|
|
| נשלח ב-31/12/2013 02:35 |
 |
| |
מקס
קצת נסחפת כאן עם היטלר וכו,וי"ל
אין כאן שום דמיון לשמן של נס של רב חיים ,מדובר בבשר לשמחה ולא לשלמים,
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2013 04:44 |
|
| |
<אגב: יצאו ידי חובתם לאכול בשבת בשר עם בשר של העגלא תילתא ? >
ישנה חובה לאכול בשר בשבת?
מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים סימן תקעב סק"ה:
"... פעם א' גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ר"ה וחל ט"ו באב ביום ב' ולא רצה לאכול בשר אבל בעי"ה מותר ע"ש ה' עי"ה ובה' פדיון הבן כ' שהתיר לאכול בפדיון הבן בשר ויין עכ"ל, ונ"ל כיון שהוא גזר בכוונתו תליא מלתא שלא נתכוין לאסור בט"ו באב ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקבל עליו חל עליו, דאין מחויב לאכול בשר אפי' בשב' וי"ט כמ"ש בי"ד סי' שמ"א ולעיל סתקנ"ב ס"י".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 31/12/2013 04:50:26
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2014 00:59 |
|
| |
לא הרי יתוש כהרי גולם. ליתוש, ולכל יצור חי, יש רצון עצמי (גם אם אינו חופשי) הוא מונע בידי דחפיו שלו למטרותיו שלו שבדרך כלל הן הישרדות והתרבות (והישרדות צאצאיו בכלל) אם תאלף אותו לא תשנה את המצב אלא תגרום לו לחוש שהדרך להשיג את מטרותיו היא לציית לך. (כמובן, אין זה כלל מוחלט) . הגולם המופיע בפולקלור המהר״לי אינו מצטייר כחיה. ושכלית הוא אף נשמע כמגיע לרמת הבנה של אדם, אולי אדם הסובל מפיגור. אבל אין בו נשמה, ובמקרה הזה נשמה כוונתה - רצון. כל ייעודו הוא אך ורק למלא את פקודות אדוניו אין לו כל תכלית משל עצמו. בסיפור מפורסם, אשתו של המהר״ל מבקשת ממנו להביא מים מהבאר, הגולם מביא , ומביא, ומביא עד שהבית מצף ומפסיק רק כשמורים לו להפסיק. בתיאור הזה משתקפת דמות של רובוט, מחשב הממלא בדיוק את הפקודות המוטענות לתוך מוחו.
לכן, אין כל ראיה מהמדרש הנ״ל בעד או נגד סיפור הגולם, שאני אישית לא ממש מאמין בו.
לגבי הגולם של חז״ל, בהחלט ניתן להוכיח מהמדרש הנ״ל שהגולם שלהם לא היה יצור חי אלא רובוט, וכמ״ש, אלא אם כן נתעקש לומר שמדרשים חלוקים הם למען הרבות רציונליות בישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2014 01:06 |
|
| |
ולחובבי טולקין: בסילמריליון מופיע סיפור בו אחד האלים מורד בבורא העולם ויוצר גמדים שלא מדעתו. כאשר הבורא, היודע כל, מגלה זאת, הוא פוקד עליו להשמידם. בצער רב נושא האל את ידו להשמידם והם נמלטים מפניו, משראה זאת הבורא אמר לו: הלא תראה כי יש להם רצון משלהם, שכן אם לא כן לא היו בורחים מפניך. לפיכך בריות אמיתיות הן ותוכל לקיימם.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2014 23:53 |
|
| |
| נישטאיך כתב: |  | | ישנה חובה לאכול בשר בשבת? |
|
יש חובה של עונג שבת מדברי נביאים או אפי' מדאורייתא וכמובן שאלתי על יצאו ידי חובתם בעונג שבת שעל כך יצרו את העגלא תלתא
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2014 00:16 |
|
| |
| אריאל73 כתב: | | | . |
|
בספר היצירה דורשים את הפסוק הזה שאברהם, הביט, וראה, וחקר, והבין, וחצב, וחקק ועלתה בידו הבריאה שנאמר "את הנפש אשר עשה בחרן"
אין טעם להתפלפל בעניין ספר היצירה טוען שידע מדעית לעשות הכל בעצם הרי עלתה בידו הבריאה. רק נשאר לשאול למה לא יכול היה לעזור לשרה אשתו העקרה ??בכל אופן מדרשי ההלכה וגם האגדה כולם דורשים וטוענים שאי אפשר אפי לעשות יתוש ולכן לכאורה ספר היצירה היא מאוחרת מאוד
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2014 22:10 |
|
| |
