|
|
| נשלח ב-1/4/2014 11:03 |
 |
| |
יתפלל עם הציבור הכל רגיל ויניח אחרי התפילה כשיזדמן לו
ויקרא בהן ק"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2014 11:31 |
|
| |
שאלות.
1. יש הלכה המתייחסת ל'הולכי דרכים' שיכולים לאכול פת ללא ישיבה במקום סעודה ועליהם ליטול ידיהם לסעודה ולכוון במחשבה שהם הולכי דרכים ויברכו במקום שיסיימו, וכן יכוונו באותן כוונות לפני ברכת המוציא.
שאלה: האם הכלל הנ"ל תופס גם לגבי אכילת מזונות?
2. מה 'פשט' המקור והיסוד לכך שבסידורים נוסח אשכנז בתפילת העמידה שם ה' ללא ניקוד כלל [האמנם הוויה פשוטה?], בסידורים נוסח ספרד מופיעות שתי אותיות י' ובסידורי הספרדים שם ה' מופיע בניקוד?
3. האם יש היתר לכתוב עבודה אקדמאית במחשב בחול המועד?
4. האם פתיחה באגרות הקודש של חב"ד זה עבודה זרה גמורה דאורייתא או ספק?
תודה מקרב לב.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2014 14:16 |
|
| |
הכלל הינו בכל ברכות הנהנין.
אדם מברך במקום אחד על דעת להמשיך את אכילתו בכל מקום אליו ילך.
לא יודע לגבי סידורי אשכנז וספרד. אין לי מספיק ידע במנהגיהם.
לגבי אשכנז שמעתי פעם שזה בגלל חששם לכתוב את שם ה' בגלל
הבעיות המצויות כמו נפילה/ מחיקה/ קריעה של שמות הקודש.
כמו"כ שמעתי פעם מהרב מוצפי ששיבח את מנהג אשכנז הנ"ל
והביע צער על מנהג הספרדים לכתוב ולהדפיס בכל מקום את שמות הקודש
כאילו 'כל המרבה הרי זה משובח' והלוואי והיו לומדים ממנהג אשכנז בעניין זה.
לגבי כתיבת חול בחוה"מ, ידוע לי שמחמירים בזה. כך הלכה רווחת.
לגבי פתיחה ב'אגרות הקודש', דעת מי שלא חבדני"ק מאוד להתרחק מהדברים האלה.
מסכים איתם לחלוטין.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2014 11:09 |
|
| |
שאלות דחופות.
1. הטועה בתפילתו כיום, בקיץ, ואומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ונזכר מייד ויכול לתקן תוך כדי דיבור ל"מוריד הטל", האם הדין שצריך בכל מקרה לחזור ל-"אתה גיבור" או שהכלל 'תוך כדי דיבור' תופס גם ב-ג' ראשונות?
2. שליח ציבור שטעה במניין ימי ספירת העומר ומישהו מהקהל תיקנו ואמר את המילים "היום שבעה", האם על המתקן בעצם אמירתו היום שבעה כבר יצא י"ח, בדיעבד, של הספירה או שכלום ומברך?
3. מתי יתקיים שיעור?!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2014 15:22 |
|
| |
לגבי השאלה ראשונה
פשיטא שאין צריך לחזור אלא רק על המילים מוריד הטל ותו לא
ומשם ימשיך כרגיל.
ממה שראיתי בפוסקים
ההלכה המפורסמת שלא ישיב לחברו ששאלו כמה היום לעומר
לא נאמרה אלא רק כאשר משיב לו בנוסח הספירה העצמה
"היום כך וכך לעומר" אבל כאשר שואל אותך "כמה היום לעומר?"
ואתה עונה את המספר בלבד אין בכך שום בעיה. ממילא ה"ה בשאלתך
כאשר אמר רק "היום שבעה" וכי מה יש בזה, הרי זה לא נוסח שיוצאים בו.
תוקן על ידי המיייחל ב- 22/04/2014 15:22:49
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2014 15:29 |
|
| |
תודה אחי היקר.
שאלה אחרונה להיום - מבטיח:
מציתי בפירוש הסולם לזוהר (פרשת אחרי מות), שבגלל שבגלל שהתלבשות האור והכלי הוא בצורה קוטבית אזי ברגע שיסתיים הכלי של מלכות דמלכות אזי תרד למשיח נישמת יחידה דיחידה.
