|
|
| נשלח ב-6/1/2014 06:43 |
 |
| |
| שרית560 כתב: |  | האשם הראשון הוא בחינוך החרדי!!!!!!!!!!!
שבגלל כמה עילויים מקריבים את כל הדור!!!!!!!!!!!!!
צריך ללמד את הבנים לימודי חול והם צריכים להוציא תעודת בגרות .
וישנה איזה אקסיומה לא הגיונית בעליל שיקוב הדין את ההר אבל את התלבושת החרדית אסור להוריד כי כאילו היא היא
השומרת על הלובש אותה מלחטוא ולא מבינים שיש נערים שעבורם זאת תחפושת פורומית .
ההורים שלא מבינים את נפש הילד ומפחדים שהוא יקלקל את יתר הילדים.
במקום לתת לו חום הבנה ואהבה וסבלנות דוחים אותו וזורקים אותו מהבית!!!!!!!!! |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2014 07:16 |
|
| |
ביום שלישי שעבר הגיע מ' למסיבת אירוסין של אחיו בירושלים, כנראה מבלי שהוזמן. אחד מקרובי המשפחה סיפר להס, כי אחיו של מ' התעלמו ממנו במופגן. למחרת, בדרך חזרה מהטיפול בנתניה לירושלים, מ' עצר ברמת גן, טיפס על מנוף באתר בנייה וקפץ אל מותו.
http://www.haaretz.co.il/news/education/1.2208785
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2014 08:39 |
|
| |
אז הנה התשובה לכל אלה שדרשו "סטטיסטיקות" ועובדות.
שבעה מתאבדים בשנה וחצי האחרונות מתוך קהילה של כ-450 איש. אני פתחתי את האשכול בעקבו התאבדותו בשבוע שעבר של מ' - פעיל מוכר ב"הלל". מאז התאבדה א' שאמנם באה מבית דתי לאומי אך היתה קשורה להלל גם היא (בן זוגה השני שגם התאבד היה חסיד גור).
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2014 08:46 |
|
| |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2014 09:41 |
|
| |
אני נורא מצטער. הורים שלא יודעים איך לגדל ילדים ולא מדבר על יראת שמים קיימים בכל העולם, וגם במגזר החרדי. הורה שלא יודע איך לקבל את בנו גם שיוצא בשאלה יש לו בעיה. ובהורים כאלה צריך לטפל בכל המגזרים במסגרת הקהילות שלהם. לא יתכן שהורה יברח מאחריות על בנו כל עוד לא ביצע פשע פלילי או דברים מהסוג הזה. ולא משנה מה הבחירות שלו בחיים נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2014 10:24 |
|
| |
| מאירקה99 כתב: | | אז הנה התשובה לכל אלה שדרשו "סטטיסטיקות" ועובדות.
שבעה מתאבדים בשנה וחצי האחרונות מתוך קהילה של כ-450 איש. אני פתחתי את האשכול בעקבו התאבדותו בשבוע שעבר של מ' - פעיל מוכר ב"הלל". מאז התאבדה א' שאמנם באה מבית דתי לאומי אך היתה קשורה להלל גם היא (בן זוגה השני שגם התאבד היה חסיד גור).
|
|
מאירקה,
אם אלך לעשות משאל לגבי אנשים שחושבים את עצמם למשיח, ואקבל ששבעה אחוזים מהגברים חושבים כך, זה ייראה מוזר. אם אספר לך שעשיתי את המחקר בבית החולים הרצוג, במחלקות שבמרתף - זה יהיה מובן בהחלט.
הנתונים שאתה מביא, הם על קבוצה שמראש נמצאת במצב לא טבעי. זה כמו לבצע מחקר סטטיסטי על שברי מאמץ - כאשר אוכלוסיית המחקר היא חיילי חי"ר. ברור שהתוצאה שם שונה מאשר בשאר האוכלוסיה.
אני עומד בתוקף על מה שטענתי למעלה - אם מישהו יכול להראות שאצל החרדים יש יותר מקרי התאבדות מאשר בכלל האוכלוסיה - שיביא את הנתונים.