אם כן המדרש חולק על ספר יצירה בפירוש הפסוק. לא מצאנו שנחלקו על האפשרות ליצר גולם. אולי נחלקו אם גולם איקרי נפש. ואין שום קשר לשרה כי מקובל אינו א-לוהים ואינו יכול לעשות כל נס שירצה. מקסימום יכל לברוא לה גולם תינוק. ומי אמר לך שספר יצירה מאוחר? אולי המדרש מאוחר?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2014 17:49 |
|
| |
| אריאל73 כתב: | | | אם כן המדרש חולק על ספר יצירה בפירוש הפסוק. לא מצאנו שנחלקו על האפשרות ליצר גולם. אולי נחלקו אם גולם איקרי נפש. ואין שום קשר לשרה כי מקובל אינו א-לוהים ואינו יכול לעשות כל נס שירצה. מקסימום יכל לברוא לה גולם תינוק. ומי אמר לך שספר יצירה מאוחר? אולי המדרש מאוחר? |
|
תגיד, אתה עושה את עצמך או שאתה באמת ? כי מזה לא מצאינו ? הרי ספר היצירה טוען שעלתה לו הבריאה בידו ולראיה מביא את הפסוק כפשוטו. ספר היצירה טוען עובדה שאברהם חקר וכו' ועלתה לו הבריאה בידו = ידע לעשות מעשה בראשית. ומביא ראיה מהפסוק. מדרש ההלכה ש(מדרש הלכה הם מקור המשנה והתלמוד) טוען עובדתית שזה בלתי אפשרי ומכחיש את פשוטו של הפסוק, להכחיש פסוק מפורש בתורה ?! צריך וודאות מוחלטת כמו נבואה אלוהית בכל זאת הוא מכחיש את הפסוק וטוען שזה בלתי אפשרי עובדתית ומציאותית ואם היה מכיר את ספר היצירה והיה רואה שזה אפשרי במציאות אז בוודאי לא היה מכחיש פסוק מפורש ולכן לא ראה את ספר היצירה ואם ראה ובכל זאת הכחיש את הפסוק אז בוודאי חשב על הספר כספר אגדה לילדים ותו לא בכל אופן חז"ל טוענים שזה בלתי אפשרי וספר היצירה היא שטות מוחלטת וטוב היא לילדים ולחלשים כפי שהאבן עזרא מסביר הרבה דרשות ואגדות בדרך הזו וזה תוקף דבריו
גם יש דרש להרויח נפש חלושה,,,גם יש דרש שהוא טוב לאחרים, וידריך בדרך תבונה את הנערים,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2014 01:56 |
|
| |
תגיד, קראת מה שכתבתי? ספר יצירה מפרש את הפסוק ״הנפש אשר עשו״ שאברהם ברא גלמים. המדרש אומר שאי אפשר לברוא נפשות. לכן הנפש אינה בריאת בני אדם. אין שום אזכור לבריאת גלמים במדרש. הוא כותב רק שבני אדם (או חיות) אי אפשר לברוא ונפש היא בני אדם. ונתעלם כרגע מהדמגוגיה של ודאות כמו נבואה ובלה בלה. אם המדרש מיוחס לזמן המשנה ספר יצירה יוחס ע״י רס״ג לאברהם ונזכר בגמרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2014 10:11 |
|
| |
maxman
<יש חובה של עונג שבת מדברי נביאים או אפי' מדאורייתא וכמובן שאלתי על יצאו ידי חובתם בעונג שבת שעל כך יצרו את העגלא תלתא>
יהיה העגל שיצרו, בשר טבעי, צמחוני או סינטטי, כל זמן שהם נהנים הם מקיימים את חובת העונג:
"מצות עונג שבת גדולה עד מאד וענינה הוא לפי ממונו של אדם ולפי מה שרגיל בו בחול והוא שאמרו אפי' דבר מועט ועשאו לכבוד שבת הרי קיים מצות עונג שבת וכלל הדברים עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות ובירושלמי אמרו במה מענגו מר אמר בשינה ומר אמר בתלמוד תורה ולא פליגי כאן בתלמיד כאן בבעל הבית ופירשו בה רבותי שהתלמיד מענגו בתלמוד תורה ובעל הבית בשינה ואני אומר הפך הדברים שהתלמיד ששונה כל ימי השבוע מקיים בשבת עונג שינה שלא יהא שכלו לואה יותר מדאי אבל בעל הבית שמתעסק כל ימות החול בעסקיו ראוי לו להתעסק מעט בשבת בתלמוד תורה דרך עונג והוא שראיתי שם לא ניתנו ימים טובים ושבתות אלא לעסוק בהם בדברי תורה על ידי שהוא טריח בחול ואין לו פנאי ניתנו לו ימים טובים ושבתות לעסוק בהם בדברי תורה ואף במדרש מתן תורה ראיתי בסוף פרשתא תליתאה ר' יוחנן בשם ר' יוסה לא ניתנה שבת אלא לתענוג ר' חגאי בשם ר' שמואל לא ניתנה שבת אלא לתלמוד תורה ולא פליגין מאן דמר לתענוג אלו תלמידי חכמים שיגעים בתורה כל ימי השבוע ובשבת מתענגים מאן דמר לתלמוד תורה אלו הפועלים שעוסקים במלאכתן כל ימות השבוע ובשבת באים ומתענגים בתלמוד תורה". (המאירי, בית הבחירה שבת דף קיח עמוד ב, וראה הקדמה לבית הבחירה בד"ה המשל בזה).
