המונותיאיזם, צורותיו ומקורו

במדה וחזרת להתענין במצרים, בשמחה

לא רוצים,
אני מזהה פה שגיאות מושגיות שמובילות לשיח חרשים...

כוונת התורה - הכוונה האמיתית אליה התכוון נותן התורה.
בדרך כלל במדע, האמת היא מושג מדעי.
זה כנראה לא עובד ככה במדע ההיסטוריה והארכיאולוגיה, כיוון ששם אף אחד לא באמת יכול להגיע לאמת.
האם זה הופך את המושג "כוונת התורה" למושג לא מדעי או שמא את מדע ההיסטורי ללא מדעי?
וזאת עיקר טענתי על התאוריות ההיסטוריוניות עליהן אתה מסתמך.

פרשנות מסורתית - הפרשנות שקיבלנו במסורת ממשה רבינו, מי שקיבל את התורה.
ולא כמו שאתה כתבת: " האופן בו אנשים לאורך ההיסטוריה חשבו על התורה".
וממילא שאלותיך נגוזו...

לגבי תאוריות,
אני לא מתייחס לגופן של התאוריות ולמידת האמינות בין התאוריות.
אני מערער על עצם השיטה.
השיטה של העלאת תאוריות וסיפורים בהתאם לממצאים ממרחק מאות ואלפי שנים היא שיטה שלעולם לא תוכל להגיע לאמת.
ולא משנה עד כמה הסיפור הוא יפה.


ירוחם,
ברוך ה' אני בעל השכלה אקדמית וחינוך רחב.
אבל טענות אד הומינם באמת שמורידות את הרמה של הדיון הזה.
אשמח אם תוכל להתייחס לגופן של טענות.

איך אתה חושב שפרשנות פרטית באיחור של אלפי שנים לממצאים יכולה לעמוד מול פרשנות שהתקבלה במסורת ממי שהניח את הממצאים?

ארתח
אשמח להוכחות לכל טענותיך. כתבתי זאת כבר כמה פעמים. אני עדיין מחכה.

ק_איתי
אכן שיח חרשים.
במדע לא מתכוונים ל"כוונה האמיתית אליה התכוון נותן התורה". גם לא מתכוונים לכוונה האמיתית אליה התכוון בורא העולם כשהוא ברא את הפיזיקה כמו שהיא ולא אחרת. האם זה הופך את הפיזיקה לתחום לא מדעי? להגדרתך כנראה שכן. לצערך, המדע לא מכוון לכל אמת באשר היא. המדע מכוון לאמיתות שאפשר להוכיח אותן בצורות מסויימות ועוסק בתחומים מסויימים מאוד. ביקורתך על ההיסטוריה והארכיאולוגיה פשוט לא רלבנטית למדעי אלו.

"פרשנות מסורתית - הפרשנות שקיבלנו במסורת ממשה רבינו, מי שקיבל את התורה... וממילא שאלותיך נגוזו"
שאלותי דווקא לא נגוזו.
אנא הוכח לי שהרמב"ם קיבל במסורת את הפרשנות על היות האל טרסנצנדנטי. אם כן, כיצד אתה מסביר את ההתנגדויות לרמב"ם? 

ארכאולוגיה, מסורת.

כמה הערות.

1. ההנחה כי הארכאולוגיה היא כולה ספקולציה דמיונית, סיפור בדיה של איזה אדם, אין לה רגלים. ארכאולוגיה מצביעה בראש ובראשונה על עובדה אוביקטיבית נתונה. ישוב בגודל מסוים, מבנה בעל נתונים מסוימים, כלים, שרידי בעלי חיים, שכבות של ישוב, - כל אלו הם עובדות אוביקטיביות. חלק מהפרושים נסמכים על עובדות אלו והם 'חזקים', למשל עדות של שרפה והרס, גודל הישוב, גודל מבנים בישוב. פרושים אחרים נשענים על עדויות ארכאולוגיות ממקומות אחרים, על טקסטים שנמצאים בחפירה, וטקסטים חיצוניים. ארכאולוג חייב להיות בקיא היטב בטקסטים בשפת המקור שלהם, ולערוך השוואה בינם לבין עצמם ובינם לבין ממצאים ארכאולוגיים.  נזדמן לי לקרא במקור כמה מן המסמכים של בבתא, אשר נמצאו במערת האיגרות [ראו הערך על שמה בויקי]. נשארו גם כלים יקרים שהביאה איתה. האם ממצאים אלו הם דמיון פורה של איזה ארכאולוג? הם כולם עומדים להשואה עם טקסטים אחרים ממקומות אחרים, ועם כלים דומים. בכל תשבץ מן העבר נותרים 'חורים' אותם מנסים לפרש. החשוב הוא במה שתמיד מסמנים בקו ברור היכן מסתימים הנתונים העובדתיים והיכן מתחיל הפרוש, דבר שלא עושים בספורי מסורת.

