בקיצור התעלמת מכל מה שלא נח לך, התווכחת בשביל הויכוח על עמדה שאתה בכלל לא מאמין בה ואפילו בנושא שאתה טוען שעליו נסוב כל הדיון (אם כי למיטב זכרוני היו עוד כמה נושאים על הפרק) לא ביססת את העמדה שלך. לא ראיתי נימוק אחד לטובת המסורת בתורה וגם לא ראיתי נימוק אחד כנגד אחנתון. אתה רק טוען שלדעתך המסורת יותר מבוססת מהתיאוריה השניה. אז אני טוען שרבי עקיבא הוא נסיך מצרים.
נשלח ב-24/11/2013 08:02
אפשר להציג את דברי בצורה יותר מסולפת. אבל גם כך זה מסולף. לא התווכחתי על משהו שאני לא מאמין, שאלתי מדוע המצבה מאשרת את התנ"ך ולא הפוך ואני עדין שואל. העובדה שאני מקבל את שניהם כאן לא הופכת אותי למקבל את המצבה יותר. לא ביססתי את עמדתי כי טענת שאינך מעונין לדון בנושא המצרי, לעומת זאת אני הק' מוכן לדון בטענתך שרבי עקיבא הוא נסיך מצרים.
נשלח ב-24/11/2013 11:38
ארתח אתה ממשיך לטעון שאפשר כך ואפשר אחרת. אם אתה חושב שהמסורות של עם ישראל טובות יותר מאחרות, אנא תוכיח זאת. אם אתה מבקש לומר שקיומו של אחנתון הוא רק אגדה אתה מוזמן לנמק את עמדך. אם אתה חושב שלסיפור יציאת מצרים יש ראיות טובות אתה מוזמן להביא אותן. אם אתה חושב שצריך לקבל את התנ"ך כמקור היסטורי מהימן אנא הבא נימוקים טובים לכך.
נשלח ב-24/11/2013 12:20
אשמח להביא טיעוני ולנמק דברי, אבל מכיון שטיעוני היה שהמסורת הישראלית ברורה יותר מהסיפור באחנתון (מתי חי ומה חשב). כלומר הטענה היא יחסית. ואתה לא מעונין לדון בנושא המצרי, אם כן אל נשאר מה להביא ולנמק.
נשלח ב-24/11/2013 20:07
אז תביא. נא הוכח שהמסורת שלנו יותר טובה ממסורות אחרות. נא הוכח שסיפור יציאת מצרים יותר מתקבל על הדעת מהתיאוריה בדבר אחנתון. נא נמק מדוע יש לקבל את התנ"ך כמקור היסטורי מהימן.
נשלח ב-24/11/2013 21:24
אני מוצא בדיון הזה כשל בעייתי מאוד. ההתיימרות ללמוד את התורה בצורה טקסטואלית במנותק מהמסורת. ואחר כך לטעון שהפרשנות הזאת יותר מכוונת לכוונת התורה מאשר הפרשנות המסורתית היא מגוחכת.
פרשנות כזאת לוקה בפגם איום עוד לפני שדנים לגופם של דברים. פגם שבו לוקים גם כל פרשני ההיסטוריה והארכאולוגיה.
כאשר אתה נתקל בממצא ארכאולוגי, אין לך שום יכולת להבין את משמעותו האמיתית. הדבר היחיד שאתה יכול לעשות זה לספר סיפור, ובמסגרת הסיפור לפרשן גם את משמעות הממצא. רק שהסיפור שבודה הארכיאולוג מליבו מלמד הרבה יותר על הארכיאולוג ותרבותו מאשר הוא מלמד על המשמעות האמיתית של הממצא והתרבות ממנה הוא בא.
דוגמא לדבר נתן ההיסטוריון יובל הררי לגבי מציאת פסלון אישה מלפני אלפי שנים. חלק מהחוקרים טוענים שהעובדה שנמצא פסלון כזה מעיד על תרבות מטריאכלית שבה עבדו האנשים את האלה הקדושה. מה שמגוחך בתאוריה הזאת הוא שלמשל לפני כמה מאות שנים היו פסלונים רבים של "הבתולה" מריה אותם חילקה הכנסייה הנוצרית, אם עוד אלפי שנים ימצאו ארכיאולוגים ממצא כזה ויטענו על תרבות מטריאכלית ופולחן האלה הם לא יכולים להיות יותר רחוקים מהאמת.
