את האמת? לא הייתי רוצה לראות אף קטע.
קרה לכן שקראתן ספר ואז ראיתן את הסרט והתאכזבתן עד עמקי נשמתכן?
יש משהו יפה בהשארת הדמויות בדמיון, שאני יכולה לדמיין איך הכל היה נראה בלי להתאכזב ו/או להתקבע על דמות בסרט.
לפני כמה שנים מיחזו בסמינר הסניף בירושלים קטעים נבחרים מאיסתרק, לא הייתי שם אבל שמעתי מכמה חברות שהיו שההפקה היתה מדהימה ואם זה היה עומד בפני עצמו זה היה מיוחד, אבל הקשר בין המחזה לספר הרס את המחזה והספר גם יחד.
נשלח מהאנדרואיד שלי