שאלה שמקננת בי תקופה: אם במבול נמחה כל דבר על פני האדמה, אז זה כולל כמובן גם צמחים עצים וכו', א"כ כשנח שלח את היונה מהתיבה, כיצד היא חזרה עם עלה של זית? הרי המים אפי' לא יבשו לגמרי ומהיכן צמח פתאום עץ של זית? ושמעתי איזה הסבר שהיא הביאה מא"י שם לא היה מבול, אבל זה לא סביר כי א"כ היא לא הייתה צריכה לחזור לתיבה אלא היתה נשארת שם. (שכל הסיבה שחזרה זה בגלל שלא היה לה איפה לנוח כי עדין היו מים)
נשלח ב-30/1/2014 15:36
ההסבר המוכר הוא שבארץ ישראל אמנם לא היה מבול- כלומר לא היתה גזרת השמדה . אבל המים נשפכו לשם מהארצות שמסביב (חוק כלים שלובים) וכך טבעו גם כל יושביה. עם זאת הם לא הושמדו וכך עם ירידת מפלס המים בלטו מתוכם עצי זית.
נשלח ב-30/1/2014 15:44
התיבה נחה על הרי אררט מרחק של אלפ ק"מ ויותר, מא"י, הגיוני שהיונה עפה מרחק כזה ביום הלוך וחזור" הראב"ע כותב על אלו האומרים כי המבול לא היה בא"י- חסרי דעת-
וימח כל היקום הפסוק מדבר אך ורק על אנשים בהמות וחיות ורמשים, לא על עצים וירק עקירה עצים צמחיה יכולים לחיות ולגדול תחת המים,
נשלח ב-30/1/2014 15:51
אני מציע לשלוח הקושיה לוועדת הרבנים לשמירת הקונסיסטנטיות בכתבי הקודש. שובר מדוע אתה מניח שהטקסט המקראי צריך להיות קונסיסטנטי, הגיוני, סביר? מי החליט שאלה אמות המידה שטקסט כזה צריך להשפט על פיהן? מדוע שלא נוסיף את עץ הזית של נוח לדברים שנבראו בערב שבת?
תוקן על ידי yerubaal ב- 30/01/2014 15:51:07
נשלח ב-30/1/2014 16:19
בדרך כלל היונה יכולה לחזור לביתה ממרחק של 1000 ק"מ. אך בתחרות מרוץ יונים תועד מעוף חריג של יונים למרחק של 1689 מיילים (2702 ק"מ בקירוב). מהירות התעופה הממוצעת שלהן על פני מרחקים מתונים, היא כ-50 קמ"ש. אך הן עשויות לפתח פרצי מהירות של עד לכ-100 קמ"ש.
מאה כפול שתים עשרה שעות = 1200. המרחק בין ארמניה ( שם משערים שנמצא האררט) לבקעת הלבנון (שנמצאת בגבולות ארץ ישראל בתורה) הוא לא הרבה יותר מזה. ואם תחשב את נהר פרת כגבול ארץ ישראל בכלל אין מה לדבר.
נשלח ב-30/1/2014 16:23
אריאל73 כתב:
בדרך כלל היונה יכולה לחזור לביתה ממרחק של 1000 ק"מ. אך בתחרות מרוץ יונים תועד מעוף חריג של יונים למרחק של 1689 מיילים (2702 ק"מ בקירוב). מהירות התעופה הממוצעת שלהן על פני מרחקים מתונים, היא כ-50 קמ"ש. אך הן עשויות לפתח פרצי מהירות של עד לכ-100 קמ"ש. מאה כפול שתים עשרה שעות = 1200. המרחק בין ארמניה ( שם משערים שנמצא האררט) לבקעת הלבנון (שנמצאת בגבולות ארץ ישראל בתורה) הוא לא הרבה יותר מזה. ואם תחשב את נהר פרת כגבול ארץ ישראל בכלל אין מה לדבר.
לחזור לביתה היא אולי יכולה. אבל כאן היא היתה בסיור.
כל מי שלומד את סיפורי ספר בראשית כפשוטם- עושה זאת על אחריותו האישית.
נשלח ב-30/1/2014 21:51
'אז זה כולל כמובן גם צמחים עצים '
- מי אמר? צמחים אינם מזדרזים למות מחנק כדרך חיות. ויונה, כאשר היא בשליחות מטעם נח, אינה מתקשה להביא ענף זית אפילו מהירח.
נשלח ב-30/1/2014 22:19
יושב לו מחבר המקרא וחושב, אייך יגרום לשוטה להבין שנבואה היא לא מחוץ לנביא רק בתוכו וממנו.
