| נשלח ב-6/12/2013 14:51 |
|
| |
מה חושב מוישי- שמערלע על הגוי הרשע
בספר רב המכר החרדי 'במותה נתנה לי את חיי' המתאר נערה חרדית המגלה כי היא גויה ומסתירה זאת ממשפחתה, מופיעה הסצנה הבאה:
[מספרת אמה של הבחורה]'מה קרה לחני?' שאלתי
'אני לא יודע' אמר ''מוישי-שמערלה' ' בסך הכל סיפרתי לה מה שהרב'ה אמר בחיידר'
'ומה הוא אמר?'
'אמרתי לה שהרב'ה אמר שכל הגויים הם רשעים ורק עושים כל היום דברים רעים. ואז היא אמרה לי שבטח יש גם גויים טובים. ואמרתי לה שלא נכון וכל הגויים כולם רעים כי הם לא לומדים תיירה ורק יהודים הם עדינים.
אז היא התעצבנה עלי ונתנה לי בעיטה, אז אמרתי לה שהיא אלימה ממש כמו גויה, אז היא התעצבנה עוד יותר והעיפה אותי מהחדר'
[לא דייקתי בלשון]
הסצנה הזאת מתארת שנאה עזה הקימת בציבור החרדי לגויים, הגויים נתפסים כאלימים, חוטאים, מושחתים ואכזריים. ובעיקר אגואיסטיים. כי הרי גמ''חים קיימים רק בציבור החרדי. בשונה מהמתואר כאן יש גם גויים טובים, המכונים 'חסידי אומות העולם' אולם הם היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. תופעה שמקורה מן הסתם בניצוצות הקדושה שהתפזרו בין העמים ונשמות שייעודן הוא להתגייר.
תיאור אופיני בסיפורים על היהודי המתבולל הנושא גויה, הוא כיצד הגויה זורקת אותו ברגע שהוא נפצע או בשעת מבחן אחרת, כי הרי היא אגואיסטית ולא תקריב כלום בשביל היהודי המטונף, אותו היא שונאת בסתר לבה. וזו נקודה נוספת, לפיה מאמינים החרדים כי הגויים שונאים את היהודים מכח גזרה קדומה אלא שלעתים מחפה על כך אהבה זמנית מכח אינטרסים. בנושא זה מצוטט מאמר חז''ל 'הלכה היא בידוע שעשיו שונא ליעקב אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו'
אם היינו מוצאים שנאה כזאת אצל גוי כלפי יהודי היינו מכנים אותו אנטישמי ולכן בדין ניתן לכנות את החרדים 'אנטיגויים'
סיבות התופעה הזאת לדעתי הן שתים:
א. החרדים הם המשכן הטבעי של קהילות היהודים במזרח אירופה, שם התקיימה שנאה הדדית בין גויים ויהודים, שנאה שהצטברה על סמך התנסות במפגש עם העם השני, כאשר היהודי נפגש עם גוי שבדרך כלל היה פרימטיבי ובור יחסית אליו ולעתים אף השתדל לטבוח בו. המפגש המשמעותי האחרון עם גויים, שהיה השואה, לא ממש עזר בענין.
ב. החרדים מושפעים בתפיסת עולמם בעיקר מהגמרא שאינה מלאה באהבה לגוי באשר הוא אדם [ולמעשה, גם איננו אדם] בשונה מקהילות הפתוחות לעולם המערבי שנאלצו לפרש את הגמ' בפירושים דחוקים ומרוככים, החרדים מעולם לא נתקלו בצורך כזה
תוקן על ידי עצכח ב- 10/01/2014 14:40:46
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2013 15:33 |
|
| |
| אריאל73 כתב: |  | הסצנה הזאת מתארת שנאה עזה הקימת בציבור החרדי לגויים, הגויים נתפסים כאלימים, חוטאים, מושחתים ואכזריים. ובעיקר אגואיסטיים. --כי הרי גמ''חים קיימים רק בציבור החרדי.
לא יודע איפה גדלת אבל ההכללה הזו טפשית למדי, ייתכן שילד חרדי מכיר את הגויים מהסיפורים יותר מאשר מהמציאות. אבל אדם חרדי בוגר ממוצע לא שונא גויים יותר מהממוצע, בין אם מדובר בעובדים זרים פיליפינים או באמריקאי ממוצע.
