לגבי מנהג הסביבון, ציטוטים מהתכתבות סגורה של כמה כותבים בהשמטת השמות.
... כתב : נשלח אלי הטקסט הבא :
היסטוריה
מוצאו של הסביבון ככל הנראה בהודו העתיקה. הסביבון מהווה פיתוח של משחק המזל המסמל את גלגל החמה. לסביבון ארבע דפנות, שעל כל אחת מהן מסומנת (מגולפת, חרוטה או צבועה) אות. האותיות מייצגות גורלות העולים במהלך המשחק. ביידיש, האותיות הן:
נ = נִיכּטס = שום דבר (לא זכייה ולא הפסד)
ג = גוּט = טוב (זכייה)
ה = האלבּ = חצי (חצי זכייה)
ש = שְלעכט = רע (הפסד)
המשחק בסביבון, שנפוץ גם באירופה, (ונקרא בגרמנית "דרעידל" אומץ שם על ידי היהודים שכרכו אותו עם מסורת חג החנוכה וניסיו. הם נתנו לאותיות את ראשי התיבות העבריות המוכרים: נס גדול היה שם. בארץ החליפו את ה-ש' באות פ', המייצגת את המילה "פה". במשך הזמן התפתח המנהג של מתן דמי חנוכה לילדים. מעות אלו שימשו להימורים במשחק הסביבון, בדומה למשחקי הימורים באגוזים של פסח.
ותשובתי.
המאמר הזה רוצה לעשות לעג ושחוק ממנהגי ישראל, כמו שרגילים המשכלים וחבריהם וממשיכי דרכם...
קודם כל מתחילים עם "ככל הנראה מוצאו של הסביבון בהודו". הרוצה לכחש ירחיק עדותו. ועוד יותר טוב אם יאמר "ככל הנראה". שכן היכן נראה? מי יראה? ואיך יראה?
יש בידינו ראיות שכבר בימי הראשונים נהגו לשחק בחנוכה, אם כי מערערים על המשחקים בכסף במטרה להמר.
פעם ראשונה שאני שומע ש"שום דבר" זה "ניכטס". אני יודע על "גארנישט". ומענין שגם המילון של צאנין בערך כלום, ובערך שום דבר, לא מזכיר מילה כזו כלל. ומה אגיד לכם לא התעצלתי ובקשתי ממישהו שיש לו מילון יידי עברי הוצ' זק, ואין שם כלל מילה כזו ניכסט.
כנראה רצה הבטלן הזה לכתוב שנ שבסביבון זה ניין. אבל ניין מה זה ניין? אין לזה משמעות למשחק, אז החליט על 'ניכסט' זה נשמע לו ניין עם פיכס... ואכן מסתמן המאמר הזה כולו 'ניכטס' וגראנישט אחד גדול. בערך כמו שהסביבון בא מהודו העתיקה "כנראה".
... כתב:
כתבת:מראש היו האותיות בגרמנית והם ; N. G. H. S. והפכו לאותיות עבריות נ. ג. ה. ש.
נ, נישט, - , לא נוטל ולא מוסיף לקופה. לא הפסיד ולא הרוויח.
ג, גאנץ, - , גורף את כל הקופה לעצמו.
ה, האלב, -, נוטל רק מחצית.
ש, שלים, -, ( גרוע, בגרמנית. כמו 'שלים מזל'', מזל רע,) מוסיף לקופה.
ואח''כ דרשו דורשי רשומות מה שדרשו.
נגה''פ, אין זה אלא בורות.
... כתב : יש לך מקור לזה שהוא מגרמנית?
ואולי להפך, זה חלק ממה שיהודים יוצאי גרמניה היו עושים, ולא משחק גויי?
(ראיתי כעת שגם זה בויקפדיה. אבל גם אני יודע לכתוב שם).
... כתב : יש כמה מחקרים ומקורות שהסביבון שימש אצל משחקי קלפים ככלי משחק להטלת גורל עם סימונים שונים, לאו דוקא באידייש.
כך הוכיח הרב כפיר מבורך דדון במאמר ארוך ומנומק בעלון שמוציא עם הרב הבקיא המופלא ריחמ"א אבוחצירא מעפולה.
אדרבא, שמישהו ימצא מקור לסביבון ביהדות לפני 500 שנה... (או אף לא ביהדות, להוכיח מה שיש האומרים כי בזמן היוונים הוא היה כלי משחק..)