אבל בארכיאולוגיה והיסטוריה כמו בארכיאולוגיה והיסטוריה, החוקרים בודים סיפורים, ומשכנעים בעיקר את עצמם, אבל הקשר בין התאוריה למציאות, מקרי בהחלט.
עכשיו לענייננו, אם ברצונכם לטעון שבגלל קריאה שלכם את התורה אתם לא מקבלים את המשמעות האמונית אותה מיחסת המסורת, הטיעון שלכם חלש.
נשלח ב-24/11/2013 22:15
לארוצים, מתוך שלשת המשפטים שהצעת אני טענתי את השלישי שאם משוים את הסיפור על אחנתון אותו ציטטת כאילו הוא עובדה ברורה, לסיפור על יציאת מצרים, השני ברור והיסטורי הרבה יותר. הכל יחסי.
נשלח ב-24/11/2013 22:18
איתי, גם אני הק' חושב כמוך, שארכיאולוגיה אינה אלא שחזור ספקולטיבי, ואינה ברת השוואה מול מסורת אנושית. יכולת הניתוח שלנו יכולה לברר את ערכה של מסורת אנושית, משא"כ בארכיאולוגיה, הדלת תמיד פתוחה לספקולציות עד לאין קץ.
נשלח ב-25/11/2013 10:08
ארתח אני עדיין מחכה להוכחות ולניתוחים שמוכיחים את כל טענותיך השונות
איתי "ההתיימרות ללמוד את התורה בצורה טקסטואלית במנותק מהמסורת. ואחר כך לטעון שהפרשנות הזאת יותר מכוונת לכוונת התורה מאשר הפרשנות המסורתית היא מגוחכת."
המושג כוונת התורה אינו מושג מדעי אלא דתי. הפרשנות המסורתית היא האופן בו אנשים לאורך ההיסטוריה חשבו על התורה. האם האופן בו אנשים חשבו על התורה לא מושפע מהעולם בו הם חיו, מנסיבות חייהם, מהנחות תיאולוגיות שהיו להם? כיצד מהאופן בו אנשים חשבו על התורה אתה למד על התורה עצמה?
לגבי תיאוריות - אתה עושה את אותה טעות שארתח עשה קודם. זה שיש תיאוריות גרועות ומצוצות מן האצבע לא אומר שכל התיאוריות גרועות ומצוצות מן האצבע. יש תיאוריות טובות ויש תיאוריות פחות טובות, יש נושאים שיש לנו הרבה מידע עליהם ויש נושאים שפחות. ביננו אם יש מישהו שממציא תיאוריות מצוצות מן האצבע על דברים שהוא לא מבין בהם מספיק זה הררי.
נשלח ב-25/11/2013 18:34
במדה וחזרת להתענין במצרים, בשמחה
נשלח ב-25/11/2013 19:50
איתי
אני מוצא בדיון הזה כשל בעייתי מאוד. ההתיימרות ללמוד את התורה בצורה טקסטואלית במנותק מהמסורת. ואחר כך לטעון שהפרשנות הזאת יותר מכוונת לכוונת התורה מאשר הפרשנות המסורתית היא מגוחכת.
אם באמת היית מעיין בתורה בצורה רצינית עניינית ובמחשבמ פתוחה-ולא רק נעול על הפרשנות המסורתית. היית מגלה שהפרשנות המסורתית בעיקר של חז"ל ואלו המבוססות על חז"ל. מלאות בטעויות הגיוניות גאוגרפיות וכד' על חלקם מודה הרמב"ן הראב"ע הרשב"ם ואחרים. אבל כאמור החינוך לא מאפשר לחשוב,
נשלח ב-25/11/2013 23:38
לא רוצים, אני מזהה פה שגיאות מושגיות שמובילות לשיח חרשים...
