|
|
| נשלח ב-27/1/2014 15:21 |
 |
| |
בהנחה שהנפשות של האסירים והנפשות של האזרחים שוות, איסור שפיכות דמים איננו נדחה מפני פיקוח נפש לא עבור האזרחים ולא עבור האסירים, כי מאי חזית דדמא דידך סומק טפי. ואין לדמות לסיטואציה של שניים שהיו מהלכים בדרך וביד אחד מהם קיתון מים, אם שותים שניהם - מתים, ואם שותה אחד מהם - מגיע ליישוב, עליה לימד רבי עקיבא: חייך קודמים לחיי חברך, כי מניעת מעשה טוב בשל אחריותו הקודמת של אדם לעצמו איננה כעשיית מעשה רע העובר על איסור חמור כדי להציל את עצמו על חשבון חברו.
מצב דומה לזה שבסרט באטמן תואר בסרט
"רגע של תמימות" של הבמאי האירני מוחסן מחמלבאף.
בצעירותו מחמלבאף כמהפכן צעיר הושלך לכלא אחרי שדקר שוטר כדי להשתלט על נשקו, רגע לפני שהשוטר עמד לתת פרח לאהובתו.
כעבור 20 שנה, השוטר בא למחמלבאף, שהיה לבמאי מפורסם, ומבקש ממנו תפקיד בסרט. מחמלבאף מציע לו לעשות סרט תיעודי שישחזר את האירועים מנקודות המבט של שניהם. במהלך הצילומים, השוטר מגלה כי הנערה בה היה מאוהב ואשר עקב דקירתו הרגיש כל חייו תחושת החמצה, שיתפה פעולה עם מחמלבאף הצעיר כדי להשיג את נשקו. הוא מתמלא רגשות נקם, ומנסה לשכנע את השחקן הצעיר שמגלם אותו בסרט, להשתמש בנשק ולירות בשחקנית שמגלמת את הצעירה, ובכך כאילו לתקן את העבר. באותו זמן, מחמלבאף מלהיט את השחקן שמגלם אותו בסרט ונותן לו הוראות בימוי לדקור את השחקן שמגלם את השוטר, כפי שאירע במציאות. בחזרות לקראת צילום האירוע, השחקנים מבולבלים בין ההוראות ההחלטיות של הבמאי והשוטר לבין רגשותיהם הטבעיים. לבסוף, משחזרים את האירוע. שני השחקנים הצעירים מתהלכים לעבר נקודת המפגש, המצלמה מראה לסירוגין שוב ושוב פעם את האקדח של השוטר הצעיר ופעם את סכין המוחבאת מתחת ללחם אצל הבמאי הצעיר, ונראה שהשוטר הצעיר נחוש להשתמש בנשקו ולירות בנערה והבמאי הצעיר לדקור בסכינו את השוטר, אלא שברגע האחרון, בנקודת המפגש, השוטר הצעיר מוציא פרח ונותן אותו לנערה, והבמאי הצעיר מושיט את הלחם לשוטר. רגע התמימות היחיד בכל הסרט.
תוקן על ידי מם80 ב- 27/01/2014 15:33:02
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2014 15:30 |
|
| |
ירובעל,נכון אבל הג׳וקר הוכיח שעם התמריץ הנכון נעשה את המעשים הגרועים ביותר. כך שמה שמבדיל בינינו לרצח הוא פשוט מניע חזק מספיק.
תוקן על ידי אריאל73 ב- 27/01/2014 15:32:10
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2014 15:50 |
|
| |
הרב מיכי, א . ואיך אתה מגלה מהם כללי המוסר? ב . ניתן לחקור אם איננו יודעים איזה דם אדום יותר (כדעת רש״י ׳מי יימרהר שנפשך חביבה לפני המקום ולא נפש חברך׳ ) ואז יש ספק מה רצון ה׳ או שכל הדמים שוים בעיני המקום ואז איפסנו את המשוואה- דם = דם. בין כך ובין כך הסברא ההלכתית היא שאין לעשות מעשה עבירה במקרה כזה - או כיון שמספק נקטינן שב ואל תעשה או כיון שהמשוואה תביא לתוצאה גרועה יותר - דם + עבירה מול דם.
תוקן על ידי אריאל73 ב- 27/01/2014 15:55:28
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2014 16:01 |
|
| |
אריאל,
בוא נסכים על כמה דברים:
א. אם אני כאחד הנוסעים בספינות (ספינה א) לוחץ על המתג של הנפץ, אני מבצע רצח של כל אנשי הספינה השנייה (ספינה ב).
ב. רצח הוא אסור (גם מוסרית וגם בהלכה)
ג. אם אני לא עושה כלום, אז בסופו של דבר לא מנעתי את מותם של אנשי ספינה ב' שהם ימותו בכל מקרה אבל לא הצלתי את אנשי ספינה א' למרות שיכולתי.
