לעומקו של מושג - לרגל היארצייט של רבי דוד מלעלוב זי"ע
שחל בז' שבט
מסופר על רבי דוד מלעלוב שעלה לרבו רבי אלימלך מליז'נסק בראשית דברי ימי היכרותם.
שאלו רבי אלימלך: מי הגרוע בעירך?
רמז לו רבי דוד על מוכסן כלשהו רע לשמים ורע לבריות..
הפנה ממנו רבי אלימלך את פניו, ולא אבה להתייחס אליו.
הפך רבי דוד מלעלוב אנה ואנה בדעתו, עד כי הגיע למסקנה שהוא עצמו הגרוע ביותר בעירו,
ועם מסקנה זו שב לר' אלימיילך שעתה האיר לו פנים ואמר לו:
למי שחושב שיש מישהו מישראל הגרוע ממנו, אין מקום אצלנו...
והסביר הברכת משה מלעלוב: שעד שלא הגיע למסקנה זו בדעתו שבאמת הנו סבור שהוא הכי גרוע,
לא רצה לומר כן מלכתחילה כמעשה ענוותנות מזויפת משהו.
ונשאלת השאלה: האמנם? הכיצד הצליח לשכנע את עצמו שהוא הכי גרוע?
(והתשובה הצפויה שלפי דרגתו היה צריך לעשות הרבה יותר וכו וכו, לא ממש מספקת אותי לפי דרגתי הפחותה,
וזה עוד בלי לחשוב על כך :)
|
|