לפיה מאמינים החרדים כי הגויים שונאים את היהודים מכח גזרה קדומה אלא שלעתים מחפה על כך אהבה זמנית מכח אינטרסים.
כמו שאמר וייס על הרמב"ן "תוכחת מגולה מצאנו אהבה מסותרת לא מצאנו". אהבה זמנית מכח אינטרסים לא מצאנו. הגויים באמת שונאים את היהודים מכח גזרה קדומה. ואין שום הסבר אחר לצורה המטומטמת והחולנית בה נתפסים למשל מעשי ישראל ביחס לפלשתינים אצל ה"גויים" כולם. אה סליחה, חוץ מקנדה.
אם היינו מוצאים שנאה כזאת אצל גוי כלפי יהודי היינו מכנים אותו אנטישמי ולכן בדין ניתן לכנות את החרדים 'אנטיגויים'
מעניין ששונאי הערבים הגדולים הם הדתיים הלאומיים שהרבה יותר ליברליים? הם לא צריכים גמחי"ם כדי לאהוב מישהו. כל התיאוריה הזו אין לה שום יסוד.
|
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2013 19:11 |
|
| |
בשבת קראתי את ספרה של מיכל שלו "ימים בסערה", והיה שם קטע שהזכיר לי את הדיון כאן.
הקטע מתאר משפחה של חסידי סאטמר בויליאמסבורג, שהזמינה טכנאי מקררים.
"נשמע צלצול בדלת ואחד הילדים רץ לפתוח. כעבור רגע חזר למטבח בלויית גבר קירח גלוי ראש ומגולח.. אמא הגיע גוי חזיר הכריז בקול רם.. הילדים הקטנים התעמרו בו. הם התרוצצו סביבו ובכל פעם שחלפו לידו נתנו לו בעיטה קלה. בהתחלה שלום חשב שזה בטעות במקרה אך כעבור כמה זמן הבין שזה מכוון. הוא היה בטוח שליבה (=האמא) תעצור אותם ותנזוף בהם, אבל למרות שראתה ושמעה, לא אמרה כלום. אחד האחים עבר ליד מתקן המקררים שוב בעט בו ומילמל "חזיר".
שלום התכווץ 'למה הם עושים את זה'? לחש ליוחי, 'לא יפה'. יוחי משך בכתפיו באדישות "למי אכפת? הוא גוי'".
הילד המוסרי (שלום) הוא זה שכמובן בהמשך חזר בשאלה וכו'. האבא הסאטמרי סיכם עם הגוי החזיר על מחיר של 200 דולר, ולמרות זאת ברגע שסיים לעבוד התמקח עמו שאינו משלם רק 150 וכו' וכו'.
אני לא בא לכאן בגישה אייכלרית, שאם חילוני תיאר חרדי שעשה משהו לא יפה, סימן שהוא בטוח שכך נראים כל החרדים, ושהוא נאצי ושונא ישראל. ובודאי לא כלפי מיכל שלו שהיא בעיני אשה נפלאה וסופרת מאד מיוחדת.
אבל נראה לי שהיא פשוט לא מכירה את החרדים באמת, למרות שאני בטוח שהיא עשתה עבודת תחקיר. דוקא החסידים באמריקה שחיים עם הגויים כל הזמן, ממש לא מתיחסים אליהם בצורה כזו ברמה של 'חזיר' ולבעוט בו בישבן כשהוא מתקן להם את המקרר (לא מכיר את הביוגרפיה של מיכל, אבל נראה לי שהסתובבתי אצל החסידים בארה"ב יותר ממנה). גם אם הקטע הזה לא בא לייצג גישה חרדית קלאסית, אלא רק מקרה שקרה, (כמו שאני לא חושב שהעובדה שמתואר שם מנהל חידר פדופיל באה לטעון שכך נראה מנהל חידר חרדי קלאסי), אפשר לראות לאורך כל הספר שהיא מנסה להיות אותנטית, אבל לא תמיד מצליחה.