יתר על כן, מה שהבאת לכאן, מעיד יותר על תופעה מוכרת מאד, של התאבדויות-חיקוי. התופעה ידועה, נחקרה ונדונה לא מעט, והמאפיינים של מה שקורה בקהילת היוצאים בשאלה - מתאימים לכך לגמרי.
לקוראי אנגלית:
הגדרת התופעה, מהאתר של אוניברסיטת פרינסטון:
Copycat Suicide
http://www.princeton.edu/~achaney/tmve/wiki100k/docs/Copycat_suicide.html
וכתבה על התופעה, "כאשר התאבדויות מגיעות בצרורות" :
http://www.psychologytoday.com/blog/media-spotlight/201208/when-suicides-come-in-clusters
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2014 10:43 |
|
| |
מואדיב צודק. זוהי גם הסיבה מדוע כלי התקשורת אינם מרחיבים על התאבדויות (ולא מתוך ניסיון לטשטש כמו שניסו לומר באשכול)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2014 11:05 |
|
| |
שרית:
אם הכל בגלל חינוך ללבוש אחיד וללא ליב"ה וכו'.
מודע כמחציתם בנות?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2014 11:53 |
|
| |
| ים_של_שלמה כתב: | | אני נורא מצטער. הורים שלא יודעים איך לגדל ילדים ולא מדבר על יראת שמים קיימים בכל העולם, וגם במגזר החרדי. הורה שלא יודע איך לקבל את בנו גם שיוצא בשאלה יש לו בעיה. ובהורים כאלה צריך לטפל בכל המגזרים במסגרת הקהילות שלהם. לא יתכן שהורה יברח מאחריות על בנו כל עוד לא ביצע פשע פלילי או דברים מהסוג הזה. ולא משנה מה הבחירות שלו בחיים נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
אולי תואיל להסביר למה הורה צריך לדאוג לילדו אחרי שהוא כבר בוגר ויכול לדאוג לעצמו, הסיבה היחידה שההורים כן דואגים זה אך ורק בגלל הקשר הנפשי שההורים מרגישים לילדיהם, ולכן כשבא הילד וחותך את הקשר הזה ע"י כל מיני פעולות, אין לו שום זכות מוסרית לדרוש מהאבא שימשיך לספק לו את המטריה הנפשית,
האבא או האמא הם לא סמרטוטים, שכשתרצה אותם תצפה מהם שיספקו לך כל מה שאתה רוצה,
מגיל 17 בערך, כבר מסוגל כל בן אדם לדאוג לעצמו, ואין לו שום זכות לדרוש ממישהו שיעזור לו, ובפרט באנשים שהקדישו בשבילו את כל חייהם, ובסוף הוא תוקע חרב בליבם
אני מכיר בכך שכל אחד זכותו לעשות מה שבא לו ולבחור במה שהוא רוצה, אבל הוא לא יכול לתפוס את החבל משני הצדדים, גם לפגוע נפשית באנשים הכי קרובים אליו, וגם לצפות מהם לחיבוקים ונשיקות, אם יש הורים שאם כל זאת הם מסוגלים לעשות את זה, זה מגיע מגבורה נפשית שהם אינם חייבים לכך מוסרית, ואי אפשר לבוא בחוצפה ולדרוש מהורים אחרים שימשיכו ויתנהגו עם הילד כמו שלא היה כלום.
תוקן על ידי sorof ב- 06/01/2014 11:57:10
תוקן על ידי sorof ב- 06/01/2014 11:57:31
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2014 12:43 |
|
| |
מואדיב
אולי אתה צודק מחקרית, השאלה למה האוכלוסיה הזו, היא מלכתחילה "מוחלשת". ומכאן גם תשובה לדברי sorof. ודאי שזכותם של הורים לבוגרים לעשות ככל העולה על רוחם. גם ביחס לבן. הוא הרי בוגר. הם אינם חייבים לנשקו. אך מה לעשות? הצורך באבא ואמא קיים בכל גיל (אני מרגיש זאת גם בגילי המבוגר ביחס להורי שיחי' עמו"ש). הורים המתנערים מבנם לחלוטין מסכנים את חייו פשוטו כמשמעו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2014 12:47 |
|
| |
והנה מה שכתב אחד מהיוצאים, לאחר ההתאבדות של מ':
הוא כבר שכב מרוסק על הקרשים. באמת מרוסק על הקרשים. הוא קפץ מגבוה גבוה והתרסק על הקרשים.