2. אנחנו, בני המאה העשרים, יודעים היטב כיצד אפשר, מעשה בניה אדריכלי, ליצר מסורות ו'דעות' אשר ההמון יקבל אותם כעובדות מוצקות ויאמין בהם, אף על פי שהן חסרות שחר או אף מעשי הונאה. כמובן, לא כל מסורת בנויה על שקר. רבות מבוססות על עובדות, אבל גם עובדות 'משתנות' עם הזמן, שינוי מכוון או מומצא מתוך נטיות הלב בבלי משים. עם הזמן המסורת מקבלת קיום משל עצמה ומתנתקת מן המקור.

מסורת אחת, מומצאת ורבת השפעה וחשיבות, מבוססת על הספר 'גרמניה' שכתב היסטוריון רומאי חשוב בשם טקיטוס כנראה בתחילת המאה השניה לספירה [תורגם לעברית]. טריטוס, אשר מימיו לא היה בגרמניה ולא פגש בשבטים הברבריים שחיו ביערות, מתאר אותם כאנשי שבטים אציליים ומשבח את מנהגיהם, כל זאת כדי להתריס מפני חוליי החברה הרומית. כאשר בעלי אינטרס קוראים את הטקסט הזה הם יוצרים מסורת חסרת שחר בדבר 'עם' גרמני קדום, מובחר ואציל. הם עושים זאת משום שעד זמנם [למשל המאה ה 19] אין בכלל עם גרמני, וצריך להמציא ולבנות אותו.

3. דבריו של 'לארוצים': 'הפרשנות המסורתית היא האופן בו אנשים לאורך ההיסטוריה חשבו על התורה. האם האופן בו אנשים חשבו על התורה לא מושפע מהעולם בו הם חיו, מנסיבות חייהם, מהנחות תיאולוגיות שהיו להם? כיצד מהאופן בו אנשים חשבו על התורה אתה למד על התורה עצמה?'  - הם דברים כהוויתם. צריך להכליל אותם לגבי כל טקסט בשעה שכותבים אותו ובשעה שקוראים אותו. רבים, היודעים לקרא את כל המלים, אינם יודעים לקרא את הטקסט ונכשלים בקריאתו. עודד

לארוצים,
נכנסנו בשערי הפילוסופיה של המדע, ואין כאן המקום להאריך בזה.
רק אציין שרוב העוסקים במדע (לפחות העוסקים במדעי הטבע), סוברים שהמדע מטרתו לחשוף את האמת.
שלא כמו תפיסתו של קוהן וחבר מרעיו.

בכל אופן,
הביקורת רלוונטית לענייננו מאין כמוה.
אם מדע ההיסטוריה והארכיאולוגיה כלל לא מתיימרים לייצג את האמת, מה בכלל עלה על דעתך לנסות להקשות על מסורת התורה מדבריהם?!
לעולם לא תוכל להציג עמדות של מי שלא מתיימר לייצג את האמת כהוכחה!


לעניין הרמב"ם
ההוכחה הכי טובה לכך שהרמב"ם קיבל את פרשנותו במסורת היא שהרמב"ם בעצמו כותב כך.
מה גם שלאורך כל ספרו מורה נבוכים הוא כותב פעמים רבות שזו גם הייתה עמדתו של אונקלוס, והמניע שלו לפרש מה שפירש.

מתנגדי הרמב"ם כלל לא התנגדו לרעיונות הטרסנצנדטיים שהציג הרמב"ם.
תוכל לקרוא כך בספר "מנחת קנאות" שנכתב בהתנגדות לרמב"ם.
הוא כותב שם במפורש שהתנגדותו לרמב"ם היא בכך שהתעסקות יתר בפילוסופיה הביאה אותו לפקפק בשאלת קדמות העולם. ועל זה יצא קצפם.