המומחה לברסלב (ועוד) מתחיל לדבר

1. לספר כל מה שקורה איתנו לקדוש ברוך הוא, כמו לחבר הכי טוב.
2. לחפש ולמצוא את הנקודות הטוב בתוך עצמנו ולהתעודד מהן.
3. לא לוותר אף יום על לימוד הלכה.
4. לצייר מול העיניים את יום המוות בכל הזדמנות.
5. לעשות הכל כדי להיות בשמחה (לא סותר את הנ"ל, כפי שאסביר בעז"ה).
6. לקרוא ספרי ברסלב, כדי לדעת איך לעשות את כל הנ"ל.
7. לקום בחצות הלילה ולהתאונן על חורבן ביהמ"ק.
8. לא לאחר זמן קריאת שמע וזמן תפילה.
9. להיות אצל רבי נחמן בראש השנה (לא ידועה הסיבה).
10. לגור או לפחות לנסוע פעם לארץ ישראל.

אוהה.

אתה מתמקד מטבע הדברים (כחסיד ברסלב כפשוטו)בעשרת הדיברות המעשיות בבחינת הלכה למעשה,
(אם כי כמובן גם בזה יש מה להרחיב ולפלפל וכדבהמשך)

אבל אני מנסה ליירט את עשרת הרעיונות הגרעיניים (גם אם בסופו של דבר תהיה השקה כלשהי בין הרעיונות),
של ברסלב שהרי כפי שנאמר ברסלב הפכה להיות תנועה כלל עולמית,
דבר שנובע מכך שברסלב מטפלת בהמון חומרים שהן בבחינת הכשרת הקרקע לבוא המשיח ואורו..

בינתיים אעיר על כך שמספר 3 לא נובע מברסלב לכאור' אלא דגש מסויים כדי שיהיה בבחינת "לכל הפחות",
ולא ירחפו יותר באוויר הקבלי העמום (ויש להרחיב כמובן מדוע רבינו ראה דגש רק בהלכות השו"ע ולא בלימוד הגמרא והסברא ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ולעצמי יישבתי שזה מילתא דפשיטא לשמנת המבנית של הציבור ואורו של רבינו נועד לדברים אחרים הנוגעים יותר לליבת כלל ישראל אך עכ"פ היה מקפיד שלא יזועו
מהמחוייבות להלכה כידוע שביקש שלא יחדשו דין).

4 זה איכשהו, זה עניין מוסרי גלובלי, אולי ברסלב התעסקו עם החיבור הפנימי לשורש ולעלמא דאתי ומזה זה נמשך.

8 ? שו הדא? בגלל שרבי נתן מביא זאת כמה פעמים כדוגמא לאנשים שהתרגלו לעבור עבירות?

9 - לא ידועה הסיבה? למי שקרא בכתביו של רבי נתן? (אם כי עדיין הערפל רב על הנגלה)

10 - ארץ ישראל - האם נודעה חשיבות עליונה לבפועל של זה או לבחינה של זה שנמשלת על כמה וכמה עניינים?

או שמא עניינה סביב המניעות והכיסופין שאז זה היה נבצר בדרך הרגילה, ועל כן בימינו יש את אומן המייצרת
את גלגלי השיניים של מניעות וכיסופין לקדושה שנמצאת אי שם (אם כי בימינו זה הפך קל מתמיד)