אבל לא כמו בסיפורים, כבר אי אפשר היה להרים אותו מהקרשים. אפשר, אבל זה כבר לא יעזור.
עכשיו צריך לאסוף את כל החברים ואת כל המשפחה וללוות אותו לאדמה.
בעצם ללוות אותנו. להחזיק ידיים שוב, שוב להבטיח שמהיום נהיה אחד בשביל השני, שוב להגיד שלא אנחנו אשמים ושהוא ידע מה הוא עושה וזה מה שהיה לו הכי טוב. אז הוא טיפס גבוה,... כדי שכשהוא יפול הוא לא יקום. והוא לא קם.
אז הוא שכב והקרשים מתחתיו ואנשים שחורים עם כובעים שחורים עמדו לקרשים. ומסביבם הרבה ילדים בגילאי 14 ו15 שלא מכירים אותו. אבל אמרו להם לבוא כדי שאנשים טמאים לא יוכלו לגעת בו, אז הם באו.
ואז היו אנשים שמכירים את ההוא על הקרשים, וחצי קרובי משפחה, בוכים ומסתירים את הדמעות.
ורחוק מאחור, האנשים הטמאים הטמאים שחיבקו אותו עד שנמאס לו שזה לא אבא ואמא.
והם ממש בכו, אנחנו ממש בכינו. לא שחורים ולא קדיש ולא מילמולים שמטשטשים את הכאב ולא מסיכות.
רק בכינו כי אנחנו לא אבא ואמא אמיתיים.
וגם כי הוא בכה איתנו כשהקודם הלך.
ואין פתרון. רק עצב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2014 13:42 |
|
| |
כשילד עוזב את הבית עם כל הכאב הוא אמור לקחת את ההשלכות של מעשיו ההורים שלו הם בשר ודם כמוהו בדיוק וגם להם יש רגשות ותחושות לא כולם מסוגלים להמשיך הלאה, האוכלוסיה הזו חלשה ממגוון של סיבות עצם זה שילד מוכן לעזוב הכל מאחוריו כבר אומר דרשני למה זה בכלל קרה אבל שוב עלינו לבדוק כל מקרה לגופו וכל סיפור הוא עולם מלא אבל הציבור החרדי ממש לא צריך לקחת את האשמה על עצמו כמו שלא כל הציבור החילוני אשם במקרי הרצח הרבים שקורים אצלו כך גם לא כל החברה החרדית אשמה כשקורה כזה דבר, הסביבה הקרובה אמורה לשאול מה טעינו, מה לא עשינו, אך להאשים את החברה כחברה האשימה במעשים אלו זו הכללה מכוערת. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2014 14:11 |
|
| |
| מאירקה99 כתב: | | אז הנה התשובה לכל אלה שדרשו "סטטיסטיקות" ועובדות.
שבעה מתאבדים בשנה וחצי האחרונות מתוך קהילה של כ-450 איש. אני פתחתי את האשכול בעקבו התאבדותו בשבוע שעבר של מ' - פעיל מוכר ב"הלל". מאז התאבדה א' שאמנם באה מבית דתי לאומי אך היתה קשורה להלל גם היא (בן זוגה השני שגם התאבד היה חסיד גור).
|
|
אכן נראה שכצעקתה.
חשבתי שהקהילה מונה הרבה יותר מ-450
נראה כי אכן יש ממש בנתונים.