הגיבורה השניה של הסיפור, פועה, בחורה בלזאית מצפת, שהתמרדה ("לא רוצה להיות כמו הוולפיות") ובסוף יצאה בשאלה (כמובן). גם היא שוחה בסטריאוטיפים. בשיח חברות אומרת אחת "אסור לקרוא לאדם בשמות גנאי, יש על זה עונש גהינום", האם כך מדברת בחורה חרדית בת 17? וכיצד מלמדים הלכות צניעות בבית יעקב שבצפת? "על אשה להתלבש בצניעות גמורה, אחרת בעולם הבא יומטו על ראשה ענויי תופת היא תיצלה באש גהינום בחום פי מאה מליון מחומה של השמש ישפכו עליה צואה רותחת והיא תיאלץ ללבוש בגדים בוערים שיגרמו לעורה כויות נוראות". אף שהמוטיבים לקוחים מהמסורת, אף מורה לא תפתח בצורה כזו שיעור בהלכות צניעות.
פועה הגיעה לתל אביב וראתה אנשים בלבוש לא צנוע, "היא לא הצליחה להכיל את המראות, פלא שצואה רותחת לא יורדת בחמת זעם מהשמים וקוברת תחתיה את עוברות האורח". באמת? הלו? ביקרת בצפת פעם? צפת היא עיר מעורבת, בחורה חרדית שגרה בצפת חיה בקרב אוכלוסיה חילונית מהרגע שהיא נולדה. היא לא נושאת עיניים לשמים ומחכה למפלים של צואה רותחת.
אחותה הולכת להתארס. וכיצד מתנהלת הפגישה השניה? הוזמנו שני מיניבוסים אחד לגברים ואחד לנשים, שתי המשפחות המורחבות צעדו בפארק הירקון מאחור ולפניהם צעדו הזוג הנפגש בפגישה השניה...
פועה, שכבר היתה בת 18 נקלעה לדיזנגוף סנטר, שם היא ראתה סרט על גברים שרצים "עד אותו רגע לא ידעה כלל שקיימים אנשים שצבע עורם הוא כה כהה".. נעים להכיר, פועה – כושים, כושים – פועה.
פועה כבר שלש שנים קוראת עיתונות חילונית, אבל כשהיא מגיעה לחנות לקנות מכנסיים, המוכר שואל: "את חוזרת בשאלה"? והיא – לא מכירה את המונח הזה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2013 19:12 |
|
| |
כשפועה הגיעה לבית של ידידה החילוני, היא גילתה משהו חדש: "עוד דבר של פעם ראשונה בחיים – אננס. בכלל לא ידעה שקיים פרי כזה". טוב לדעת שחרדים לא יודעים מה זה אננס... בהמשך נגלה שפועה היתה בים רק פעם אחת בחיים שלה. עוד מאפיין חרדי מובהק. מעניין מאד שתוך כמה דקות מהרהרת פועה בזו הלשון "היא ניסתה לחשוב מהר אם היא מוכנה לצעד כזה לשכב עם גבר כבר בלילה הראשון שלה כחילונית.. היא תעשה את זה.. ממילא הגיע הזמן שתאבד את בתוליה. בעולם החילוני אשה בת שמונה עשרה בשלה ליחסי מין".
כשחסיד אומר משהו בשם הרבי הוא מתבטא כך "הרבי אמר לי, כבוד קדושתו, שעלי לנסוע"...
והרבי מסטמר נקרא בפי החסידים "הרי"ט", הרי"ט עלה והרי"ט ירד, הרי"ט אמר וכו'. אני בחיים לא שמעתי שכך קראו לר' יואליש, אבל אולי באמת היה דבר כזה? (או שהיא פשוט גיגלה, וזה בלבל אותה).
ואם מישהו רצה לדעת מה הקשר בין שתי המשפחות, הם בני דודים רביעיים, יום אחד בני הדודים מויליאמסבורג באו לבקר אצל בני הדודים בצפת "גיטה פתחה את הדלת בחשדנות.. בדירה לא היה סלון. קיבלו אורחים בחדר האוכל שקירותיו עמוסים ספרי קודש וחפצי אמונה.." (מה זה חפצי אמונה?).
