|
|
| נשלח ב-17/2/2014 22:22 |
 |
| |
א. ייתכן שבאמת לא צריך.
ב. ייתכן שעמלק הוא סוג מסויים של אויב - ויש מצווה עדיין להילחם באותו אויב עד שיושמד זכרו - לאו דוקא הוא בעצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2014 22:24 |
|
| |
וזה כבר קרוב למה שכתב מיימוני בסוף דבריו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2014 22:24 |
|
| |
בשמות לא מוזכרת מצוה למחות את עמלק אלא מלחמה לה' בעמלק, ובדברים מוזכר שאחרי שיניח ה' מכל האויבים ימחו את זכר עמלק, והוא כמו סדר עדיפויות שראשית יטפלו באוייבים הגדולים ובסוף בעמלק
ונלענ"ד ענין המחייה שבד"כ הורגים את הלוחמים, ולא את העם עצמו. ובמדיין העם החיו את הנקבות ועל זה כעס משה שנקבות אלו ח טאו בחטא מסויים ולכן גם אותן יש להרוג.
אבל עמלק כיון שחי בצורה של פשיטות, לא היה עם לחוד וצבא לחוד, אלא כל העם כולו היה צבא, וגם אם הזקנים והנשים לא נלחמו בפועל, הרי גם 'היושבים על הכלים' נחשבים כחלק מהצבא, לא היתה להם ארץ בה גרו תושבים שלוים ששלחו חיילים, אלא כל הקבוצה הנודדת הגיעה עד מקום השוד, החלשים יותר כנראה שמרו על הכלים והכינו חבלים לשבויים ושקים לשלל, והחזקים נלחמו. ולכן כשנלחמים בהם יש למחות את כולם. כמובן שאין טעם לעסוק בשאלה 'למה לא השאירו תינוקות' כי לא היה אז או"ם שיטפל בתינוקות, להשאיר תינוקות באמצע המדבר הוא מעשה אכזרי לא פחות מלהרוג את כולם. ברגע שמשאירים איזו שהיא ישות מסוג עמלק היא תתארגן מחדש ותמשיך במעשיה. נניח שהשארנו קבוצת נשים וזקנים, הם יאמצו לעצמם כמה גברים צעירים וימשיכו בעמלקיותם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2014 22:27 |
|
| |
בשמות כתוב "כתוב זאת זיכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים".
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 07:52 |
|
| |
התכונת לחזק דברי? מחה אמחה הוא שה' ימחה, ולא ציווי על בני ישראל
וי"ל שעד שלא השתלמו הם במצוות לא היה להם זכות להיות לוחמי האור ולהצטוות למחות את עמלק רק אחר מ' שנין היו במדרגה זו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 10:56 |
|
| |
מענין כשיש בעיה - מתחילים ביתכן, אול הכוונה וכד'
אולי ה' לא חשב את מה שאמר! אולי הוא בכלל לא התכון. אולי אולי.
שום דבר לא בטוח - או שכן- או שלא- מה שבטוח זה אולי- וגם זה בספק גדול.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 13:15 |
|
| |
מה עשיתי? לא הבנתי. מהלינק
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 19:41 |
|
| |
אפשר לשער הרבה פרשנויות ל"למחות את זכר עמלק"
אני חושב שאחת מהפרשנויות היותר מהיימנות הן של שמואל הנביא (או יש לומר: של ה' עצמו):
ב כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם:
ג עַתָּה- לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד-אִשָּׁה מֵעוֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד-שֶׂה מִגָּמָל וְעַד-חֲמוֹר:
תוקן על ידי urison ב- 18/02/2014 19:45:15
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 19:56 |
|
| |
ראה מה חשב מקבל הצו שאול.
יומא דף כב
+שמואל א' טו+ וירב בנחל, אמר רבי מני: על עסקי נחל. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול +שמואל א' טו+ לך והכית את עמלק, אמר: ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה! ואם אדם חטא - בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו - קטנים מה חטאו?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 21:41 |
|
| |
ירוחם
הלינק שהבאתי היה רק לשבר את האוזן
התכוונתי לזה בית המקדש איך? למה?http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=3037328
יורי (אורי?)
בדברי הסברתי שגם אחרי ששאול השמיד את עמלק והשאיר רק את אגג - אנו רואים שדוד נלחם בעמלק (בצקלג) ואף גדוד שלם של עמלק פשט על צקלג בצאתו למלחמה. ושמואל לא הוכיח את שמואל על כך. משמע ששאול לא היה צריך להשמיד את כולם.
תוקן הקישור
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 18/02/2014 21:42:16
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 21:51 |
|
| |
שאול היה צריך להשמיד רק את אלו שאותם כבש ועליהם צר.
העמלקים לא ישבו במקום אחד מרוכזים. ושאול לא היה יכול להשמידם. ולא נענשים כשאי אפשר לקיים הציווי.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 22:16 |
|
| |
אז בעצם האשכול עוסק בהצדקת השואה?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/2/2014 22:31 |
|
| |
מי שלא מסכים שיש איזה שהוא רע בעולם שראוי להשמדה, מה לו ולדבר בשם המוסר? הרי הוא זה שטוען שכל דבר ניתן להצדיק ולהשאיר בחיים ויהי מה.
ומי שחושב שעצם העובדה שיש בעולם רע שראוי להשמדה, מצדיק כל השמדה של כל מישהו, מה הטעם לדבר אתו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2014 02:26 |
|
| |
ירוחם ואליקים:
לא דיברתי על מה ששאול עשה, דיברתי על מה שה' ציווה, שזוהי הפרשנות המילולית של מחייתזכר עמלק.
כל התפלפלויותיו המוסריות של שאול מוכיחות, שאולי אפשר להזדהות איתו מוסרית, אבל בעיני ה' הוא טועה.
אני חושב שזוהי נקודת מוצא לדיוננו: מחיית עמלק היא דבר מוסרי בעיני ה'. עכשיו רק צריך להסביר למה.
באופן יותר רחב, אם נחזור לנושא שאיתו התחיל האשכול, אומר במליצה, שנראה ששאול המלך למד את ספר שמואל, אבל לא למד את מסכת יומא. או במילים אחרות: ספר שמואל מתאר את המציאות שאירעה באותם ימים (מנקודת מבט נבואית-אלוקית). מסכת יומא מבטאת דיונים הלכתיים שחכמים "הכניסו לפה" של שאול באופן ספרותי.
הנקודה האחרונה שכתבתי מעוררת תמיד מחלוקת, ולכן היא נידונה כבר רבות ברחבי הפורום, לכן רק אומר בקצרה:
לענ"ד מי שחושב שמדרשי חז"ל מתארים את המציאות התנ"כית, גם מעוות את המציאות התמ"כית וגם מזלזל באינטליגנציה של חז"ל. מתוך כבוד לחז"ל, אני (ורבים שכמותי) מניח שחז"ל הניחו שאנו מבינים כבר את התנ"ך כפשוטו, והם מוסיפים במדרשיהם נדבכים נוספים של מוסר והלכה.
|
|
|
|
|
