תיאוריה לגבי מקורם האמיתי של הח'בירו

אריאל, נארה לי שאתה טועה טעות מתודית חריפה. לפי התאור שלך יש פער של כשלשת אלפי שנים בין הופעת אותם שבטים נודדים ובין זמנו של הרמב'ם. הרמב'ם לא היה היסטוריון ולא נהג בעבודתו במלאכת היסטוריונים. לו היה היסטוריון, החומר הנדרש למחקרו לא היה נגיש עבורו ולא היה כותב על מה שלא מצוי ברשותו. גמרא ומדרשים, גם הם אינם ספרי היסטוריה [ודאי שענינים הסטוריים של זמנם משתקפים בהם], ואין ללמוד מהם על מציאות שארעה למעלה מאלפיים שנים קודם זמנם ועליהם לא ידעו ידיעה היסטורית.

'אלפים ורבבות ... והם אנשי בית אברהם', זה ביטוי ספרותי מובהק שאינו מעיד על איזו מציאות. תעודה המזכירה את 'אלהי החבירו' אינה חייבת להתפרש כאיזה מכנה משותף של כל שבטי החבירו. אפשר לקרא אותה כמתיחסת לאל של אותם בני חבירו שפגש מחבר התעודה.

כללו של דבר ראוי שלא להחפז ולצאת בתאוריות על ענין מוקשה שמצריך יכולת מקצועית מחקר רציני. עודד

הרמב"ם טוען שהוא השתמש בספרים בני התקופה, כלומר ספרים מזמנו של אברהם אבינו, שהוא מכנה אותה "ספרות הצאבא"

בדיוק. ואין זה שונה מהסתמכות האגיפטולוגים על יוסיפוס המצטט את הכהן המצרי מנתו על דברים שמצא בכתבים מלפני אלפי שנים.

טעיתי-אלוהי הח'בירו לא נזכר בתעודה אחת אלא בכמה וכמה תעודות. על סמך זה מאמינים ההיסטוריונים שהיתה להם אמונה משותפת

אריאל כותב: 'הרמב''ם [הלכות עבודה זרה פרק א, מורה נבוכים] המסתמך על ספרים בני התקופה'.

ארתח_זוטא כותב: 'הרמב"ם טוען שהוא השתמש בספרים בני התקופה'.

דוגמה קטנה לזהירות הנדרשת בקריאה. המשפט הראשון קובע עובדה לגבי טקסט. קיימים ספרים עתיקים ומקוריים [מתקופת אברהם אבינו], ותרגומם של אלו הגיעו לידי הרמב'ם שהביא מתוכם. המשפט השני קובע עובדה לגבי הרמבם. הוא קורא טקסט אשר לדעתו הוא עתיק ומקורי [מהתקופה הנ'ל].

האם יש בידי הרמבם כלים ויכולת לערוך בקורת טקסט? האם הוא יכול לבדוק אותו מבחינת הלשון, להשוות אותו עם מקורות אחרים? האם התאור שהוא מביא מתאים לאנשי התקופה הרחוקה ההיא, או לדעות ממקום ומזמן אחר המושלכות עליה? האם הרעיון של ביקורת טקסטים מקובל בימיו? עודד

הרמב''ם מדבר על המוני כתבים שהגיעו אליו, כתבים העוסקים בדת של תקופת אברהם ובהיסטוריה שלה. אלו אינם כתבים נוצריים שכן הם נכתבו ע''י המאמינים בדת ההיא. עליך להניח שהכותב הוא זייפן שזייף המון כתבים העוסקים בכל סעיפי האמונה הזו כדי להכניס כמה משפטים לגבי אברהם.

האם בימי מנתו התקיימה ביקורת טקסטים? ובימי הבישוף אפריקנוס? 

אריאל, העלת הרהור שעדיין אינו בבחינת רעיון ראשוני, גולמי. לא כדאי לרוץ ולספר לחברה. הצעד הבא הוא לבדוק בדיקה ראשונית את יתכנותו של ההרהור הזה כרעיון, בהנחה שיש לך בקיאות מספקת בנושא, ידע בתולדות הרעיונות והכרה טובה של השפות העתיקות. אם, על פניו, נראה לך שיש בסיס סביר למחקר והנושא מעניין אותך, תקדיש זמן ועבודה כדי לחקור אותו לעומק. פסוק מן הרמבם ודמיון חיצוני בין מילים אינם מוציאים מהרהור לרעיון. עודד   

ראוי לדעת שהמחקר היום מפקפק במקורות שמהם שאבו הרמב"ם ובני זמנו מידע על דת ה'צאבה' ופולחן אלילים כספרים פסודו-אפיגרפיים שנוצרו זמן לא רב לפני תקופת הרמב"ם. החוקרים חלוקים עד כמה, אם בכלל, הספרים הללו בכל זאת שימרו משהו של ידיעות מקוריות על הצאבה.
כך שרוב המידע שהרמב"ם הסתמך עליו כדי לבאר טעמי המצוות, הוא מפוקפק מאוד היסטורית, למרות שהרמב"ם סבר שהוא משתמש במידע מהימן ועתיק. עם זאת חידושו החשוב של הרמב"ם הוא בעצם הכיוון שהלך בו, לבאר את מצוות התורה מתוך האמונות של תקופת נתינתה.
צר לי שאיני יכול כרגע לציין המקור שממנו למדתי על כך (זכורני שראיתי מאמר מסכם באחד המאגרים אוצר החכמה או אוצרות התורה). מיכאל שוורץ, בהערותיו למורה הנבוכים שבמהדורתו, מציין בקיצור לכמה מקורות (כגון בחלק א פרק סג הערה 3, וכן בחלק ג פרק כט הערה 6)

לא ידוע על שום ספר חיצוני מזמן אברהם או קרוב לזמנו שמספר עליו, ואי אפשר להמציא ספרים דמיוניים שאף אחד לא שמע עליהם. אפשר שהרמב"ם הסתמך על אגדות ומדרשים שחשבם אולי למסורות עתיקות, או שהסתמך על ספרים פסוודו-אפיגרפיים. כך שקשה לבנות על תיאוריו ה"היסטוריים" של הרמב"ם ויש לראותם כ"מיתוסים חינוכיים" שהוא עצמו כל כך דגל בהכרחיותם להמון, ובספרו 'משנה תורה' השתדל להעתיקם ולשכללם (כגון תיאורו על מעמד הר סיני, שכל ישראל שומעים את קול ה' "משה, משה, לך אמור לישראל כך וכך" וכו' - לעומת דעתו במו"נ).

[והנה עוד מכשול שכדאי להיזהר שלא ליפול בו:
האם אנחנו יודעים מה הייתה "תקופת אברהם" ומתי התקיימה?

זכורני שיעור באוניברסיטה מלפני מיליון ואחת שנים, בו הזהיר המרצה שלא לקרוא את הערך "תקופת האבות" באנציקלופדיה המקראית. הסטודנטים חייכו לעצמם במחשבה שהוא מנסה למנוע מהם לקרוא דברים של חוקר אחר, איתו יש לו מחלוקת, והמרצה הסביר: הוא עצמו כתב את הערך לפני עשרות שנים, ולמרות שלהרבה ממה שכתב שם הוא עדיין מסכים, על שם הערך עצמו יש לו כעת השגות, שכן אינו יכול להיות בטוח שאכן הייתה "תקופת האבות" או שניתן להגדירה בשנים "ממוספרות" כנהוג בחקר ההיסטוריה...]

אברהם נולד בשנת 1948 לבריאת העולם, ומהיותו בן 52 התחילו שנות התורה בעולם.