ולמי שתהה מה היתה מטרת הביקור? הבני דודים הביאו "כל מיני שטויות לאמהות עם תינוקות, והוא רצה שאבא ישים את הצעצועים האלו בחנות של מוישה", אבל הבלזים הצפתיים: "לחלק הרעבע שלנו לא יסכים". מה למשל יעלה את חמתו של הרבי? "פלסטיקים וורוד וכחול, מתקן לתינוק לאמבטיה במקום להחזיק אותו ביד מושיבים אותו על הכיסא והוא לא נופל", ולמה הרבה יתנגד? כי רחצה לא צריכה להיות פינוק אלא משהו יעיל ומהיר. בהמשך פועה רחצה את התינוק בנחת והשמיעה לעברו קולות אימהיים, בניגוד לפניה הזועפות של האמה הבלזאית שמתנגדת מן הסתם לסבלנות כלפי תינוק! כנ"ל הטיולון שאפשר לקפל ביד אחת, "זה לאמהות שיש להם אוטו". השם ירחם.
הילד מתברר כאיטי לא כמו הילדים האחרים, האמא רוצה לקחת אותו לתל השומר לאבחון, אבל האבא: "לדעתי צריך להשאיר את זה בידי שמים, מה שרבונו של עולם קבע הוא שנקבל באהבה. דבריו ישרו בעיניה".
עד כאן דוגמאות, ושלא תהיה טעות, לדעתי מיכל שלו אשה מאד מיוחדת ומיטיבה לראות, היא מאד הוגנת וכנה עם מושאי סיפוריה. אבל היא לא אשמה, היא באמת לא מכירה. כמו שהיא מדמיינת שחרדית לא יודעת שיש כושים, כך היא בעצמה לא יודעת מה הם בדיוק השחורים האלו שהיא כותבת עליהם. עבודת תחקיר היא לא במקום להכיר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2013 20:11 |
|
| |
לדעתי לא צריך לפרש את הגמרא בפירושים מרוככים. הגויים אז כנראה היו באמת כאלה (בד"כ).
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2013 15:37 |
|
| |
ר מיכי האם אתה מבטל את הברכה שמצווה השו"ע, הרואה כושי מברך משנה הבריות? הרמב"ם פילוסף רופא אדם מתקדם שחי במצריים בין הכושים כותב. ספר מורה הנבוכים חלק שלישי פרק נא ד"ה זה הפרק
הנני מפרש לך זה המשל אשר חדשתי לך, ואומר, אמנם אשר הם חוץ למדינה, הם כל איש מבני אדם שאין לו אמונת דת, לא מדרך עיון ולא מדרך קבלה, כקצות התור"ך המשוטטים בצפון,והכושיים והמשוטטים בדרום, והדומים להם מאשר אתנו באקלימים האלה, ודין אלו כדין בעלי חיים שאינם מדברים ואינם אצלי במדרגת בני אדם, ומדרגתם בנמצאות למטה ממדרגת האדם ולמעלה ממדרגת הקוף,
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2013 16:10 |
|
| |
על זה הרב מיכי היה אומר שבזמנו של הרמב"ם כך בדיוק זה היה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2013 16:12 |
|
| |
סתם שאלה איך הגויים השתנו? מי השפיע עליהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2013 18:49 |
|
| |
נראה לי קצת תמימות לחשוב שפעם באמת כל ה"גויים" היו "רעים", ההכללה של "אלילות" על כל העמים שחיו בכל התקופות ומכאן שהיו כולם "רעים" אין לה שום יסוד. הטבע האנושי אינו בהכרח "רע", והיו גם אז הרבה אנשים טובים, בדיוק כמו שהיום יש הרבה טובים, והרבה הרבה רעים, וכן במציאות רואים שחכמים בכל התקופות יצרו קשרים אישיים חמים עם נכרים למיניהם ואפילו שהיו עובדי אלילים. מסתבר ש'אלילות' זה לא מאפיין ראשוני באישיות של האדם הניאדרטלי / בבלי / פרסי וכו'. חיו אנשים בתקופות האלו שהיו להם דעות והתנהגויות עצמאיות אנושיות מוכרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2013 18:56 |
|
| |
אף פעם לא מדובר על "כל הגויים". מדובר על האדם הסביר שהוא היוצר חזקות הלכתיות. לדמא בן נתינא, או יתרו, חז"ל התייחסו אחרת. החזקה היא שהשתנתה.
