לטנור: 'גם' מהחזנות הרגילה, אבל לא רק. הוא הכניס בה כמובן גם מהמוטיבים המיוחדים לו, וזה שינה את פני עולם החזנות. אינני יודע אם היה עוד 'חדשן' כמוהו בתחום החזנות, ואני מתכוון פה ל'חדשן' היודע לבסס את דבריו על 'הררי קודש', ונתלה באילנות גבוהים. אין הרבה חזנים כאלה!
בעניין 'ערב לאוזן' ו'ערב לנשמה'- אתה עצמך קבעת שב'אפילוג' דבריך יופיע תמיד הפתגם: 'על טעם וריח' וכו'. אין לי מה להוסיף על-כך...
ובעניין 'הזלזול' ברוזנבלאט- מותר לו! 'טובי החזנים' מאז ומעולם- תמיד ידעו 'לזלזל זה בזה' בטוב-טעם מאחורי הקלעים ובכל מיני הזדמנויות אחרות, והם עושים זאת בהצלחה יתירה- עד היום הזה!
ובעניין 'הפופולאריות' של רוזנבלאט מול גלנץ- זה נכון, רוזנבלאט פופולארי (וככל הנראה- תמיד יהיה פופולארי) יותר מגלנץ, אך ישנם 'יחידי סגולה' בכל דור ודור, שלאחר שלמדו לאהוב את רוזנבלאט- שמעו את גלנץ וכמאמר הכתוב: 'הציצו-ונפגעו'!
תוקן על ידי חזן_אי_שם ב- 04/02/2014 17:44:51
|
|