לענ"ד יש במאמרים ובהרצאה הנ"ל בלבול בין מושגים. פוסטמודרניזם זו הכרה ביקורתית שאין שיטה פילוסופית או תנועה אמנותית המסוגלים להביע את האמת באופן אבסולוטי. פוסטסטרוקטורליזם הוא כינוי לזרם מרכזי במחשבה הצרפתית המודרנית הנובע מהפנומנולוגיה ומהפילוסופיה הצרפתית.
mdabraham כתב:
אם כך, אז ימיה של הפוסטמודרניות כימי ההגות האנושית בכלל. זה מאד פרה-מודרני.
מם80 כתב:
הקלסיציסט מאמין בשלמות הצורה של הקדמונים ומנסה לחקותה. המודרניסט יודע את מרחקו מנקודת המבט התמימה והכללית של הקדמונים ומנסה לחדש את צורת הדברים על פי הבנתו. הפוסטמודרניסט מפקפק ביומרות של הקלסיציסטים ומיואש מיכולת החידוש של המודרנים.
mdabraham כתב:
מם, זה כבר קרוב יותר. אבל שים לב זה ממש לא שקול למה שכתבת למעלה. ממש לא.
מם80 כתב:
למה לא? הן הקלסיציסטים והן המודרנים אידאליסטים. הקלסיציסטים מנסים ליצור יצירה מושלמת המממשת מחשבה מופשטת, המודרנים ליצור יצירה שתשקף באופן ייחודי את הבנתם את המציאות. הפוסטסטרוקטורליסטים שמו לב שיש ביצירות הנחות ודברים הנעלמים מהיוצרים ובאמצעות קריאות מחודשות של יצירות מנסים לבנות מחדש את התרבות המערבית באופן משוחרר מדוגמות שכבלו אותה - שאיפתם הינה מחשבה ביקורתית מודרנית, רק שאיננה מוגדרת ע"י איזמים למיניהם. להבדיל, הפוסטמודרנים אינם אידאליסטים ולא מאמינים בשיטה כוללת וסוברים שכל אמצעי הביטוי של האנושות כבר מוצו ואי-אפשר להיות מקורי אלא רק לצרף דברים מהעבר - זו באמת איננה דרך.
mdabraham כתב:
לפי התיאור הזה, הפ"מ הוא נבואה. הוא יודע מה יקרה ולא יקרה בעתיד. טענתו של הפ"מ היא אחרת: הוא לא טוען שהעבר כבר מיצה את כל האפשרויות אלא שאין אפשרויות. הוא משנה את משמעותו של המושג 'אמת' והופך אותו לסוג של שיח (תוצאה של הבניות ומזימות). הביקורת שלו אינה על מכלול האפשרויות אלא על כל אחת מהן לחוד. הוא תופס כל את מהן כסוג של שיח סובייקטיבי (נרטיב) ולא כטענה על העולם. גם באשר למודרניזם יש כאן תיאור מופרז מאד ולא מדויק. המודרניזם לא תופס את עצמו כוודאי ומוחלט. המדע, שהוא הביטוי המזוקק ביותר של המודרניזם, מניח ומכריז כל העת על הספקנות השיטתית שכלולה בו באופן מהותי, ועל חוסר וודאות לגבי התוצאות והממצאים, ובוודאי התיאוריות שלו. ועוד יותר הדברים אמורים על סוגי פילוסופיה שונים. מה שמייחד את הפ"מ הוא הטוטליות של הספק והרלטיביזם המוחלט. זה ואין בלתו. כל השאר כבר היו קיימים מזמן. לכן בהרצאה הדגשתי שאני מדבר על הגרעין הפילוסופי של הפ"מ ולא על תופעות תרבותיות-אמנותיות פריפריאליות שנקראות כך (במידה זו או אחרת של צדק). הפילוסופיה הזאת ניתנת להגדרה בשורה אחת, ומיד מתברר שהיא אינה אלא ספקנות גמורה, וכל השאר זה נונסנס ריק מתוכן.