אגב, כעת ראיתי כמה קווים אחרים לדמותו של נלסון מנדלה. ראו כאן: http://news.walla.co.il/mahadura/?w=//2701434 זה לא אומר שאין להעריך את אישיותו יוצאת הדופן והמרשימה של מנדלה, אבל אנשים הם בד"כ מורכבים יותר. יכול אדם להיות מרושע מבחינות מסויימות, ולהתנהג כצדיק בהקשרים אחרים. ואולי מדובר בנאיביות וחוסר רצינות, כלומר הבעת שיפוטים בלי לבחון את העובדות (ערפאת מושיע כל חלכאי העולם וכו').
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2013 21:22 |
|
| |
יש לי הרגשה שהפרסי הסביר בזמן אביי ורבא היה די דומה בקוים כלליים ל"גוי" הסביר של זמננו, בצרפת, הודו, או יפן. עובד לפרנסתו, אוהב את משפחתו, משתדל להסתדר עם השכנים, איש נחמד באופן כללי. הטבע האנושי הוא אחד. סדנא דארעא חד הוא. צבת בצבת עשויה. ונאמר לפניו שירה חדשה הללויה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2013 00:23 |
|
| |
ארתח, יש שתי אפשרויות: 1. הגוי דאז היה כמו היום, ומה שחז"ל התייחסו אליו כבהמה הוא מפני שהם (=חז"ל) היו רשעים (לא בני אדם). 2. הגוי דאז היה שונה מהגוי של היום (היה "לא בן אדם"), ולכן חז"ל (שכן היו בני אדם) התייחסו אליו כך. איך נכריע בין שתי האפשרויות הללו? המאירי והרמב"ם כותבים כאפשרות 1. ההיגיון לגבי תפיסת חז"ל (ראה הודעתי הקודמת) אומר כאפשרות 1. גם המקורות התנ"כיים והחז"ליים שמתארים את ההתנהגות של הגויים אומרים 1. לכן המסקנה המתבקשת היא 2. בהחלט הגיוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2013 02:28 |
|
| |
ירוחם
<האם אתה מבטל את הברכה שמצווה השו"ע, הרואה כושי מברך משנה הבריות?>
הברכה היא על ראיית דבר משונה, וכל זמן שהכושי היה יצור משונה היתה הברכה בתוקף, ואילו בימנו כאשר כושי שוב אינו "יצור מוזר" לא מברכים על ראייתו, כשם שלא מברכים על ראיית פיל או קוף:
חוסר השלמות שבבריאה מתבטא בכל מיני אופנים. לעתים אנחנו נפגשים באנשים מסכנים שנולדו עם מומים משונים. והדבר בודאי מזעזע במידה מסוימת את הנפש, והמראה המיוחד והמוזר לא סר מנגד העיניים במשך זמן רב. ודווקא באותה שעה עלינו לזכור שה' ברא את העולם כולו, ואפילו המומים המשונים הללו, שודאי מצערים מאוד ופוגעים באיכות חייו של הסובל מהם, בכל זאת הם חלק מהבריאה האלוקית. ולמרות שאיננו יודעים לשם מה נוצרו המומים הללו, מכל מקום עלינו לדעת שהכל נעשה מאת ה' לטובה. ועל כן תיקנו חכמים לברך ברכה בעת שאנו רואים אדם כזה: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם משנה הבריות". ברכה זו מברכים על אדם שנשתנה מעת לידתו, כגון שנולד ללא ידיים, או ננס, או שצורתו מעוותת. אבל הרואה אדם שנקטעו ידיו בעקבות תאונה, מברך עליו את הברכה של צידוק הדין שמברכים בעת צער: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם דיין האמת".
בעבר היה פחות קשר בין היבשות, ואף ראיית כושי בארצות הצפון, או ג'ינג'י בעל נמשים בארצות הדרום היתה מעוררת השתאות רבה, ועל ראייתם היו מברכים "משנה הבריות". אולם היום רגילים הכל לראות כושים וג'ינג'ים, ואין זה נחשב לשינוי, וכמובן שאין לברך על ראייתם "משנה הבריות". אבל על ראיית אנשים משונים ממש, למשל תאומים סיאמים ודאי שמברכים. אלא שעל כל שינוי נוהגים לברך פעם אחת בחיים, שכן בראייה הראשונה ישנה הפתעה והשתאות, אבל אם ראה לאחר מכן, אפילו אדם אחר בעל אותו מום, לא יברך עליו שוב "משנה הבריות". וכן על כל סוג של שינוי מברכים בעת הראייה הראשונה. למשל, בעל תשובות שבות יעקב (ח"א, ד), מספר שראה שני נערים גוים שהיו תאומים סיאמים, והיו דבוקים זה בזה בקודקוד ראשיהם, וכן באזניהם היו דבוקים, ושאר כל הגוף חלוק זה מזה, וכל אחד ואחד היה אוכל ושותה ומדבר בפני עצמו, וברך עליהם כדין "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם משנה הבריות".
