שיחה בממלכה

חלילה |נרתע| |צדקני|
אני תלמידה נפלאה |מגלגל עיניים| |מגחך מעצמו|

אבאשלי צוחק עלי שאתמול נולדתי ואני מתחילה מחר את השמינית. ווואאהה. אמאלה לורוצה! 

שאא בובאלע,
בסוף גם השנה הזאת תסתיים,
אין לה עוד הרבה זמן
שבועיים וזהו..

גמכן עידוד |מזדעף|
אני רוצה להשאר קטנה! |מושך באף|

אני מרשה לך!
מה דעתך,
בואי אלי,
נלך ביחד לחצר,
נשב על הערסל (איפה שהחופש התיישב לו, שם בדיוק)
נשתה כוס מיץ תפוזים
ונשיר נד נד נד נד רד עלה עלה ורד
מלמעלה עד למטה, פעם אני ופעם אתה
נד נד נד נד...
את מכירה את המנגינה, כן? תעשי חזרות קצת לפני שאת באה..
ושמה נדמיין,
מה נעשה כשנהיה גדולות,
כשנהיה גדולות, אני רוצה להיות בחורת סמינר!
שכל היום יושבת ולומדת,
וכשאין לה כח היא יושבת על הערסל עם חברה ואוכלת מגנום!
אז זה בעצם מה שאנחנו עושות עכשיו,
אז בשביל מה לדמיין בכלל?...

את חמודה נורא |מתעודד|

אממ,
אולי בפשוט מוזיקה יעזרו לי.. 

באנאנעס, אתן פה?...