| נשלח ב-1/1/2014 00:39 |
 |
| |
ההבדל בין הגיון יהודי להגיון מערבי
כתב רש"י שכל הגיון שבתורה הינו הגיון שבלב, והגית בו - והתבוננת בו. והגית בו יומם ולילה, אזי תהיה התורה כתובה על לוח לבך. לפיכך ההגיון התורני עוסק בהכשרת הלבבות לקבלת התורה. ההגיון פנימי - בין אדם לעצמו ובין אדם למקום. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי, שמשמעות המלים תלויה בכוונות הלב. כשאדם באמת הוגה בתורה, אזי גם פיו הוגה דברי תורה, ואין דברי התורה שבפיו אלא כמים שגלשו מחבית מלאה (דימוי של הבעש"ט). מאחר שדברי תורה מסורים ללב, אין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה.
המלה לוגיקה נגזרת מהמלה היוונית לוגוס שפירושה מלה, דיבור, שיח וגם חשיבה באופן סיבתי, משמעות.
המלה לוגוס נגזרת מהפועל לגיין שפירושו לאסוף. לדבר זה לאסוף מלים. לחשוב באופן הגיוני זה לאסוף מושגים ולברור מחשבות. מלים רבות בשפות המערביות נגזרות מהפועל לגיין: LEGGERE - לקרוא, LESSON - שיעור, LECTURE
- הרצאה. ההגיון המערבי כשיח
חברתי מחצין מושגים ומשמעויות. היות ששואף להבנה מיידית והמונית, המחשבה המערבית נוטה לפשטנות.
תוקן על ידי מם80 ב- 01/01/2014 00:55:38
תוקן על ידי מם80 ב- 01/01/2014 00:59:47
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 08:56 |
|
| |
מם
אולי תפסיק להשתמש במילה פשטני. אם אתה טוען שמישהו פשטני, אנא פרט והסבר.
וכנראה שהמילה הגיון השתנתה במובנה בימי הביניים. גם הרמב"ם, שכנראה מדבריך היה פשטני, השתמש בה במובן היווני.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 12:23 |
|
| |
מנעו בניכם מן ההגיון
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 13:00 |
|
| |
אולי כוונת החכם מ' לכך שהחשיבה המערבית נוטה לאנליטיות וגוזרת את האמתות ואת הדיונים לפי כללים ניתוחיים אותם היא מחילה בכח על כל דיון. במקרה קיצון זו מתמטיזציה של כל נושא, וגם במקרה הרגיל עדיין אין מקום להגיון לא אנליטי שאינו כפוף לכללים ששם הקודש 'לוגיקה' חופף עליהם כל היום ובין כתפיהם שכן. ולכן כל השיח של האדם עם עצמו ועם נפשו מסורס בתרבות המערבית, ונעשה דרך מושגי הפסיכולוגיה האנליטית ש"מגלה" לאדם מה הוא חושב ואיך וכו', והאדם משוחח עם עצמו דרך מתווכים אנליטיים. ואין פלא ששערי הנפש חסומים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 13:11 |
|
| |
אל תאמר הגיון - אמור סברא.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 14:09 |
|
| |
שתי המלים האלו לא האידיאליות להגדרה זו, אבל למלה הגיון בהשראת המקורות היהודיים של חז"ל וימי הביניים יש קשר לנושא, ההגות של הלב לפעמים אינה ניתנת לאנליטיות ולכן לעתים היא לא קיימת עבור התרבות המערבית. אדם יכול לעבור חיים שלמים ולא להתייחס כלל לאינטואיציה שלו כבעלת משמעות מעבר לרפלקס אבולוציוני שנחקק בדנ"א שלו, או כנסיון של תאי זכרון לטווח קצר להביא תועלת וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 14:29 |
|
| |
מי כתב?
