בפעם בשלישית שקראתי את הספרים האלה, וקלטתי שאני יודעת אותם כמעט בעל פה וחושבת עליהם המון המון, המצפון שלי התחיל לעבוד.
כי הספרים האלה הם באמת מדהימים, ונוגעים לי במקום עמוק. הם כתובים טוב, יש בהם חשיבה וכיף לקרוא אותם. אבל- האם זה נכון להשקיע עליהם כל כך הרבה זמן? לנתח אותם, להעריץ אותם, לפרש וללמוד מכל מילה בהם... בשיחה עם אנשים, אני מרגישה שאיבדנו את הפרופורציה.
כשהגעתי לפורום הזה (ממש בטעות!) המחשבות רק התגברו. אם היתה לנו את הבקיאות הזאת בתניא (כן כן, גם אני חבדניקית בה":)) או בתנ"ך, ועם הזמן שהוקדש לאיסתרק ומהללאל היתה יכולה להיות, כמה היינו יכולות לקבל!
עדיין קשה לי להביע בדיוק מה אני מרגישה. אשמח לשמוע מה דעתכן ולחדד את מה שאמרתי:)
נשלח ב-22/7/2015 13:02
שרי, נגעת במקום רגיש. הרבה יוצא לי לחשוב אם אנחנו לא מגזימות כאן בפורום, או באופן אישי- אם אני לא מגזימה בשהייה כאן. אז מצד אחד, כן, חשוב להגביל את עצמנו ולא להסחף ולבזבז כאן זמן רב מדי, והלוואי ואת הזמן שאנחנו מקדישות כאן היינו מקדישות לכל מה שפירטת לעיל. אבל מצד שני- ב"ה הספרים האלה מפרים אותנו ונותנים לנו הרבה דברים חיוביים. אני יכולה לומר שאני מתחזקת מהם כל פעם. הדיונים בפורום בנוגע לכל מיני ערכים מחזקים אצלי את החשיבה על וההפנמה של אותם ערכים. אני פשוט לומדת מהספרים המון לחיים.
ואם זה מקום שעושה לנו טוב תוך כדי הנאה, מקום כייף (אופס..;-)) של דברים טובים, אני חושבת שיש לזה מקום.
ושוב, הכל עניין של מינון. תמיד חשוב להיות עם יד על הדופק ולשים לב לא להיסחף ולא להגזים.
יש בזה הרבה מן המשו שרי, תראי עם עצמך מתי וכמה זה מוגזם בשבילך. ובינינו שרי מותק, כשאת מתיישבת עם תנך \ תניא או כל משו של קדושה גבוהה במיוחד יש לזה מניעות ועיכובים, לממלכה אין ממש..:) ולאסתרק מתאים לומר משפט עכשיו... |מצחקק|
שלום לכולן...או שרק איסתרק פה) הרגשתי שאני יותר מדי בפורום | וגם הסובבים אותי...... מסתבר | ֻפרשתי לי קצת.. מקווה להיות בל"נ במינון מועט יותר... ולהשתתף בדיונים היותר רציניים שפה:)
