ב"ה ~אשכול הציטוטים הממלכתי~

קטע חזק נוסף שאני אוהבת אימה:
יקוואל מעריץ את מהללאל מהרגע שהוא מגיע לארמון, ויום אחד הם מטיילים בגנים ומדברים.
יקוואל קובל על כך שחייו היו קשים מאד, עד כדי שהוא חש שאלוקים שונא אותו. מהללאל שותק. וגם יקוואל.

אבל כשמתארכת שתיקתו של יקוואל, אומר מהללאל לבסוף: "חבל שמירוץ הסוסים לא  התקיים בסופו של דבר".
יקוואל מצמצם את עיניו, מופתע משינוי הנושא.
"באמת חבל", הוא אומר, ולא רק לשם הנימוס, "עוד לא ראית את הסוס שלי, נכון? אנחנו דוהרים טוב יותר אפילו מאיסתרק, אתה צריך לראות איך אני מצליח להעביר אותו מעל משוכה של שלוש אמות".
"זה וודאי מחזה מדהים", מסכים מהללאל, חמימות בקולו, "ואין לך שום כעס על הבחור שהניח אותה שם, נכון?"
הפח שטמן לו מיכאל אינו נושא חן בעיניו של יקוואל, "זה לא דומה", הוא מתיז, הברה אחר הברה.
"זה מאד דומה", משיב לו מהללאל, בדיוק באותה דרך.
"במה?" חוקר יקוואל בלעג.
"בכך שאדם בעל שכל נהנה לממש את הכוחות שלו ולהוציא אותם מן הכוח אל הפועל, ולא יושב ומיילל במקום לדהור קדימה אל המקום הראשון".

למה את חושבת כך?

_________________

ממלכה במבחן - הפורום שיסעיר את כל המוחות.

שיחה בין רעואל לאיסתרק הנסיך:
"אלוקים נתן לך מתנות רבות. אין ספור מתנות", דיבורו של המלך היה שקט וחרישי ורק במאמץ הצליח איסתרק לשמוע את דבריו. "הוא נתן לך חכמה, הרבה חכמה. פיקחות, כשרונות נדירים. בגוף ובנפש. מיקם אותך במקום הגבוה ביותר אליו יכול בן כוזר לשאוף - ואתה בועט  בכל זה?
אל תאמר דבר, בן. כאשר עזבת בזעף את שיעור הסיף - האם לא היה בכך משום כפיות טובה לבורא שזימן לפנינו את המורה הטוב ביותר, שילמד אותך כיצד להגן על חייך ועל ממלכתך, כאשר יהיה בכך צורך?
כשמחשבותיך אינן מרוכזות בשעת השיעור עם הרב, האם אין זו עזות פנים נוראה כלפי הבורא שהעניק לך שכל חד ופיקחות נדירה, וכלפי הרב, שיחיה לאורך ימים טובים, שמעניק לך מזמנו היקר? היודע אתה כמה מתלמידי החכמים של כוזר היו מעוניינים לשטוח, ולו פעם אחת בחודש, את קושיותיהם לפניו?!
כשאתה מאחר לסעודה עם אביך - האם אינך מזלזל בכך שהוא מתפנה מכל עיסוקי הממלכה, שבמשקלם הרב עוד תכיר כשיגיע זמנך לכך, כדי לשבת איתך ועם אחיך על יד שולחן הסעודה ולקחת חלק בחייכם?
אינך מעריך את המתנות שנתן לך הבורא, איסתרק. לו היית מאושר בכל השפע שניתן לך ממרום היו חייך נראים אחרת".

יש לי אבל אין לי ראש.
צריך מצב רוח בשביל הספר הזה וכרגע אין לי אותו.

_________________

ממלכה במבחן - הפורום שיסעיר את כל המוחות.

ציטוט נוסף, מאיסתרק:

אלקנה, יחד עם טיפיאס, מבקר את בנו נפתלי בישיבה המלכותית, שעוברת שינויים מרחיקי לכת מאז עלותו של דיאלידאן לשלטון. נפתלי מראה להם את המתפרה שפתחו כדי לתפור לתלמידי הישיבה חליפות בגדים חדשות. אלקנה וטיפיאס בהלם. תוך כדי חילופי דברים נכנס מאחוריהם יוסף דיאלידאן ותמה על היחס השלילי למיזם שלו, ועל כך שאלקנה מתכנן להחזיר את בנו המוצלח - הבייתה:
"...לכן אני רוצה שהוא יחזור הבייתה", הוסיף אלקנה, כתמיד ביבושת, "כיוון שכאן", ידו החוותה תנועה מעגלית גדולה, "כבר לא יצמחו תלמידי חכמים".
עפעפיו של העוצר התקמטו: "נבואה", אמר, דיבורו עדיין חביב אולם אזהרה קלה נמסכת בצליל קולו, "ניתנה, מאז חורבן הבית, לשוטים ולתינוקות".
פניו של אלקנה החווירו עוד מעט" "איני שוטה, הוד מעלתך, וגם לא נביא. אני - - - "
"אתה?" עודד אותו העוצר, צליל האזהרה שבקולו הולך ומתחדד.
"בן כפר", השלים אלקנה במאמץ, "שיודע שבקצה גבעול אחד גדל או גזר או לפת, אבל לא את שניהם ביחד"

את מתכוונת שהוא יצא מהסיטואציה ממש בנס ובחכמה?
נראה לי הבנתי.. ממש דימוי יפה! ודיאלידאן החצוף הזה ממש דומה לאריה מסוכן:(