האם אתה מכיר ספרים / מאמרים / אחרים שמרחיבים מעט את היריעה בנושא הנ"ל - כלי מלכות דמלכות, ואשמח לשמוע את דעתך בעניין - במה זה מתבטא כאן בעולם הזה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2014 15:37 |
|
| |
מצטער
לא נתקלתי במושג כלי מלכות דמלכות בפוסקים. 
לא ידעתי במה מדובר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 13:15 |
|
| |
שאלה הלכה לעולמה-וחזרה בגלגול.
צהריים טובים למייחל ושות'
1. לפני כמה ימים לא בודדים שאלתי אותך כאן באשכול האם דין 'הולך דרכים' בהקשר של נטילת ידיים לסעודה וסיום הסעודה במקום שמסיים אכילתו ושם מברך, האם הדין הזה תופס גם לגבי מזונות? תשובתך היתה שהדין הוא דין כללי לכל ברכות הנהנין. אני אשמח שתפנה אותי למקור לכך. קשה לי עם זה! לדוג': אני אוחז בפרי ומברך בביתי. היה לי ברור שאם אני יוצא עם הפרי לרשות אחרת אז אני מתחייב בברכה מחדש; לא כן הדבר אם קבעתי סעודת קבע שאז לפי הכלל הבסיסי אין הפסק [ונכון הוא שגם כאן יש הרבה סיטואציות שהן החריג לכלל וגם שיטות שונות של הפוסקים ואכמ"ל], כך שאם אני יוצא וחוזר אין צריך לברך שוב. אשמח לחזות למוצא פיך.
2. במקום שאין עירוב, בשבת, האם זריקת הבומרג ממרפסת הבית של מומחה כמוני, שבודאי לא ישוב ריקם, ויחזור לבעליו, ייחשב כאיסור תורה גמור של הוצאה מרשות לרשות, או רק איסור דרבנן, מכיוון שאין כאן הוצאה+הנחה וגם חוזר לרשות היחיד בכוח עצמו?
3א. האם יש לברך ברכת מחיה המתים בשם ומלכות בימינו?
3ב. האם הדין הוא דין כשההיכרות הראשונית היא לא פנים אל פנים אלא דרך המדיה ואז נפגש - האם צריך לברך?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 14:19 |
|
| |
מהקל אל הכבד
התחלת בשאלות קלות והגעת כבר לכבדות
שמצריכות כתיבה ארוכה ומפורטת ופתיחת ספרים ממש.
1. הדין של שינוי מקום שטעון ברכה מחדש זה כשלא כיוונת מראש בשעת הברכה
להמשיך לאכול במקום השני אבל אם כיוונת כך מתחילה הרי שהברכה הראשונה
חלה גם במקום אליו הלכת. זה דבר ידוע ומופיע להדיא בהלכה.
הספק שבכל זאת יש לי הוא האם אפשר לכתחילה ובשופי לנהוג כן או שזה
לא חלק ועדיף להימנע מכך היכא שלא מוכרחים. פה כבר צריך לעיין יותר.
אני חוזר שוב, אין חילוק בין סעודת קבע לסתם ברכת נהנין והחילוק שבכל זאת
מונח בליבך הוא לגבי יציאה לרשות אחרת וחזרה למקום הסעודה האם חשיב הפסק או לא
ששם כבר תלוי האם אכל דברים הטעונים ברכה אחרונה במקומם כגון פת או מעין ג'
או לא כגון שתיה ופירות וירקות שנפשות אינה טעונה ברכה אחר' במקומה.
זה כנראה מה שזכרת שהפריע לך לקבל את דבריי.
אלא שכעת הוספת בסוף דבריך משפט חדש שלא היה אז לפיו אתה לא ממשיך לאכול
במקום החדש אלא רק יוצא וחוזר למקום הראשון. בכה"ג הדרינן לכללא שאין לעשות כן לכתחילה
אלא יש לברך ב' אחרונה ורק לאחר מכן לצאת. ואם לא עשה כן אז היציאה חשיב הפסק ויש לברך
שוב ב' ראשונה לפני האכילה.
2. לגבי הבומרנג, שאלה יפה. פשיטא דלא הוי מלאכה דאו' משום דליכא הנחה.
גם דרבנן לא ברור לי שיש. בקיצור צ"ע עם נטייה לפשוט לקולא.