אוקיי, הוא מתחיל לספר שהאלוהים אומר לנח שקץ כל בשר וגו' ואני רוצה להציל אותך ואת משפחתך. השוטה - חושב לעצמו המחבר - מיד ישאל את האלוהים מה הבעיה שלך להציל אותי הרי יד השם תקצר ? אוקיי חושב לעצמו המחבר, אני אכתוב שהאלוהים אומר לו ומסביר לו אייך לבנות ספינה אולי כך יבין השוטה שהאלוהים באמת לא יכול להציל אותו רק עם ספינה. כלומר יבין מהי נבואה. אבל המחבר לא רגוע, אולי השוטים יחשבו שהספינה מיועדת לדור ההוא שיחזרו בתשובה. ובכן, מחבר המקרא נותן עוד רמז ברור. נח יהיה חייב לבד לבדוק האם הוא יכול לצאת, יצטרך לשלוח עורב ויונה וכו' כך שנבין שאין דבר כזה שהאלוהים בא לאדם ומדבר עמו בכיף וגם אומר לו את התחזית מזג האוויר וכו' רק נח בעצמו צריך לבדוק מה המצב בחוץ.
בזה מחבר המקרא נרגע, (הרי בביטחון רב חשב שבסיפור כזה לא יקרה שתהיה שוטה אחד ממין האנושי שיכול לטעות במהי נבואה) ונרדם בשקט.
תוקן על ידי maxmen ב- 30/01/2014 22:20:48
נשלח ב-30/1/2014 22:30
אריאל73 כתב:
ההסבר המוכר הוא שבארץ ישראל אמנם לא היה מבול- כלומר לא היתה גזרת השמדה . אבל המים נשפכו לשם מהארצות שמסביב (חוק כלים שלובים) וכך טבעו גם כל יושביה. עם זאת הם לא הושמדו וכך עם ירידת מפלס המים בלטו מתוכם עצי זית.
אז ככה זה עבד. האלוהים אמר למים מהתהום ולמים ממעל, בשום אופן לא בארץ ישראל כי אין עליהם גזרת השמדה. אבל המים לא שמעו לאלוהים כי יש חוק כלים שלובים וכן נשפכו (רגע,,, ארץ ישראל לא גבוה מכל הארצות ?) וכך טבעו את כל יושביה.
זה נשמע ככה. השופט פסק שאין הוא חייב תליה, אז התליין הרג אותו עם אקדח.
אדם, זו לא ממש בעיה. הרי המאמינים בסיפורי המבול מוחזקים לשותים גדולים!
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
נשלח ב-31/1/2014 12:30
זו לא שאלה, המים יצאו מהתהום וחזרו לתהום. ויוצרים את אקוויפר, כנראה שהצליחו לחדור חד פעמית, לאקוויקלוד .
נשלח ב-1/2/2014 23:09
אלוקים לא גזר השמדה על ארץ ישראל. אלוקים לא גזר הצלה נסית על ארץ ישראל. תוצאה: המצב בארץ ישראל נקבע לפי חוקי הטבע. לפי חוקי הטבע ארץ ישראל מוצפת במים.
נשלח ב-1/2/2014 23:19
אריאל:
כתבת: "בדרך כלל היונה יכולה לחזור לביתה ממרחק של 1000 ק"מ. אך בתחרות מרוץ יונים תועד מעוף חריג של יונים למרחק של 1689 מיילים (2702 ק"מ בקירוב). מהירות התעופה הממוצעת שלהן על פני מרחקים מתונים, היא כ-50 קמ"ש. אך הן עשויות לפתח פרצי מהירות של עד לכ-100 קמ"ש. מאה כפול שתים עשרה שעות = 1200. המרחק בין ארמניה ( שם משערים שנמצא האררט) לבקעת הלבנון (שנמצאת בגבולות ארץ ישראל בתורה) הוא לא הרבה יותר מזה. ואם תחשב את נהר פרת כגבול ארץ ישראל בכלל אין מה לדבר"
תראה כמה הנחות צריך בשביל עלה אחד של זית: 1. מה שהגדרת כ"מעוף חריג" מבחינת מרחק התעופה; 2. מה שהגדרת כ"פרצי מהירות" כדי להביא את היונה בחזרה בזמן (למרות שלמיטב זכרוני זמן העדרות היונה לא נכתב במפורש); 3. הכנסת את בקעת הלבנון (או את אזור הפרת הצפוני) לגבול ארץ ישראל; והנחת ההנחות - 4. בארץ ישראל לא היו מים בגובה של "ראשי ההרים".
לא היה יותר פשוט לשלוח פינגוין, שישחה לתחתית ההר ויביא עלה של זית?
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
נשלח ב-1/2/2014 23:32
0 . עיין באשכול שלך.
1 . ו2 .ליונת דואר בת זמננו זאת מהירות חריגה. מנין לנו לדעת מהי מהירות חריגה ליונה בת דור המבול? (שבו אנשים חיו מאות שנים וזרעו אחת לעשרות שנים וכו׳ וכו׳) 3 . אזור בקעת הלבנון ודאי נכלל בתחומי א״י. אלא מה הם התחומים? השטח שבין חדרה לגדרה? 4 . שאלה טובה. נ.ב. בתבה לא היו פינגווינים .
נשלח ב-1/2/2014 23:34
אבל הנקודה החשובה ביותר היא: אם היית רואה יונה שעפה לביתך מהרי אררט. לא היית מנסה להסביר את התופעה הזאת בכל דרך שתוכל?