וראה את גירסת מדרש שכל טוב (בובר) שמות פרק ט:
"במה מענגו, בדגים גדולים, בתבשילין נאים, במיני בגדים, במאכל במשתה, בכסות נקייה".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 07/01/2014 10:21:40
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2014 22:53 |
|
| |
אריאל: אז אתה לא עושה את עצמך רק אתה באמת
תוקן על ידי maxmen ב- 07/01/2014 23:09:43
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2014 23:07 |
|
| |
| נישטאיך כתב: | | | יהיה העגל שיצרו, בשר טבעי, צמחוני או סינטטי, כל זמן שהם נהנים הם מקיימים את חובת העונג |
|
אין טעם לדעתי להתפלפל בעניין הם יצרו עגלא תילתא בשביל עונג שבת כי רצו בשר טוב של עגלא תלתא שהיא לדעתם הבשר הטוב ביותר להתענג בהם בשבת, הם לא יצרו אותו ליום חול, יצרו אותם לכבוד שבת. ומכאן שבילי היקר טען שזה לא בשר פיזי רק משהוא רוחני, אז שאלתי את שאלתי המתבקשת.
אגב ציטוטים מחז"ל: אני חושב מאות לצטט בעניין בשר לשבת כמו מעשה שמאי שכל השבוע חיפש בשר יותר טוב לשבת..
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2014 13:13 |
|
| |
מקס אין טעם להתפלפל בענין אם החלטת שהם יצרו עגלא תילתא חיה ונושמת בשביל עונג שבת, כי רצו בשר טוב של עגלא תלתא, שהיא לדעתם הבשר הטוב ביותר להתענג בהם בשבת, (ראה ה"תורת חיים" בסנהדרין דף סז עמוד ב), ואף אם נאמר שהם יצרו אותו לכבוד שבת, האם עלינו לומר שצריך בשר טבעי, ולא די ב"בשר סינטטי" שטעמו כטעם "עיגלא תילתא"? ממעשה שמאי שחיפש כל השבוע בשר יותר טוב לשבת, ניתן להבין רק ששמאי אהב לאכול בשר, ואם הוא אכל בשר כל ימות השבוע, הרי שלכבוד שבת הוא חיפש בשר יותר טוב מזה שאכל בימות החול, ולא שחייבים לאכול בשר בשבת. שאלת תם: למה הם לא יצרו "בשר עגלא תילתא" מבושל ומוכן לאכילה, שהיה חוסך להם את השחיטה (אם צריך שחיטה- שו"ת שד"ח באסיפת דינים מער' חמץ ומצה (סי' ב אות ג), או להמתין שבעה ימים קודם שיחטוה-אם צריך להמתין שבעה ימים בשחיטת חולין, (ראה "עטרת פז" (זביחי) חלק א כרך ב יורה דעה סימן א), וגם היו חוסכים את הבישול?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2014 14:32 |
|
| |
נישט
הגמרא מספרת שבת נג: תנו רבנן: מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לינק, ולא היה לו שכר מניקה ליתן, ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו.
השאלה שם -כמו השאלה כאן, למה ה'קב"ה עשה נס למעלה מחוקי הטבע, דדין לגבר, עגלא תלתא וכד',
הרי פשוט יותר היה לזמן לאתו עני אוצר, ואז היה כסף לשכר מניקה? אותו דבר כאן מדוע לא יכלו למצא אוצר ובכסף לקנות בשר טרי ולא סינטטי -מלשון נס.
אלא דע לך כלל גדול, אם אפשר לעשות נס מחוץ לדרך הטבע- לא מבזבזים כסף.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2014 05:25 |
|
| |
ירוחם
למה במקום להפוך את אותו אדם ל"איש תערובת", לא נעשה לו נס והוא הניק את בנו עם מה שהיה לו, או שבנו ניזון מחמצן.
אנציקלופדיה רפואית הלכתית (שטיינברג) ערך הנקה: הזכר יכול לעתים להפריש חלב71, ומצינו בתלמוד תיאור יוצא דופן של איש שנעשה לו נס ונפתחו לו דדין כדדי אשה, והניק את בנו72. ובמדרש מובא, שמרדכי הניק את אסתר, כשלא מצא לה מינקת73. מקרים דומים של הפרשת חלב מדדי איש תוארו על ידי אריסטו, ואפילו על ידי מחברים יותר קרובים לזמננו74. ______________
70יבמות יב ב. 71 משנה מכשירין ו ז. וראה בחולין קיג ב, ורש"י שם ד"ה ולא בחלב זכר. 72 שבת נג ב. 73 בראשית רבה ל ט; ילקוט שמעוני, אסתר, סי' תתרנג. אך ראה במדרש תהילים, כב כג, שאשתו של מרדכי הניקה את אסתר. 74 ראה בספרו של פרויס, בתרגומו האנגלי של רוזנר, עמ' 410.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 10/01/2014 05:54:31
|
|
|
|
|