שום הלכה אינה יכולה להיוולד ללא שימוש בהגיון אנושי, יתר על כן ההגיון האנושי האוניברסלי הוא הגיונו של הקב"ה. אמנם לא מחשבותי מחשבותיכם ואין אצל הקב"ה תהליך של חשיבה כמו שיש אצל האדם, אבל אם התורה אומרת שהאדם נברא בצלם א-להים, וצלם א-לקים הוא ההשגה השכלית כמו שמבאר ברמב"ם, הרי שהתבונה היא מושג מוחלט, כביכול גם הקב"ה חושב כך
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 14:29 |
|
| |
במערב שתי מגמות מחשיכות את הרוח הכלל אנושית. האחת, השיטה האריסטוטלית להכפיף הכל לכללים של ניתוח מדעי, מה שאיננו אלא ביטוי קיצוני לגסות הרוח של הדיאלקטיקה הסוקרטית-אפלטונית. השניה, הזיהוי של הנצרות את המלה עם הקב"ה. מאחר ששיח מערבי הוא אוסף של מושגים, הרי שלאנליטיקאים מה שאיננו שיח מדעי הינו חסר משמעות, ולדתיים הקנאים מה שאיננו שיח דתי נתפס ככפירה. אם הוגי הדעות במערב מגלים דברים באופן פשטני, הרי שהמוכשרים במשוררי המערב מכסים דברים כדי לשמור על המסתורין והחירות של האדם והשפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 16:45 |
|
| |
מם
קטונתי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 19:38 |
|
| |
בלשון חכמים הגיון פירושו סברא ורב האי גאון פירש הגיון דיאלקטיקה או סופיסטיקה, אלא שלא לכך רש"י התכוון. מנעו בניכם מן ההגיון. פירש רש"י: לא תרגילום במקרא יותר מדי משום דמשכא. כתב התורה תמימה שבאה בתלמוד דעת אחד החכמים כי העסק במקרא צריך להיות מיוחד רק לגדולי החכמים ולבאי בשנים, ולא לצעירים, וביותר, לא לבנים הקטנים. והראי"ה קוק פירש: אל תעסיקו שכלם בטל ילדותם בענינים מופשטים שאין להחיים עסק בהם, כמו במה שמאחורי הטבע וכיו"ב, כ"א תתנו להם מזון רוחני שיש בו גם כן מראה עינים, כמו עניני הלכות ומדות הישרות לפי פשטן ורוב עניני התורה המעשית.
מאחר שרש"י אמר לא תרגילום במקרא יותר מדי משום דמשכא לשון אחר משיחת ילדים, משמע שרש"י התכוון להגיון במובן שיח. אולי סבר שהמקרא כשיח נבואי בין האדם למקום
עלול למשוך יותר מדי את לבבות הבנים עד שילמדו מקראות כפשטן בלי לדעת את מדרשן.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 19:59 |
|
| |
| מם80 כתב: |  | | האחת, השיטה האריסטוטלית להכפיף הכל לכללים של ניתוח מדעי, מה שאיננו אלא ביטוי קיצוני לגסות הרוח של הדיאלקטיקה הסוקרטית-אפלטונית.
|
|
?
(אני מתנצל מראש על השאלה הדיאלקטית גסת הרוח הזו)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 20:16 |
|
| |
ארתח
אין מושג בשם פסיכולוגיה אנליטית. יש פסיכואנליזה.
הקשר בין פסיכואנליזה ובין אנליזה במובן הלוגי נע בין מקרי בהחלט עד לא קיים. זה שיתוף השם בלבד.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 20:53 |
|
| |
דוקא ישנו מושג בשם "פסיכולוגיה אנליטית", ובגיגול פשוט היית יכול להגיע לערך זה בויקיפדיה.
אבל אני כיוונתי על הפסיכולוגיה כולה, פסיכו - לוגיה, כולה בנויה על ניתוח אנליטי של הנפש. מה שלא בהכרח עשוי להיות הכלי המתאים להתמודדות עם הנפש.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 21:54 |
|
| |
מם וארתח
האם הלימוד בישיבות בדורות האחרונים איננו אנליטי ומדעי גם הוא, ובכך מתרחק מרוח הדברים?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2014 21:57 |
|
| |
מם80, מדבריך אני לומד שאין לך מושג מן המחשבה המערבית. זה בסדר. לא כל אחד הוא בעל ידע והשכלה. עדין אין זה מסביר מה טעם לפלוט שטויות. ואם רש'י אמר איזה דבר, נו, אז אמר. היהודי נודע דוקא כבעל שכל חריף תוצרת לימוד גמרא ומושא לקנאה.
עודד
|
|
|
|
|