כמעט לכל דיבר מעשרת הדברות הללו עומד מאחוריו רעיון כביר אחד ושלל רעיונות נוספים, כולל להיות אצל רבינו בר"ה שלכאורה אין על כך שום טעם, כפי ששמעתי כמה פעמים מרבי משה קרמר, אבל גם את זה מנסה רבי נתן להסביר בכמה רעיונות.
הרעיון הכביר שעומד מאחורי הדיבור עם הריבונו של עולם הוא, שמאחר ומצבנו הרוחני נואש למדי, אז בוא נפנה ישירות אל הבוס ונספר לו כמה קשה לנו עם זה. רעיון נוסף שעומד מאחורי זה הוא, שאין כמו שיחה בשפת האם שאותה מנסחים לבד, בכדי להביע באמת את אשר מעיק עלינו. רעיון שלישי: זה מה שנקרא במדע אוטוסוגסטיה, השאה עצמית. כלומר, הדיבור על המצב ועל התקווה לשיפור משפיע על המדבר, ובמשך הזמן הוא באמת הופך להיות כזה.
הרעיון הכביר העומד מאחורי הנקודות הטובות נראה פשוט, אבל יש בזה עומק לפנים מעומק. אגיד רק זאת, שכמו ילד שובב ולא צייתן, שמשבחים אותו כל פעם על הצדדים החיוביים שבו, הופך להיות חיובי במשך הזמן, כך כל אדם, רע ככל שיהיה מוכרח להשתפר כשהוא מזכיר לעצמו את צדדיו החיוביים. כיום מקובל אצל כל הפסיכולוגים לחזק את הצדדים החיוביים שיש בכל אדם באשר הוא, גם הפושע הגדול ביותר, ובכך להפוך אותו אט אט לנורמטיבי. אני חושב שלרבי נחמן יש חלק גדול במהפכה העולמית הזאת שכיום אין מבינים איך חינכו וריפאו בלי השיטה הזאת.
הרעיון הכביר שעומד מאחורי לימוד ההלכה הוא, שעיקר הגלות הוא שלא נמצאת הלכה ברורה בשום נושא. הדבר נובע מעירבוב הטוב והרע שנמשך עדיין מאכילת עץ הדעת, והתגבר יותר בגלות האחרונה. כך שלימוד הלכה מבררת את הטוב מן הרע של הלומד עצמו; וככל שאנשים ישקיעו את לימוד התורה שלהם באסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, הם יקדמו בכך את עם ישראל יותר ויותר לקראת הגאולה. 
לצייר את יום המיתה זה אומנם עניין גלובלי, אבל למעשה החדירו זאת בברסלב יותר מאשר במקום אחר. על כל דבר אמרו "אז מ'וועט ליגן מיט די פיס צום טיר" (= שישכבו עם הרגליים לדלת, כנהוג להשכיב כך את המת)... בליקוטי מוהר"ן נאמר שבכל יום כשקמים בבוקר, יש להסתכל על השמים כדי לזכור את התכלית. שיחה אחת בשיחות הר"ן אומרת יותר: "טוב מאד להרגיל עצמו להיות בעולם הבא, אפילו בעולם הזה".
השמחה הלא היא התנאי הבסיסי ביותר לכל עשייה ברוחניות ובגשמיות. אך איש אינו יודע איך עושים זאת. רבי נחמן אמר: "כנראה שאי אפשר לשמוח, כי אם במילי דשטותא". רבי נתן מסביר ששמחת המצוות נפלה בגלות והתלבשה בכל מיני שחוק של שטות, לכן אין ברירה אלא לאמץ אותה על ידי דברי שטות, כפי שעושים בפורים.
קריאת ספרי ברסלב מהווה תנאי הכרחי לכל הנ"ל, משום שבאין מידע איך שעושים כל דבר, אין אפשרות להתמיד בדברים ולמצות את הפוטנציאל שלהם. יש בברסלב ספרים קטנים או פרקים מיוחדים ב"ליקוטי עצות" על כל אחד מהנושאים האלה. כמו ספר "השתפכות הנפש" שהוא אחד הספרים הנפלאים ביותר שמסבירים את נושא השיחה בינו לבין קונו. וכמו ספר "משיבת נפש" שהוא ספר המקבץ בתוכו את מיטב רעיונות ההתחזקות מתוך ספרי רבינו ומוהרנ"ת. 
המשך יבוא אי"ה.
 