מם80 כתב:
המודרניזם להבדיל מהקליסיציזם לא תפס את עצמו כמוחלט, אלא שהשאיפות שלו היו להתקרב למוחלטות, ולא בכדי לכל התנועות המודרניות יש תיאוריה ואידאולוגיה. מהבחינה הזו, למרות שהמדע הקלסי דוגמטי והמדע המודרני אמפריציסטי, לשניהם הנחות יסוד משותפות שמקורן בתרבות היוונית העתיקה. ההבדל בין האנליטיקן המודרני לבין הפנומנולוג, שהאנליטיקן מודע לגבולות הלוגוס אולם עדיין אסור בכבליו, ואילו הפנומנולוג מטיל ספק בשיטות המחקר של היוונים מתוך נקודת מבט מוסרית או אסתטית על ההויה האנושית. ברגסון, הוסרל, מרלו-פונטי, לוינס - זה חלק ממהלך גואל לשיחרור העולם הן מהדוגמטיקה האריסטוטלית והן מהאמפריציזם האפיקוריאני.
בעלבעמיו כתב:
האם לרחם על אלו שהמדע כובל אותם?
מ80 כתב:
התנועה המודרנית האלילה את המדע מתוך סברא רומנטית שהמדע כיצירה אנושית ללא פניות יביא מזור אבסולוטי לכל הבעיות האנושיות. בפועל ההמונים עדיין אוחזים בהשקפה זו, והראיה לכך המקום הנכבד שלימודי המדעים הולכים ותופסים בבתי הספר במערב. הוגי דעות שקיבלו חינוך כללי יותר ידעו עד כמה גישה שכזו מסוכנת בדלדלה את נפש ורוח האדם למכניקה מלאכותית, כזו בה הערכים אינם נקבעים על-פי אמת מידה המוסרית, אלא "האמת" נמדדת על-פי הצלחה המעשית.
בעלבעמיו כתב:
מם אתה יכול להראות הצלחות בחברות מוסריות? למשל החברה הנוצרית בימי הביניים, החברה המוסלמית הפונדמנטליסטית בימינו?
נשלח ב-31/12/2013 16:51
זה שחברה דתית איננו עושה אותה בהכרח למוסרית. במערב יש דגש על הצלחה חומרית. בד"כ דרכי המוסר בהנהגת חברה היו מצויות יותר במזרח הרחוק.
תוקן על ידי מם80 ב- 31/12/2013 16:51:09
נשלח ב-31/12/2013 17:03
במזרח הרחוק? קאסטות, סאטי, פרות קדושות, קאמיקאזה וכו'
נשלח ב-31/12/2013 17:43
במערב החברות בנויות על אדונים ומשרתים על פי חלוקה כלכלית כאשר כל מעמד מנצל את המעמדות הנמוכים ממנו ומערכת השלטון מורכבת מפקידים הדואגים בעיקר לאינטרסים של המעמד שלהם. השירה והפילוסופיה המערבית עוסקים באיך העולם ראוי ואמור להיות, אלא שההשפעה שלהם על המערכת הפוליטית קטנה.
תאר לך שמשרדי הממשלה בישראל היו שוכרים פקידים על פי מידותיהם ולפי בקיאותם בספרים "מסלת ישרים" ו-"חובת הלבבות". נשמע כמו אוטופיה? במשך מאות שנים ההתקדמות בפקידות של הקיסרויות
הסיניות היתה בהתאם למידות מוסריות ולבקיאות בספרי החכמה של מסורת קונפוציוס.
נשלח ב-31/12/2013 20:08
הסיבה להפסקת הפשיטות המונגוליות על סין היתה שהמונגולים הפכו לבודהיסטים. (בגלל מיסיונרים בודהיסטים ששלחו אליהם קיסרי סין) .
נשלח ב-1/1/2014 09:00
מ נו, באמת.
