מאי חנוכה.

בספר המקבים מתואר חנוכה כך ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים, ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים, ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה, ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים. ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם, ויפארו את פני ההיכל בעטרות ובמגיני זהב ויחטאו את השערים ואת לשכות הכוהנים, וישימו את הדלתות. ותהי שמחה גדולה בכל העם כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם. ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'. – ספר מקבים א' פרק ד' פס' נ"א- נ"ז שש מאות וחמישים שנה אחרי מאורעות הלו נכתב בתלמוד בבלי מסכת שבת דף כא עמוד ב מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה. א. מה פשר השוני ספר המקבים מדבר במיזבח התלמוד מדבר בנס פח השמן ב. איך אחרי שחוגגים שש מאות וחמישים שנה שואל התלמוד מאי חנוכה

הגמרא מצטטת מקור קדום יותר:
א. היא פותחת ב'תנו רבנן' לשון שבה היא משתמשת לציטוט ברייתות
ב. הברייתא הנה בעברית משנאית
מגלת תענית מצוטטת מספר פעמים בש''ס
הגמ' במס' תענית יז:  כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד לפניו אסור לאחריו מותר. לאחר מכן מביאה הגמ' את תחלת המגילה ומפרשת אותה
גם בירושלמי [מגילה פרק א הלכה ד] מובא ומפורש קטע ארוך מהמגילה
גם בימינו מצויה מגילת תענית
ע''פ דעת החוקרים, שראשון להם היה הרד''ל, המגילה עצמה היתה מעין לוח שנה בו הובאו בארמית הזמנים האסורים במספד ותענית. לאחר מכן נוספה ברייתא המפרשת אותה
המגילה עצמה כתובה בארמית קדומה יותר מהארמית של הגמרא [מזכירה את הארמית של ספר דניאל ועזרא] והברייתא בעברית
המגילה נכתבה בזמן בית שני ושימשה למעשה עד שבוטלה עם חורבן הבית ככתוב בבבלי [ראש השנה יח:] ובירושלמי [מגילה פ''א ה''ד, נדרים פ''ח ה''א]

למה היה כזה וואו גדול על שמן שדלק קצת יותר מהזמן המתוכנן?
ואם אכן היה וואו, למה אף אחד לא מזכיר אותו?

אתה רוצה להגיד שתנו רבנן זה לא ברייתא?????
              ????????????????.

ההוספה של חיצונים מורגשת? למה?

מגילת תענית היא לא מגילה של תעניות אלא ימים שאסור להתענות בהם

בגמרא מובא שחנוכה מוזכר במגילת תענית [במקורות שהזכרתי לעיל]

שאלתך לגבי שמן הנס היא שאלה מפורסמת. אחד התירוצים הוא שלא השמן התרבה אלא כח  ההדלקה שבשמן גדל.

טענתי שאין הבדל בין הנסים שהעלית מבחינת גודל ,ההבדל הוא בוואו והסיטואציה שאנחנו מקבלים אותו ,
העיתוי של הנס דחנוכה היתה גדולה ,ציבורית,מרגשת בשעה של הרס וחורבן וניסיון לשקם את ההריסות ,

לגבי אי איזכור יתר של נס פך השמן הנידון מדי שנה כאן בפורום על ידי מלחמתו של ירוחם ,
אכן מעניין שאין זה מוזכר בתפילה רק על ידי נוסח והדליקו נרות בחצרות קדשיך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול וכו,
גם ברגע השיא בשעת ההדלקה בנוסח הנרות הללו אין שום איזכור,
מעניינת גם נוסח המחלוקת ,מעלין בקודש או כנגד פרי החג,
לכאורה צורת ההדלקה צריכה להיות באופן שהכי יודגש דרכו של נס ומה עניין פרי החג לחנוכה ,

היפוטזה שאפשר להעלות כאן על קביעת שמונה ימים דחנוכה ,דלכאורה הרי היתה תקופה של אי שימוש בעבודת המקדש ומסתבר שבחג הסוכות היתה שביתת קרבנות וחג ,לכן קבעו שמונה ימים של פיספוס החג ובית שמאי קבעו את צורת ההדלקה כנגד פרי החג, 

תוקן על ידי ביליצר ב- 01/12/2013 16:45:58

חז"ס שבכל דור, התוכן הזה עלה בפורום כמנין שנותיו של ירוחם, (כן ירבו).