כמובן שיש להיזהר שלא לברך ברכה זו באופן כזה שבעל המום יפגע ויעלב מכך. ובכל מקרה שיש חשש שהסובל בעל המום עלול להיעלב מכך שירגיש שאנו מברכים עליו ברכה זו, עדיף שלא לברך אותה. מפני שהאיסור להעליב ולצער אדם, וקל וחומר אדם סובל, גדול יותר מהמצווה לברך את ברכת משנה הבריות. ____________
בעל
<סתם שאלה. איך הגויים השתנו? מי השפיע עליהם?> סתם תשובה. הם החלו לאכול המבורגרים של מק דונלד ולשתות קוקה קולה, וזה השפיע עליהם.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 09/12/2013 03:09:46
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2013 08:32 |
|
| |
הרב מיכי לא נראה לי נכון להסיק מסקנות אנתרופולוגיות מניתוח אגדות או הלכות. מאמרי חז"ל אינם חד משמעיים ויש כידוע רבים גם שמשמעותם אחרת, וכן פסוקים בתנ"ך. יותר כדאי אולי לנסות להבדיל בין סופרלטיבים לבין המציאות בשטח. גם באירופה של ימי הביניים ה"גויים" היו רשעים ושחטו יהודים וכו', אבל בחיי היום יום היה שיתוף פעולה וסימביוזה עם גויים והיו קשרים טובים, כי זה חלק מהטבע האנושי.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2013 08:59 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | ארתח, יש שתי אפשרויות: 1. הגוי דאז היה כמו היום, ומה שחז"ל התייחסו אליו כבהמה הוא מפני שהם (=חז"ל) היו רשעים (לא בני אדם). 2. הגוי דאז היה שונה מהגוי של היום (היה "לא בן אדם"), ולכן חז"ל (שכן היו בני אדם) התייחסו אליו כך. איך נכריע בין שתי האפשרויות הללו? המאירי והרמב"ם כותבים כאפשרות 1. ההיגיון לגבי תפיסת חז"ל (ראה הודעתי הקודמת) אומר כאפשרות 1. גם המקורות התנ"כיים והחז"ליים שמתארים את ההתנהגות של הגויים אומרים 1. לכן המסקנה המתבקשת היא 2. בהחלט הגיוני. |
|
תודה ר' מיכי על ההבהרה. נקרא לזה היסק מתוך צדיקות ואני לא מזלזל כלל באילוצים מוסריים על לוגיקה ועל היסטוריה. אנחנו מקפיאים את חכמים ואמירותיהם ומשנים את המציאות משהו כמו מערכת השמש של תלמי. יש כאלה שיכולים לחיות עם זה שחז"ל לפעמים לא היו צדיקים גדולים מבלי שהדבר יפגע בהערכה שלנו למפעלם האדיר ויש כאלה שחייבים שלא יפול רבב בהם בבחינת כל מי שאמר שדוד חטא וכו
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2013 10:57 |
|
| |
ירובעל, ראה באשכול המקביל (שכבר התחלתי להתבלבל ביניהם), שם כבר הסברתי לך שאתה עושה לעצמך עבודה קלה מדיי. אני לא שולל ביקורת מוסרית או אחרת על חז"ל, ואני לגמרי יכול לחיות עם העובדה (הנכונה לדעתי) שהם לא היו מושלמים וטעו לא מעט. אני פשוט חושב שכדי לבקר מישהו צריך להראות שהוא לא בסדר. לא נשמע לך הגיוני? כשתראה לי שהם לא בסדר, אצטרף לביקורת. בינתיים יש לנו שתי אפשרויות פרשניות ולא הבנתי מדוע לבחור דווקא את הגרועה מביניהם.
|
|
|
|
|