אידי, אני חושבת שההרגשה שלך הגיונית. לפעמים כשאוהבים משהו, לא שמים לב לדברים שלא.. ואפילו הופכים אותם לנאהבים.
אני יכוטלה לתת לך דוגמא אישית: את השם שניאור זלמן לא אהבתי במיוחד. הברית של הקטן יצאה איך לא? בי"ט כסלו. אבל עדיין זה לא היה מספיק בשבילי. בשבת לפני הברית, לקטן היו בעיות נשימה. בעלי אמר, בואי נפתח באגרות. פתחנו והיה כתוב לנו מילה במילה, אם רוצים בריאות לילד לקרוא על שם אבי התניא. התבלבלתי ולקחנו את המכתב לרב. הרב אמר חד משמעית לקרוא שניאור זלמן. הייתי עצובה. ממש לא התחברתי לשם. וגם מה חברותי יגידו? כל הזמן צחקתי על השם הזה.. כשחברתי קראה לבנה גם שניאור זלמן שאלתי אותה: למה??? אבל לא הייתה לי ברירה. היום שניאור, זה השם הכי נפלא שיש.. לא יכלתי לבחור שם יותר טוב לקטן שלי. ואני מרגישה הרבה פעמים שהשם הזה מציל את הקטן שלי.
מה שאני באה להגיד זה (שמת לב שאני אוהבת לחפור.. כן?) שבגלל שאהבת את הסולנים, את השירים ואת הלחנים, התלבושת גם אם היא לא יפה וצעקנית היא מתגמדת ואפילו הופכת בסופו של דבר לחביבה..
|
|
