|
|
| נשלח ב-10/2/2014 01:17 |
 |
| |
מה שאתה מכנה אינטיליגנציה הינה הכלי היחיד להבנת התורה? משום מה סבורני שלאבות ולחז"ל היתה יראת שמים לעין ערוך נאצלה ונעלה יותר מאשר לנו וגם מאשר לרשב"ם כבודו במקומו. שמא כדאי לנסות להקשיב מה הם חפצו לומר לדורי דורות בדרכם-הם?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 09:36 |
|
| |
ירוחם,
הרמב"ם קרא לך כסיל:
"כך אלו ההשקפות הנכונות, לא העלימום ודברו בהם בחידות, והערים כל חכם ללמד אותם שלא בפירוש בכל אופני ההערמה, מפני שיש בהם דבר רע נסתר, או מפני שהם סותרים יסודות הדת כפי שחושבים הכסילים אשר דמו שכבר הגיעו לדרגת העיון"
(מורה נבוכים א, לג)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 10:17 |
|
| |
להסתמך היום על הרמב"ם שחי לפני כאלף שנה.....הנה מה שאמר למשל על הכושים:
"והכושיים..והדומים להם מאשר אתנו באקלימים האלה..כדין בעלי-חיים שאינם מדברים, ואינם אצלי במדרגת בני-אדם, ומדרגתם..למטה ממדרגת האדם ולמעלה ממדרגת הקוף.."(וזו רק דוגמא אחת לרמת ידיעותיו על העולם.)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 10:40 |
|
| |
הרמב"ם מלא סתירות כרימון. פעם כך ופעם כך הכל לפי הצורך.
מ
איני חושב שיראת שמיים של היום פחותה מזו של חז"ל נהפוך הוא, ולא עם הארץ חסיד ולא בור ירא חטא, את זה הם אמרו.
ולא יראת שמיים היא הערובה להבנה לידע ודעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 11:16 |
|
| |
ירוחם,
גם על זה הרמב"ם כבר דיבר:
סיבות הסתירות או הניגודים המצוים באחד הספרים או באחד החבורים, היא אחת משבע סיבות.
...
הסיבה החמישית הצורך ללמד ולהבין, כגון שהיה שם עניין מסוים עמוק וקשה להבינו, והוזקק להזכירו או להביאו כהקדמה בביאור עניין אשר קל להבינו שראוי להקדימו [יג] בלימוד לפני אותו הראשון, לפי שמתחילים תמיד בקל יותר. ויצטרך המלמד לנהוג בקלישות בהסברת אותו העניין הראשון באיזה אופן שיהיה ובעיון קלוש, ולא יעסוק בדקדוק אמיתתו, אלא יניחהו לפי תפישת השומע, עד שיסביר מה שהוא רוצה שיבינו עתה, ואחר כך ידייק באותו העניין העמוק ויבאר אמונתו במקום הראוי לו.
הסיבה השישית עומק הסתירה, שאינה נראית אלא לאחר הקדמות מרובות, וכל דבר שצריך לגילויו הקדמות מרובות הרי הוא יותר נעלם. וייעלם הדבר מן המחבר, ויחשוב שאין סתירה בין שני הדברים הראשונים. וכאשר מעיינים בכל דבר מהם, ומצרפים לו הקדמה נכונה, והוסקה המסקנה החיובית, וכך נעשה בכל מסקנה, מצרפים אליה הקדמה נכונה ותוסק מכך מסקנתה, יסתיים הדבר לאחר מספר היקשים אל הסתירה שבין שתי התוצאות הסופיות או הניגודים. וכדומה לזה הוא הנעלם מן החכמים המחברים.
אבל אם תהיינה הסתירות גלויות בשני הדברים הראשונים, אלא שהוא שכח את הראשונה בשעה שכתב את השניה במקום אחר בחבורו - הרי זו מגרעת גדולה מאוד, ואין להביא את זה בחשבון מי שצריך להתחשב בדבריו.
והסיבה השביעית הכרת הדברים בעניינים עמוקים מאוד, שצריך להסתיר מקצת ענייניהם ולגלות מקצתן. ופעמים גורם הדוחק בדבר מסוים להמשיך את הדברים בו לפי הנחת הקדמה מסוימת, ויגרום הדוחק במקום אחר להמשיך הדברים בו לפי הנחת הקדמה הסותרת לראשונה. וצריך שלא ירגיש ההמון כלל את מקום הסתירה שביניהם. ויש שמערים המחבר להסתיר את הדבר בכל אופן. |
ועל מורה נבוכים כתב:
| אבל מה שימצא במאמר זה מן השנוים, הם כפי הסיבה החמישית והשביעית. דע את זה ודייק בו וזכרהו היטב, כדי שלא תהיה נבוך במקצת פרקיו. |
אתה חושב שהסתירות שלו נובעות מהסיבה השישית,
אבל הוא כבר כתב שהסיבות להן הן החמישית והשביעית.
