מאי חנוכה.

נישט
פירוש יפה בגמרא כאן אבל כבר הזכרתי שהגמ' מביאה את הציטוט בעברית.
כשהגמרא מביאה מקורות קדומים היא מביאה אותם כלשונם, בעברית. כשהגמ' מדברת בעצמה היא כתובה ארמית.

גם בציטוטים אחרים ממגילת תענית הגמ' מביאה משפט בארמית קדומה ואחר כך הסבר בעברית. תבדוק בר''ה יח: ומוכח שם שהכל הוא ציטוט אחד. פירוש-ברייתא אחת.

ספר מגילת תענית מצוי בידינו כולל הברייתא המפרשת אותו וכולל הברייתא של נס פך השמן. ירוחם יוכל כרצונו לטעון שזה זיוף מאוחר שהוכנס לשם בזדוניות ע''י אמוראים מרושעים.

לגבי נר חנוכה נראה לי שהדין הוא להדליק נר כל יום, לא שמונה נרות. והמדליק בכ''ה ח' נרות לא יצא ידי יתר החנוכה

לא טענתי שטענת [סמיילי]
בגמרא בראש השנה יח: מוכח שהיא מצטטת ברייתא.
הבנתי את פירושכם אבל מנא לכו הא.
אם כל הברייתא קדומה לגמ' וכאן משום מה הגמ' נוקטת לשון דמוית הברייתא על לשון המגילה עצמה ואחר כך אנחנו מוצאים את זה בתוך הברייתא יש כאן צליל זיוף
גם על שיפודים מדליקים בשמן.
לגבי ענין ההליכה הקצרה אין לי תשובה
בגמרא כתוב נר איש וביתו- נר אחד
לא מוזכר שום דין בח' נרות
לפי דבריך מי שלא הדליק צריך להשלים וכן היוצא לדרך צריך להדליק מראש
מימי לא שמעתי על דין כזה אבל אם ידוע לך אחרת תגיד

פרופ' דניאל שפרבר כותב ב"מנהגי ישראל" חלק ה', שייתכן ששיפודים אלו היו חניתות שלל מהיוונים. באותה תקופה היה נהוג שבקצה החנית היה קבוע כמין גביע, ובערב היה החייל תוקע את החנית באדמה, ועי"כ היה לו בית קיבול לשמן להדליק לעצמו אור.

ירוחם

<חנוכה לא בגדר תענית>

מגילת תענית אינה רשימה של ימי תענית, אלא של ימים האסורים בתענית.

מאיר בר-אילן: "אופייה ומקורה של מגילת תענית".

https://faculty.biu.ac.il/~testsm/meg_taan_meh.html