה שהכנו לך בשנה שעברה. "מתנה" טובה לא מחליפים.
מברוק על היומלדת עם הגיעך לגיל הפנסיה!   

5. ... 

אחרי אפס המחמאות - יצאתם אפסים - שקיבלתי אתמול מעשרות הנקניקים של הפורום אני מודה לצדיק היחיד של הפורום שזכה בכל-מכל-כל, כאמור - יותר משבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית. הפסד כולו שלכם.

ועכשיו לעניין -

נתחיל בבוקר טוב.

אשמח לקצת סדר בסידור.

היום במניין שחרית היו מחלוקות נוסח מעורב ירושלמי [מניין המורכב מחסידים-חרדים-דת"ל-מתחזקים-ואח'] לגבי הנוסח של תפילת יום ירושלים. עם/בלי וידוי; עם הלל; ועוד. (אני סברתי שצריך להתפלל רגיל; בסוף לא עשו וידוי ולא הלל).
אשמח לשמוע את דעת המייחל והכיצד נהגו בבית מדרשו.

כן אשמח גם להבהרה לגבי סדר תפילת יום כיפור קטן (ערב ר"ח) - היינו הוספות שמוסיפים / ראוי להוסיף בתפילה, שממה שקראתי זה מונהג החל מהמאה ה-15 ע"י הצדיק יסוד עולם רבי משה קורדובירו זללה"ה.
פשוט לא מצאתי את נוסח מסודר וערוך (מתאר לעצמי שיש כמה כאלה) וגם לא מניין שמקפיד על הוספות אלה. 

בתודה רבה
בעל התוף.

אני עושה ק"ו בדברים.
אם על פוסטים שלי בקושי מגיבים
ק"ו שעל פוסטיך הקבליים העמוקים שלאו כל מוחא סביל דא יגיבו.
מבחינתי זהו ק"ו שאין עליו תשובה. לכן או שתחדל לך מציפייה לפידבקים
או שתחדל לך מחידושיך.

לגבי סדר התפילה ביום ירושלים
כפי שכבר רמזת בדבריך הדבר תלוי במנהגים וכל אחד לפי השקפתו והזרם אליו הוא משתייך.
אין לי בעיה לומר לך כיצד אני נוהג אך אין בכך כל הוכחה לשום דבר לכן לא הבנתי מה זה יתן.
אני מתפלל רגיל. כבכל יום חול כרגיל.
בעוד את ההלל של יום העצמאות אני בהחלט מבין ואף מסכים עם האומרים (למרות שאינני אומרו) 
משום שאני חש את האור שביום המיוחד הזה את יום י-ם לא זכיתי להבין ובטח שלא להרגיש.
אין צורך לפתוח לי עכשיו במסע שכנוע והסברה, מכיר ת'טענות אך לא מסכים איתם.

לגבי יום כיפור קטן
סדר תפילה מיוחד נהוג אצל אחינו האשכנ' בעוד אצלנו לא נהגו בו.
מה שכן עושים אצלנו זה יום תענית לכבוד השכינה הק' ובכלל יום של תשובה הוא.
אולם סדר תפילה מסויים לא נהגו בו מלבד אולי בישיבות מקובלים וכאלה שלמיטב ידיעתי
נוהגים בו עפ"י סדר הרש"ש לער"ח.

תוקן על ידי המיייחל ב- 28/05/2014 09:59:14

חזק וברוך

ליכבוד תופון נ''י

אני מניח שבשבתות אתה גם שר את הפיזמון  ברוך אל עליון אשר נתן מנוחה, לנפשנו פידיום משאת ואנחה והוא ידרש
 לציון עיר הנידחה , אבי זק''ל אמר לנו הילדים שמאז שחרור ירושלים צריך להגיד המשובחה.
תסיק לבד את המסקנות..

אשריך שזכית לגדול בבית עם ראייה רוחנית ואמונה פשוטה - עוד בימים של אז - להבין ולקשר הכל לגאולה השלמה!!! 

קשה לי כבר למצוא מילים שלא אמרתי ו/או שלא נאמרו ע"י אחרים בהקשר לגאולה/משיח. אבל איכשהו תמיד צץ משהו חדש. אני - יחד עם כולכם - מחכה בכיליון עיניים שהדבר הכי קרוב שיצוץ זה המלכת המשיח.

מוצאי יום טוב שמח לכל חברי הפורום!

מספר שאלות להלכה:

1. אני מתפלל במוצאי שבתות וימים טוב בבית כנסת מרוקאי שנוהג להוסיף לפני תפילת 18 / אחרי "השכיבנו" את הקטע "יראו עינינו..." וחותם בברכה. אני שאיני נהגתי בכך האם צריך לאומרה כשאני מתפלל עמם? והאם בכלל יש בהוספה הנ"ל וחתימתה בברכה למי שאינו נהגו אבותיו לאמרה משום ברכה לבטלה? 

2. הגענו לתפילת העמידה כ-5 דקות לפני הנץ כפי שמופיע על גבי הלוח. האם נכון היה לכתחילה שלא להתחיל לפני 
עמידה? 


    

שאלות יפות וטובות

1. גילוי נאות - גם אני.
יענו גמני מתפלל בבכנ"ס מרוקאי בו מוסיפים את הברכה המיותרת הזאת.
למה מיותרת? יעויין בספר "מאור ישראל" חלק א' על ברכות ד' למרן הגר"ע זצ"ל
שפרש את הסוגייא הזאת על מקורותיה והעלה שאין לברך אותה.
אבל מרוקאים זה מרוקאים ולך תדבר איתם. תכלס ודאי שאין לומר אותה.

2. הרב מוצפי דיבר על הנושא הזה של זמן הנץ והעיד בזה"ל פחות או יותר:
וכך ראינו את כל הרבנים של הדור הקודם שלא הקפידו לעמוד בדיוק בזמן
הנץ אלא עד 10-15 דקות לפני הנץ עדיין נקרא נץ החמה.

לעומת זאת בילקוט יוסף (כמדומני שארית יוסף חלק ב' המהדורה החדשה)
בסוגייא הזאת כתב להדיא שיש להקפיד בדווקא על זמן נץ מדוייק.

תכלס - ודאי שאפשר לסמוף על עדותו הרב מוצפי שהרי מעיד הוא על כל חכמי הדור הקודם
שזה אומר חכם ב"צ אבא שאול זצ"ל ור' עזרא עטייה זצ"ל ועוד ועוד ענקים בתורה ובכל מידה טובה.

והכי תכלס!
למה דווקא את היצור המעצבן הזה?! דווקא לעשות לי קונטרא?
אני בחרתי בתמונה יפה ואלגנטית למה שלא תעשה כן גם אתה?  

תוקן על ידי המיייחל ב- 05/06/2014 00:49:52