יש לבחון כל מקרה לגופו,
אבל בהכללה ניתן לומר כי אדם בוגר שעזב את אורח חייו ובעט בכל המוסכמות קשה לו לקבל על עצמו עול כלשהוא, ומסתבר שבכל חברה מתוקנת יש כללים עליהם כל בן אדם חייב לשמור ואם לא "טוב מותו מחייו"
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2014 14:56 |
|
| |
| מאירקה99 כתב: | | מואדיב
אולי אתה צודק מחקרית, השאלה למה האוכלוסיה הזו, היא מלכתחילה "מוחלשת". ומכאן גם תשובה לדברי sorof. ודאי שזכותם של הורים לבוגרים לעשות ככל העולה על רוחם. גם ביחס לבן. הוא הרי בוגר. הם אינם חייבים לנשקו. אך מה לעשות? הצורך באבא ואמא קיים בכל גיל (אני מרגיש זאת גם בגילי המבוגר ביחס להורי שיחי' עמו"ש). הורים המתנערים מבנם לחלוטין מסכנים את חייו פשוטו כמשמעו. |
|
מאירקה,
אתה לא יכול לדבר על "האוכלוסיה הזו" - משום שכל אחד ואחד הוא מקרה מיוחד. כל אחד ואחת שם - כמו כאן - עולם ומלואו.
אין אני יודע, אך אני לא בטוח שניתן לנתח ולמצוא את אותה התשובה לגבי מקרה בו חסיד לשעבר התאבד - לאחר שחש נתק מעולמו, או התנכרות ממשפחתו; לבין מקרה בו אשה, אמא לילד, מתאבדת למרות שהיא חיה על יד הוריה, זוכה מהם לתמיכה - ובכל זאת. בכל זאת.
אני לא יודע - והעדויות של המנהל מארגון הלל, על אנשים שנמצאים בקשר כזה או אחר עם גורמי בריאות הנפש, והביעו נטיות אובדניות בעבר - גם הוא מראה עד כמה הנושא מורכב.
ברור כי יש צורך בקשר להורים, וכיתום מלא מזה שנים, אני יודע עד כמה זה נכון. ברור גם כי אנו, כהורים, מציבים נורמות התנהגות מסויימות, ומצפים מהורים לא לדחוף את ילדיהם לבור, גם אם אלו בעטו בכל החינוך שקיבלו לפניכן.
ואף על פי כן, ולמרות הכל, אין שום משמעות לנתונים על סטטיסטיקה בקרב יוצאים בשאלה, משום שמראש - והדבר ידוע לכולנו - אנו מדברים על אוכלוסיה עם מרכיב של סיכון.
הבה נודה בכך, רוב מוחלט של בני האדם, ממשיכים בדרך של הוריהם, ברמה כזו או אחרת. החוזרים בתשובה, ומנגד, היוצאים בשאלה, הם החריגים. אמנם נוח לנו לחשוב כי כל חוזר בתשובה עשה זאת מטעמים רוחניים נעלים, בעוד שכל יוצא בשאלה עשה זאת כי רץ אחרי היצר - אבל אנחנו יודעים. אנחנו יודעים כי אחוז האנשים שאינם יציבים בקרב שתי אוכלוסיות-תמונת-מראה אלו, גבוה מהאחוז הרגיל. אנשים מאד יציבים פחות נוטים לשינויים כאלו. חלק, כמובן, הם אנשי המעלה, שלמרות שהתחנכו כחילונים הכירו באמת וחזרו בתשובה. חלק מהיוצאים בשאלה הם אכן כאלו שפשוט מאסו בחומרות ובסייגים שמצוות דתנו מטילות על האדם - ובעטו.
אבל חלק מראש היה בלתי יציב.
ואנשים בלתי יציבים, נוטים יותר למעשים כאלו.
אנשי בריאות הנפש מגדירים התאבדות, כמעט תמיד, כמאפיין של בעיה נפשית. מחקרים שנעשו על התאבדויות בצבא העלו כי רוב מוחלט של התאבדויות אלו היה קשור לדברים אחרים - לא לשירות הצבאי. לבעיות נפשיות, למשברים אישיים - אהבה נכזבת כדוגמא - ועוד.
מיהו היכול לדעת כי אמא החיה ליד הוריה התומכים, נטלה את נפשה בכפה בגלל שלפני כך וכך שנים נטשה את העולם הדתי בו גדלה?
ועל תופעת התאבדויות-חיקוי, כבר כתבתי למעלה.
|
|
|
|
|
