אמשלום
<נכון שהתנ"ך מצביע על מגמה מונוגמית>
התנ"ך הצביע על מגמה מונוגמית רק על פי הבנת אנשי כתות ים המלח.
http://www.daat.ac.il/daat/tanach/samet2/14-2.htm:
"הקטע שנביא להלן לקוח ממגילת ברית דמשק, מהדורת מגן ברושי13, דפים V-IV. בדפים אלה נידונה הסיבה לפרישתם של אנשי הכת "בחירי ישראל קריאי השם" מכלל עם ישראל מפני "הבליעל המשולח בישראל". המגילה מונה שלוש עברות חמורות של אנשי יהודה, והראשונה שבהן (דף IV שורה 20 עד דף V שורה 6 :(
"הם ניתפשים בשתים בזנות14לקחת שתי נשים בחייהם. ויסוד הבריאה: זכר ונקבה ברא אותם; וּבָאֵי התבה שנים שנים באו אל התבה; ועל הנשיא כתוב: לא ירבה לו נשים. ודויד לא קרא בספר התורה החתום אשר היה בארון, כי לא15 נפתח בישראל מיום מות אלעזר ויהושע ויושוע16 הזקנים אשר עבדו את העשתרת ויטמון נגלה עד עמוד צדוק17, ויֵעלו מעשי דויד מלבד דם אוריה ויעזבם לו אל".
מדברים אלה עולה בבירור כי על פי תפיסתם של בני הכת "לקחת שתי נשים בחייהם (- בחייהן)" הוא מעשה זנות, האסור על כל אדם מישראל. מסתבר כי המקור לכך הוא אותו המקור שעליו הצביע ידין ביחס לקטע שראינו ממגילת המקדש - הפסוק שבו אנו דנים: "וְאִשָּׁה אֶל אֲחתָהּ לא תִקָּח... בְּחַיֶּיה18", כדי לאמת את הפירוש הזה של האיסור מובאות במגילה שלוש ראיות: יסוד הבריאה - על ידי זכר ונקבה אחת בלבד19, באי התיבה - שבאו אל נח שניים שניים, איש ואשתו; והאיסור על המלך להרבות לו נשים. בנקודה אחרונה זו מתחברת מגילת ברית דמשק עם מגילת המקדש, הקודמת לה כנראה מבחינת זמן חיבורה. ומכאן שהאיסור על המלך, על פי פרשנות זו, אינו מיוחד לו, אלא בא לומר שאפילו הוא אסור בכך".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 21/02/2014 04:02:25
