החיים זה לא הכל

אז כמו שכתבתי בכותרת, החיים זה לא הכל
בסך הכל נקודת ציון אפסית ובלתי נחשבת לעומת שנות הנצח הממתינות לנו מעבר לגבול.

מה אנחנו עושות בחיים שלנו על מנת לדאוג שהחיים בצד השני יהיו טובים ומאושרים?

החיים שלנו מלאים ועמוסים בשלל נסיונות שבעמידתם אנו מתקרבים לאלוקי השמים והארץ וככה מבטיחים לעצמנו חיי אור ושפע רוחני לעתיד לבוא.

אז ככה.
לא תמיד החיים הם דבש, הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי שואלת שאלה כפרנית לחלוטין- האם אני שכוחת אל?
או שאולי הוא סתם לא אוהב אותי ולא מפרגן לי?
לא ציינתי אל מההלאל כדמות שהתחברתי אליה, כי לפעמים ממש הרגשתי שהיא מתארת אותי...
סתם יצור מוזנח, שגדל עם אנשים שתמיד חשבו שהוא יכול להיות טוב יותר, ללא הערכה אמיתית ועם אהבה מזוייפת.
ברגעים כאלה, כשאני נזכרת באפסיות ששודרה לי מכל עבר, באמת נושרות ידיי ואני נעשית חדלת אונים.

מי האלוקים שהביא לעולם ייצור אומלל כזה?
אז הוא הביא וזנח, תגדלי לבד, תסתדרי לבד, תדאגי לעצמך אני אשמור עליך שלא תמותי ותו לא.
בשביל מה?
כמו הגחליליות שנעות, דלקות וכבות בריתמוס פנימי מושלם, אין אדם מפוספס בעולם.
התפקיד שלי הוא למצוא מה הערך שלי במה אני כן טובה, למי אני תורמת, מי שמח שאני נמצאת בעולם הזה ומי יצטער כשאלך...


מקווה שלא כבד בשבילכן מדיי...

התכוונתי יותר שתציינו מה בחיים שלכן תואם לדמויות...

אני אכתוב כרגע טיפה מאוד:
אני מאוד התחברתי לאיסתרק. מאוד!!
דוקא אצלו הרגשתי שהיא מתארת אותי. בן אדם שנולד עם כפית זהב בפה, אך הוא בועט בו, הוא אדם עם חולשות אנוש, והסביבה תובעת פי מליון.
במיוחד הקטע של המוזיקה הקווארית שזה לא דבר שאסור. זה רק דבר שלא מתאים. וכל כך הרבה פעמים זה קורה. ת רוצה משהו, ואין בו דבר איסור, אבל את יודעת שאם תעשי את זה כולם יסתכלו עליו בעין עקומה.
אבל בסוף הוא החליט! והוא נתן לי תקווה!!

תאמינו לי, הרבה פעמים אחרי שקראתי את הספר הייתי עוצרת את עצמי ואומרת. חכי שניה, תחשבי רגע! איסתרק היה עושה את זה? והרבה פעמים זה אכן ער לי להתגבר על כל מיני תאוות.

_________________

מה שכתבתי זה נראה לי נכון גם עלי, זה מה שחופף 

_________________

הרה"ק רבי שלמה אבן גבירול אומר: במה יתנקם האדם בשונאו?? שיוסיף מעלה יתרה בעצמו.

יש לי סיטואציה הנוספת:
פעם אחת נסעתי באוטובוס מתל אביב צפונה, ושמעתי שיחה בין תושבי הספסל שלפני... לטענתם, כמה יפים הבניינים בתל אביב, בהם המרפסות מוצבות האחת מעל השנייה ולא מסביב הבניין באופן מגוחך, כמראם של בניינים בשכונות חרדיות, שנאלצים לתכנן כך את הבניינים עבור מרפסות הסוכה.

וכמובן, בחדות מדהימה, זה הזכיר לי את הקטע הבא: 

איסתרק רוכב עם ידרת למצפה ומתבונן בכבישים המתוחים ישרים עד לאופק, ונזכר בכמה עצי פרי מזקינים שהאיסור לקצצם גרם לכמה וכמה כבישים להתפתל עקלתון...

וכמובן, ניסיתי להסיק מסקנות. אמנם, אין ספק שבכל הנוגע לאסתטיקה יש לכוזר הרבה מה ללמוד מן הפלאט.
אבל כמה טוב לנו, ואשרינו, ועוד כמה מן המילים המאושרות האלה, שהחיים שלנו כ"כ מלאים בקיום התורה והמצות, קיום רצונו של הקב"ה, עד שזכינו וזה חודר לכל פרט בחיינו, ואפילו יהא זה צורת ההנדסה של הבתים בהם אנו גרים, עבור שבוע בשנה שבו אנו זוכים ומקיימים את מצוותו של ה' בהרחבה!

_________________

וואי אסתרק כמה יפה ונכון!!
ולדעתי דווקא זה הרבה יותר יפה מרפסות מסביב לבנין ולו בגלל מרפסות סוכה, לדעתי יש משהו יפה והומאני דווקא בכיבוד הערכים של כל אחד בצורה יפה ואסתטית...
יש הרבה בנינים שבנוים כמו שצריך - עם מרפסות סוכה וזה ממש יפהב ומסודר ולא מגוחך...
טוב, יש מקומות ששם יש קרשים וכו'... אבל העיקר הם נהנים - מה אכפת לאחרים? הבית שלהם בסה"כ.

_________________

הרה"ק רבי שלמה אבן גבירול אומר: במה יתנקם האדם בשונאו?? שיוסיף מעלה יתרה בעצמו.