נשלח ב-1/1/2014 12:53
מ 80 בלי קשר לנושא האשכול- אין ספק שמלכי יהודה וישראל לא נהגו כפי שאתה מתאר את השיטה המערבית. אני צודק?
נשלח ב-1/1/2014 13:01
תלמיד,
ההנהגה של מלכי יהודה הצדיקים היתה טובה וישרה, ועל-כן נקראו מלכי חסד ועושי משפט וצדקה.
נשלח ב-2/1/2014 08:25
נכון. תשאל את אוריה
נשלח ב-2/1/2014 11:53
אדרבא, מדברי דוד על משל כבשת הרש בו ישר הצדיק את הנגזל, למדים שחטאו היה יוצא מן הכלל עליו עשה תשובה ולא הכלל לפיו היה פועל. לפיכך לא בכדי נאמר בתלמוד הירושלמי אמר לו הקב"ה לדוד חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה יותר מכל הקרבנות.
נשלח ב-2/1/2014 12:17
הוא עשה באמת תשובה על מעשה בת שבע, אבל על הרצח של אוריה ושל שאר גיבורי החייל.
איך עשה תשובה? האם יש תשובה על רצח?
ראה את האברבנאל על האתר.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 02/01/2014 12:18:25
נשלח ב-2/1/2014 13:03
ירוחם,
מניין לך שדוד עשה תשובה על מעשה בת שבע ולא על הרג אוריה ומותם של שאר גבורי החיל? על
דם הכהנים שנשפך בעטיו בנוב הרי אמר סבותי בכל נפש אביך, משמע שהרגיש אחריות על מעשיו. מאחר ששבה אליו רוח הקודש ושבית המקדש בחנוכתו לא נפתחו שעריו עד ששלמה הזכיר את שמו, משמע שעשה תשובה שלמה.
תוקן על ידי מם80 ב- 02/01/2014 13:04:28
נשלח ב-2/1/2014 13:53
מ בנוב נרצחו בעטיו . אוריה וסיירת מטכל שלו- נרצחו לפי פקודה מפורשת שלו ..על חטא בת שבע אומר דוד חטאתי לה' כלומר עשה תשובה. על רציחתו שלאוריה והיתר אני לא זוכר שהוא אמר חטאתי.
מ. נדמה לי כי על רצח אי אפשר לעשות תשובה, כפי שעל גניבה וגזל אי אפשר לעשות תשובה לא יעזור תשובה עד שלא יחזיר את הגזילה. וברצח רק אם הנרצח יבא ברגליו, ויסלח לו.
נשלח ב-2/1/2014 14:02
הנביא האשימו "וגם אותו הרגת בחרב בני עמון", ומכיון שזה היה חלק מהחטא, גם התשובה המתוארת קשורה לנושא. גם ברצח אפשר לעשות תשובה אם עשה כל מה שיכול, מהות התשובה היא לעשות ככל שביכלתו לתקן. ואי התיקון של החזרת הממון וכדו' הוא חסרון במה שיכול לעשות. מה גם שלא מדובר ברצח כהגדרתו, בכל מלחמה בקו החזית יש יותר הרוגים, והוא שם אותו בקו החזית במקום מישהו אחר, אבל לא שאם לא היה מגיע המכתב כולם היו חוזרים חיים.
נשלח ב-2/1/2014 15:09
ארחת זה הרעיון שלך שעל רצח אפשרית תשובה?
נשלח ב-2/1/2014 15:17
בעב כתב אתה יכול להראות הצלחות בחברות מוסריות? למשל החברה הנוצרית בימי הביניים, החברה המוסלמית הפונדמנטליסטית בימינו? לפי איזה קנ"מ אתה שופט הצלחה? מוסר שלך או שלהם? (אולי כדאי לנתב את התשובה לאשכול חדש שהאי כל הנושא אינו מעניינו הישיר של האשכול)