תוקן על ידי אינטרנטמא ב- 27/11/2013 16:35:53

אתה מתמקד מטבע הדברים (כחסיד ברסלב כפשוטו)בעשרת הדיברות המעשיות בבחינת הלכה למעשה,
אם כי כמובן גם בזה יש מה להרחיב ולפלפל וכדבהמשך) 
ככלל, בברסלב ממעטים בחשיבות הרעיונית של כל דבר, משום שרבי נחמן אמר: "נכספתי למשוך את העולם אל העשיה", מאחר שראה כי העולם נוטה לרעיונות יותר מאשר למעשים. בהקדמה לליקוטי מוהר"ן מפליג רבי נתן מאד בעמקות הרעיונות שבו, אך מיד הוא מעיר שלא המדרש עיקר אלא המעשה וכל הרעיונות אינם שווים בלי לקיים אותם.
אבל אני מנסה ליירט את עשרת הרעיונות הגרעיניים (גם אם בסופו של דבר תהיה השקה כלשהי בין הרעיונות),
של ברסלב שהרי כפי שנאמר ברסלב הפכה להיות תנועה כלל עולמית,
דבר שנובע מכך שברסלב מטפלת בהמון חומרים שהן בבחינת הכשרת הקרקע לבוא המשיח ואורו..
ההכנה לבוא המשיח היא בעצם קבלת תורתו של רבי נחמן שהיא, כדבריו, אותה תורה שמשיח ילמד, אך ההבדל הוא שלמשיח יצייתו ואילו לרבי נחמן אין מצייתים. התורה המשיחית של רבי נחמן הנגלית לעיני כל אחד (מעבר לזו הנראית רק לאחר העיון בליקוטי מוהר"ן) היא תורת ההתחזקות שעל פיה יש לדון לכף זכות אפילו את הרשעים ואפילו את עצמו צריך כל אדם לדון לכף זכות - ובכך יטה לכף זכות גם בשמיים את עצמו ואת כל כלל ישראל (אין זה אומר שיש להתחבר לרשעים, אלא לדונם מרחוק לכף זכות). תורת ההתחזקות היא תורה שהפקיעה את התורה מן המוכיחים והמשפילים את הפרט ואת הכלל, והדגישה את תורת החסד שמרוממת את הכל. 
בינתיים אעיר על כך שמספר 3 לא נובע מברסלב לכאור' אלא דגש מסויים כדי שיהיה בבחינת "לכל הפחות",
ולא ירחפו יותר באוויר הקבלי העמום (ויש להרחיב כמובן מדוע רבינו ראה דגש רק בהלכות השו"ע ולא בלימוד הגמרא והסברא ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ולעצמי יישבתי שזה מילתא דפשיטא לשמנת המבנית של הציבור ואורו של רבינו נועד לדברים אחרים הנוגעים יותר לליבת כלל ישראל אך עכ"פ היה מקפיד שלא יזועו
מהמחוייבות להלכה כידוע שביקש שלא יחדשו דין).

4 זה איכשהו, זה עניין מוסרי גלובלי, אולי ברסלב התעסקו עם החיבור הפנימי לשורש ולעלמא דאתי ומזה זה נמשך.

8 ? שו הדא? בגלל שרבי נתן מביא זאת כמה פעמים כדוגמא לאנשים שהתרגלו לעבור עבירות?
רבינו לא ראה בעין יפה את התדרדרות החסידות כבר בזמנו, כאשר התחילו לזלזל בהלכות ובראש בראשונה בזמני קריאת שמע ותפילה. הוא אמר: "הצדיקים שוגים שמאחרים זמן תפילה". עוד אמר: "אתם יכולים לקמט את הספר שלי כרצונכם, אך מסעיף קטן בשולחן ערוך אל תזוזו". לאמור, שאין להיות חסיד על חשבון ההלכה.

9 - לא ידועה הסיבה? למי שקרא בכתביו של רבי נתן? (אם כי עדיין הערפל רב על הנגלה)

10 - ארץ ישראל - האם נודעה חשיבות עליונה לבפועל של זה או לבחינה של זה שנמשלת על כמה וכמה עניינים?

או שמא עניינה סביב המניעות והכיסופין שאז זה היה נבצר בדרך הרגילה, ועל כן בימינו יש את אומן המייצרת
את גלגלי השיניים של מניעות וכיסופין לקדושה שנמצאת אי שם (אם כי בימינו זה הפך קל מתמיד)
אין קשר בין אומן לארץ ישראל. קדושת ארץ ישראל היא כה גדולה עד שרבינו קבע כי אי אפשר להיות יהודי שעולה מדרגה לדרגה אלא על ידי ארץ ישראל. הוא עצמו נסע לארץ ישראל במסירות נפש, בזמן מלחמה, וכמה פעמים בדרך היה בסכנת חיים. גם מוהרנ"ת נסע לארץ ישראל במאמץ רב. וכך נהגו כל חסידי ברסלב לדורותיהם, שלא מעטים מהם זכו אף להשתקע בארץ, למרות המצב הכלכלי הקשה ששרר שם כל השנים. רבינו אמר שמיד כשפסע ד' אמות בארץ ישראל, השיג השגות גדולות שלא השיג בכל שנות עבודת ה' שעשה בחו"ל. את התורות שהשמיע לפני ארץ ישראל, ביקש למחוק. ואכן רק מעט מאד מהן יש בליקו"מ.

תוקן על ידי אינטרנטמא ב- 27/11/2013 17:05:00