המברגה של נח

אין ספק שעל תשובות והברגות כשלנו, אילו היו ניתנים כתשובה על סתירות בברית החדשה או בקוראן או כל דת אחרת מ"דת השכונה" שלנו, כהגדרת יתכן, היינו מגחכים במלוא פינו, אבל כשזה "שלנו" אפשר לשמוע אינטלקטואלים ורבנים משתמשים בזה במלוא הרצינות וכובד הראש.

נדמה שיש עוד סיבה לאבסורד ולפרדוקס הזה, החינוך הדתי והחרדי שלנו שמחנך מילדות לכך, הרי תרבות ההברגה יסודה בתלמוד ובמדרשים עצמם שעמדו כבר על הרבה מן הסתירות בתנ"ך, סתירות שכשהם מתגלים בספרים של "אחרים" משמשים כראיה לשקריותם, חכמי הגמרא הם הם יוצרי אמנות ההברגה, וממשיכם הרמב"ם בתעוזה נפלאה ושאר הפרשנים והדרשנים שבכל דור ודור שיצרו את התורה מחדש לפי תפיסתם באותו הדור. זה שורש כל החידושים והחיבורים שנתחברו ומתחברים עדיין על אותה תורה, יש סתירות בתנ"ך או אי התאמה להשקפת הרב בדורו אז מחדשים פרשנות חדשה ונוצרה משנה, המשנה עצמה מלאה סתירות ובעיות אז מתחבר תלמוד, התלמוד מלא סתירות וקושיים אז מתחברים ספרי ראשונים וכן הלאה והלאה עד שהגולם שנוצר מכל זה קם על יוצרו והתורה תורה חדשה, חדשה לגמרי, בכל דור ובכל מקום, ואם בחלק ההלכה זה נעצר קצת משום הצורך בסמכות מעשית סופית הרי שבהשקפה יהדות הרמב"ם ויהדות הקבלה הם כשני דתות נפרדות ממש וכו'.

ומכאן ואילך, כל קושיא שתקשה לחרדי או דתי הוא מסתכל עליך מלמעלה בחיוך מתנשא כאומר לא הבנת כלום, אתה לוקח את הדברים מידי כפשוטם, אתם מואשם בפשטנות וחוסר תיחכום, אם תוכיח "הגשמה" בתורה יביטו עליך במבט מלא רחמים על זה שאינך מספיק חכם להבין שהכל משל, קרבנות בתורה כעשיית נחת רוח לאל ע"י ריח בשר מחורך מבט פשטני מידי, אם תקרא להם פסוקים מפורשים ששלמה בנה במות לע"ז יגחכו הרי חז"ל כבר פירשו וכו' וכו', תרבות ההברגה נמסרת מגיל צעיר מאוד וכל דתי משוכנע מראש שאין שום סיבה לדון בכובד ראש על שאלות אלו כי התשובות מוכנות מראש.

כל מי שהתחנך בחינוך של הפילפול והדרשנות התלמודית אינו מסוגל כבר לקרוא פסוק אחד בתורה כפי שהוא כתוב, והטקס הופך להיות כחומר ביד היוצר באופן שהוא כבר אינו אומר שום דבר מוחלט כי הכל ניתן לפרשנות, ומכאן לתורת ההשקפה החרדית הדרך קצרה. יפה הביאו בשמו של ר' חיים מבריסק שהסיבה שמתחילים בחיידר בלימוד נזיקין הוא משום שאילו היו מתחילים כשהילד כבר התבגר ומסוגל לחשוב בעצמו הוא לא היה מסוגל להבין, ואידך זיל גמור. מסיבה זו תהליך חקר האמת מתחילתה הוא מסע מפרך ומטלטל את כל מי שעשאו, זהו רגע נפילת האסימון שבו הכל מתמוטט לו, זה לא שאלה זו או אחרת אלא הגילוי הנורא של קריאה חדשה של התורה כפי שהיא כתובה, ואז זאת לא שאלה אחת אלא מבול שוצף ושוטף שקשה לאדם משכיל לעמוד בפניו, כאשר מצד אחד אלפי תשובות מפותלות על אלפי שאלות חזקות, ומאידך יש תשובה אחת בהירה שעונה בקלות על כל השאלות יחד, וכבר לימדנו ר' חיים שריבוי שאלות הם גילוי על עיקר היסוד וההבנה...ואנחנו לא נדע מה נעשה.

[חלוקה לפיסקאות - מ. משנה]

תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 07/02/2014 16:36:12