3. לגבי ב' מחיה המתים כתבו הפוס' דלא נהגו בזמנינו לברכה אך אי אפשר לומר
שמי שרוצה לנהוג כדעת מרן בש"ע כאשר התקיימו כל התנאים כגון שלא ראהו י"ב חודש
ואף לא ידע מה נעשה עימו ושמח מאוד בראייתו שעושה שלא כהוגן. חלילה וחס.
אלא ודאי שיוכל לעשות כדעת מרן שהרי בכגון דא כבר כתב מרן החיד"א
שאף דקיי"ל סב"ל נגד מרן בכל זאת העושה כדעת מרן יש לו על מה שיסמוך
משום שקיבלנו הוראות מרן.
לגבי שאלתך האחרונה, אם גם במקרה כזה התקיימו התנאים דלעיל למה שלא יברך אם ירצה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 14:55 |
|
| |
בשאלה 3 התכוונתי לכך שמדובר בשניים שמעולם לא נפגשו פנים אל פנים אלא רק מכירים משיחות צ'ט באינטרנט וכעת נפגשים אחרי כמה שנים - האם במקרה הזה מתקיימים התנאים?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2014 15:07 |
|
| |
הבנתי אותך על זה בדיוק עניתי!
העיקר זה השמחה בראייתו.
אבל מצד שני דווקא בגלל הקשרים הטכנולגיים הנגישים
בזמננו לא מתאפשר התנאי של "לא לדעת מה מצבו שנה שלימה"
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2014 23:29 |
|
| |
פירוש קטע שאומרים בשמע ישראל שעל המיטה.
מה פירוש: "והאר עיני פן אישן המוות". המבנה התחבירי לא מסתדר לי בכלל.
הפשט נראה לי שאנו מבקשים מריבונו של עולם להתעורר בבוקר אחרי שנישן ששינה היא מעין מיתה (אחת לשישים כמדומני?); ובכל זאת מציקה לי הפרשנות הזאת.
לטיפולך המסור ידידנו הווישר / WISHER
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2014 09:05 |
|
| |
משאלות בהלכה עברנו לדקדוקי לשון?
לא יודע תשובה לזה.
האמת גם לי היה קשה עם הלשון הזאת אך מיד לאחר שאני אומר אותה
אני נמרח על המיטה נרדם ושוכח מכל קושיא וקושי ושכבת וערבה שנתך
ובבוקר כבר לא זוכר מאומה מהסערה שהתחוללה אמש..
או במילים אחרות - קשה להתייחס ברצינות לקושיות בק"ש שעל המיטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2014 09:31 |
|
| |
מצאתי מזור לנפשי.
תשובה פשטנית (מתוך שו"ת, הרב יוסף אמפריון)
האר עיני פן, חס ושלום, לא אקום משנתי.
האר עיני פן אישן [עד] המוות.
תשובה דרשנית (מפי תופא"י)
מצינו בחז"ל שהשינה הראשונה בעולם ירדה מייד לאחר חטא אדם הראשון שהלך לישון. שכידוע היה אותו יום - יום ראש השנה, והחטא הסתובב סביב אותו שקר ידוע של הנחש, ולכן דווקא ביום ראש השנה שהסתובב ממנו החטא הקדמון נמצא שביום זה הקב"ה דן את העולם עם חותם ה'אמת' כדי לתקן את החטא הקדמון. ובהמשך ,שכהאדם הראשון הלך לישון בזמן 'לילה' (תרתי משמע) וקם למחרת בשבת, אז כשראה שעולם כמנהגו נוהג אז אמר 'מזמור שיר ליום השבת'.
נמצא שיש ראש השנה וראש השינה. אדם יכול לפרש את המציאות כעולם שמנהגו נוהג ויכול לחפש את ה' יתברך בכל נקודה. וכנראה שזו הכונוה והאר עיני פן אישן המוות, היינו בקשת הנשמה שלא תעביר את חייה במוחין דקטנות של עולם כמנהגו נוהג אלא שייתן לה הבורא מוחין דגדלות לראות את ה' בכל נקודה ופרטות של המציאות.
עד כאן להפעם.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2014 09:37 |
|
| |
פ'סדר..
התשובה הפשטנית פשוטה וברורה מה חידש בה. לא הבנו אחרת.
ההסבר של תופון.. או הו! זה כבר ספירה אחרת.
אך אין מקשין על הדרשן וכ"ש על תופאי..
מי יבוא אחר המלך הפורץ לעשות לו דרך ואין מוחין (דקטנות) בידו
|
|
|
|
|