כוונת התורה - הכוונה האמיתית אליה התכוון נותן התורה. בדרך כלל במדע, האמת היא מושג מדעי. זה כנראה לא עובד ככה במדע ההיסטוריה והארכיאולוגיה, כיוון ששם אף אחד לא באמת יכול להגיע לאמת. האם זה הופך את המושג "כוונת התורה" למושג לא מדעי או שמא את מדע ההיסטורי ללא מדעי? וזאת עיקר טענתי על התאוריות ההיסטוריוניות עליהן אתה מסתמך.
פרשנות מסורתית - הפרשנות שקיבלנו במסורת ממשה רבינו, מי שקיבל את התורה. ולא כמו שאתה כתבת: " האופן בו אנשים לאורך ההיסטוריה חשבו על התורה". וממילא שאלותיך נגוזו...
לגבי תאוריות, אני לא מתייחס לגופן של התאוריות ולמידת האמינות בין התאוריות. אני מערער על עצם השיטה. השיטה של העלאת תאוריות וסיפורים בהתאם לממצאים ממרחק מאות ואלפי שנים היא שיטה שלעולם לא תוכל להגיע לאמת. ולא משנה עד כמה הסיפור הוא יפה.
ירוחם, ברוך ה' אני בעל השכלה אקדמית וחינוך רחב. אבל טענות אד הומינם באמת שמורידות את הרמה של הדיון הזה. אשמח אם תוכל להתייחס לגופן של טענות.
איך אתה חושב שפרשנות פרטית באיחור של אלפי שנים לממצאים יכולה לעמוד מול פרשנות שהתקבלה במסורת ממי שהניח את הממצאים?
נשלח ב-25/11/2013 23:57
ארתח אשמח להוכחות לכל טענותיך. כתבתי זאת כבר כמה פעמים. אני עדיין מחכה.
ק_איתי אכן שיח חרשים. במדע לא מתכוונים ל"כוונה האמיתית אליה התכוון נותן התורה". גם לא מתכוונים לכוונה האמיתית אליה התכוון בורא העולם כשהוא ברא את הפיזיקה כמו שהיא ולא אחרת. האם זה הופך את הפיזיקה לתחום לא מדעי? להגדרתך כנראה שכן. לצערך, המדע לא מכוון לכל אמת באשר היא. המדע מכוון לאמיתות שאפשר להוכיח אותן בצורות מסויימות ועוסק בתחומים מסויימים מאוד. ביקורתך על ההיסטוריה והארכיאולוגיה פשוט לא רלבנטית למדעי אלו.
"פרשנות מסורתית - הפרשנות שקיבלנו במסורת ממשה רבינו, מי שקיבל את התורה... וממילא שאלותיך נגוזו" שאלותי דווקא לא נגוזו. אנא הוכח לי שהרמב"ם קיבל במסורת את הפרשנות על היות האל טרסנצנדנטי. אם כן, כיצד אתה מסביר את ההתנגדויות לרמב"ם?
נשלח ב-26/11/2013 00:01
ארכאולוגיה, מסורת.
כמה הערות.
1. ההנחה כי הארכאולוגיה היא כולה ספקולציה דמיונית, סיפור בדיה של איזה אדם, אין לה רגלים. ארכאולוגיה מצביעה בראש ובראשונה על עובדה אוביקטיבית נתונה. ישוב בגודל מסוים, מבנה בעל נתונים מסוימים, כלים, שרידי בעלי חיים, שכבות של ישוב, - כל אלו הם עובדות אוביקטיביות. חלק מהפרושים נסמכים על עובדות אלו והם 'חזקים', למשל עדות של שרפה והרס, גודל הישוב, גודל מבנים בישוב. פרושים אחרים נשענים על עדויות ארכאולוגיות ממקומות אחרים, על טקסטים שנמצאים בחפירה, וטקסטים חיצוניים. ארכאולוג חייב להיות בקיא היטב בטקסטים בשפת המקור שלהם, ולערוך השוואה בינם לבין עצמם ובינם לבין ממצאים ארכאולוגיים. נזדמן לי לקרא במקור כמה מן המסמכים של בבתא, אשר נמצאו במערת האיגרות [ראו הערך על שמה בויקי]. נשארו גם כלים יקרים שהביאה איתה. האם ממצאים אלו הם דמיון פורה של איזה ארכאולוג? הם כולם עומדים להשואה עם טקסטים אחרים ממקומות אחרים, ועם כלים דומים. בכל תשבץ מן העבר נותרים 'חורים' אותם מנסים לפרש. החשוב הוא במה שתמיד מסמנים בקו ברור היכן מסתימים הנתונים העובדתיים והיכן מתחיל הפרוש, דבר שלא עושים בספורי מסורת.