ד. על פי ההלכה (רמב"ם ועוד) אם אתה יכול להציל, אתה חייב להציל (אם כי אני מנתק את אופן ההצלה)
ה. הסיבה שאפשר במקרה זה לנתק את אופן ההצלה של ספינה א' היא כי בתנאי המקרה גורלם של אנשי ספינה ב' אחד בין אם יהיה על ידי ובין אם על ידי הג'וקר.
אבל אם נרד לעומק הדבר יש איסור יהרג ובל יעבור החל עלי מול הצלת ספינה שלמה. כלומר אם אעבור על איסור חמור זה, אציל ספינה שלמה על נוסעיה. מתוך התפיסה ההלכתית יכול הפועל לומר שהוא מסיר מעצמו אחריות כי הוא מציית לרצון הא-ל. אבל בשורה התחתונה זה העולם הבא שלו (אם קיים את ההלכה או לא) מול חייהם של עשרות. כמו שכתבתי לעיל, אני לא רואה אפשרות לא להציל את הספינה שאני יכול להציל יהא המחיר האישי אשר יהא.
תוקן על ידי yerubaal ב- 27/01/2014 16:02:43
תוקן על ידי yerubaal ב- 27/01/2014 16:03:40
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2014 16:02 |
|
| |
ג . בשונה מהטבע הפרטי שקשה לחזותו, את הטבע האנושי הכללי קל יותר לצפות. כך, לדוגמא, אי אפשר לקבוע אם אדם פלוני יצטרף לכת מסוימת אבל ניתן לקבוע שאותה כת תצליח לסחוף כמות אנשים בשל המענה שהיא מעניקה לאי אלו צרכים נפשיים שלהם. את הדברים גילה כבר הדוקטור הארי סלדון (אם יצא לך לקרוא את סדרת המוסד של א. אסימוב)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2014 16:30 |
|
| |
ואפשר היות ואנשי ספינה ב' ימותו בכל אפשרות יש עליהם דין טריפא שההורגו פטור מדיני אדם מה שמחליש את עבירת ההריגה אבל זה סתם פלפול. גם לולא זה הייתי מחזיק בדעתי שזה מקרה של עולם הבא של האחד מול העולם הזה של הרבים
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2014 16:33 |
|
| |
ירובעל,
אם גם בספינה השניה יש אדם הפועל על פי הגיונך אזי לא רק שלא תציל את ספינתך, אלא שאילמלא פעולה שכזו הספינה השניה תינצל, וממילא הצלת ספינתך איננה תלויה אך ורק בך.
בשיא המלחמה הקרה בין ארה"ב וברה"מ, כל אחת משתי המעצמות היתה משוכנעת שהשניה עומדת להשמיד אותה, אלא שמאזן האימה ביניהן ושיקול דעת כולל מנע מהן לעשות את הטעות הנוראה ולפעול מתוך שכרון כח.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2014 16:35 |
|
| |
א. לכאורה אין להם דין טריפה דדין טריפה הוא רק כשגוף האדם עצמו אינו יכול לחיות י״ב חודש. ולא כשימות עקב גורם חיצוני . והוא הדין של הזורק תינוק מראש הגג ובא אחר וקיבלו בסיף. ב. איך זה שווה יותר? חשב מכפלה של 80 שנות עוה״ז בסכום הנוסעים מול חיי נצח בעוה״ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2014 16:36 |
|
| |
מם80 אבל אני לא יודע ולא יכול לדעת מה קורה בספינה ב' והזמן רץ לו וצריך להחליט
תוקן על ידי yerubaal ב- 27/01/2014 16:37:10
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2014 16:38 |
|
| |
עוה"ז ברי עוה"ב שמא
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2014 17:24 |
|
| |
ירובעל, אם המצב הוא שהאישה כבר יושבת בסירת הצלה ודאי שאסור לדחוף אותה. הרי זה כגזילת קיתון מים שלה כדי להינצל. אני דיברתי על דחיפה כדי להגיע לסירה.
אריאל, גם כשאסביר איך אני מגיע לכללי המוסר, ואסתמך על כללים יקום פורקן, תשאל איך אני מגיע לכללי יקום פורקן. ציווי המוסר זה מה שאני מבין ככלל מוסרי, וזה הכל. איך אתה מגיע לכלל שאסור לרצוח? איך מגיעים לכלל שצריך לעזור לזולת? אני לא מבין את השאלות הללו. זהו המוסר, וכעת אתה יכול להחליט האם לדעתך זה מחייב או לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2014 19:05 |
|
| |
uוראה בפ"ב במו"נ ח"א
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2014 03:03 |
|
| |
הרב מיכי, אני מנסה להבין מהו הדבר שאתה מגדיר כמוסר..
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2014 03:14 |
|
| |
מן, דבריך הן הן דילמת האסיר המפורסמת בתורת המשחקים. הכלל בזה הוא שכל אסיר צריך מתמטית לפעול לתועלתו האישית - ובמקרה דנן כל צד צריך לפוצץ את השני - אלא אם כן יש להם אפשרות תקשורת.
|
|
|
|
|