2. אנחנו, בני המאה העשרים, יודעים היטב כיצד אפשר, מעשה בניה אדריכלי, ליצר מסורות ו'דעות' אשר ההמון יקבל אותם כעובדות מוצקות ויאמין בהם, אף על פי שהן חסרות שחר או אף מעשי הונאה. כמובן, לא כל מסורת בנויה על שקר. רבות מבוססות על עובדות, אבל גם עובדות 'משתנות' עם הזמן, שינוי מכוון או מומצא מתוך נטיות הלב בבלי משים. עם הזמן המסורת מקבלת קיום משל עצמה ומתנתקת מן המקור.
מסורת אחת, מומצאת ורבת השפעה וחשיבות, מבוססת על הספר 'גרמניה' שכתב היסטוריון רומאי חשוב בשם טקיטוס כנראה בתחילת המאה השניה לספירה [תורגם לעברית]. טריטוס, אשר מימיו לא היה בגרמניה ולא פגש בשבטים הברבריים שחיו ביערות, מתאר אותם כאנשי שבטים אציליים ומשבח את מנהגיהם, כל זאת כדי להתריס מפני חוליי החברה הרומית. כאשר בעלי אינטרס קוראים את הטקסט הזה הם יוצרים מסורת חסרת שחר בדבר 'עם' גרמני קדום, מובחר ואציל. הם עושים זאת משום שעד זמנם [למשל המאה ה 19] אין בכלל עם גרמני, וצריך להמציא ולבנות אותו.
3. דבריו של 'לארוצים': 'הפרשנות המסורתית היא האופן בו אנשים לאורך ההיסטוריה חשבו על התורה. האם האופן בו אנשים חשבו על התורה לא מושפע מהעולם בו הם חיו, מנסיבות חייהם, מהנחות תיאולוגיות שהיו להם? כיצד מהאופן בו אנשים חשבו על התורה אתה למד על התורה עצמה?' - הם דברים כהוויתם. צריך להכליל אותם לגבי כל טקסט בשעה שכותבים אותו ובשעה שקוראים אותו. רבים, היודעים לקרא את כל המלים, אינם יודעים לקרא את הטקסט ונכשלים בקריאתו. עודד
נשלח ב-26/11/2013 01:34
לארוצים, נכנסנו בשערי הפילוסופיה של המדע, ואין כאן המקום להאריך בזה. רק אציין שרוב העוסקים במדע (לפחות העוסקים במדעי הטבע), סוברים שהמדע מטרתו לחשוף את האמת. שלא כמו תפיסתו של קוהן וחבר מרעיו.
בכל אופן, הביקורת רלוונטית לענייננו מאין כמוה. אם מדע ההיסטוריה והארכיאולוגיה כלל לא מתיימרים לייצג את האמת, מה בכלל עלה על דעתך לנסות להקשות על מסורת התורה מדבריהם?! לעולם לא תוכל להציג עמדות של מי שלא מתיימר לייצג את האמת כהוכחה!
לעניין הרמב"ם ההוכחה הכי טובה לכך שהרמב"ם קיבל את פרשנותו במסורת היא שהרמב"ם בעצמו כותב כך. מה גם שלאורך כל ספרו מורה נבוכים הוא כותב פעמים רבות שזו גם הייתה עמדתו של אונקלוס, והמניע שלו לפרש מה שפירש.
מתנגדי הרמב"ם כלל לא התנגדו לרעיונות הטרסנצנדטיים שהציג הרמב"ם. תוכל לקרוא כך בספר "מנחת קנאות" שנכתב בהתנגדות לרמב"ם. הוא כותב שם במפורש שהתנגדותו לרמב"ם היא בכך שהתעסקות יתר בפילוסופיה הביאה אותו לפקפק בשאלת קדמות העולם. ועל זה יצא קצפם.