אז מה היה לנו עד כאן,
אתה טענת לסתירות בעיקרים של הרמב"ם,
הרמב"ם כבר כתב ארוכות ליישב את הסתירות,
אתה כתבת שהסתירות ברמב"ם מראות שהוא כפר בתורת משה,
הרמב"ם כבר קרא לך כסיל.
עכשיו אתה טוען שהסתירות ברמב"ם נובעות מאפולוגטיקה,
הרמב"ם כבר כתב שלא כך.
לאן אתה רוצה להמשיך מכאן?
אולי כדאי שתלמד קצת את הרמב"ם, לפני שתמשיך לעשות צחוק מעצמך?
תוקן על ידי ק_איתי ב- 10/02/2014 11:24:56
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 11:35 |
|
| |
תודה לך על המחמאות, לא אכנס איתך לתחרות מי למד יותר את הרמב"ם כי אתה בולע כל דבר בלי טיפת ביקורת .
לידיעתך עד לפני לא הרבה זמן ואולי גם היום בישיבות מסוימות ,תלמיד הנתפס לומד את המורה נבוכים מסולק מהישיבה, כי זו אפיקורסות לשמה.
הרמב"ן כותב על כמה מדברי הרמב"ם -כך אסור לכתוב.
רבי נחמן כתב כי אסור ללמוד את המ"נ, והלומד אותו מאבד את צלם האנוש, ובשיחות אמר שהרמב"ם נשרף בגהנום.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 12:00 |
|
| |
מצטער, לא התכוונתי לפגוע בך.
פשוט אתה טוען טענות כנגד הרמב"ם, כשהוא בעצמו התייחס לטענות האלו,
וזה נראה לי מגוחך.
אבל לא התכוונתי להעביר את הדיון לפסים אישיים, סליחה.
לגבי שאר דבריך,
עד עכשיו טענת כנגד העיקרים של הרמב"ם וסתירותיהם כביכול,
עכשיו אתה מנסה לטעון שהרמב"ם עצמו הוא בעייתי?
מה זה? סוג של אד הומינם כנגד הרמב"ם?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 12:12 |
|
| |
לא טענתי רק נגד העיקרים- משם זה התחיל,
איני עושה חלילה אד הומינס נגדו. חלילה. כתבתי שהוא לא כל כך היה מקובל בזמנו. שרפו את ספריו, וגם היום הוא לא כל כך מקובל, בחוגים השחורים החרדים. ולא בחוגים האינטלקטואלים, אלו שלמדו לעומק את ספריו.
אבל הרמב"ם עדיין נשאר הנשר הגדול העף גבוה יותר מכל הציפורים. עם הבעיתיות שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 18:36 |
|
| |
לגטימי לגמרי לציבור החרדי תלמידי הגר"א שסבר שהפילוסופיה הארורה היטתו ברוב לקחה לאסור את קריאת המורה נבוכים ככל שאר ספרים חיצונים שמגלים פנים בתורה שלא כהלכה.
הרי פשוט שאילו היה קם היום רב ומביע דעות כמו של הרמב"ם היה נידון כרפורמי וכדומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 20:37 |
|
| |
משום מה רבים שמחשיבים את עצמם כתלמידי הגר"א ועוסקים בתורתו, אינם מתייחסים למורה כאל ספרים חיצוניים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 20:47 |
|
| |
זה אכן אפשרי, כמו ר"מ שפירא שמבאר את המורה עפ"י דרכי הקבלה והמהר"ל, נפלאות הם דרכי ההברגה, וע"ז כבר אמרו שכל אחד והמורה שלו.
הרב שך ז"ל בגליוני בית המדרש הביא אפילו ראיה לדברי הרמב"ם בהל' יסודי התורה שהגלגלים חיים ויודעים את בוראם, שכ לו מתורת אריסטו, שכבר הוכחשה לגמרי, מתפילת יוצר, ולא נודע כי בינתיים האדם דרך על הירח.
תוקן על ידי oפקן ב- 10/02/2014 20:53:24
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 20:52 |
|
| |
לא ידוע לי לגבי ר"מ שפירא. ידוע לי לגבי אחרים שלא מאחדים את הניגודים ועדיין לא רואים בזה ספר פסול.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 20:57 |
|
| |
יתכן, אבל ברור שמאוד קשה להישאר בהשקפה חרדית אחרי לימוד המורה, כך שהרחקתו בהחלט מוצדקת.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2014 21:03 |
|
| |
בזה אני מסכים איתך, וזו אחת הסיבות שאני חושב שמומלץ לכל אחד ללמוד את המורה, כדי להבין שהרמב"ם הגדול, זה שר' חיים בונה עליו תילי תילים, וזה שמדברים עליו ברחוב החרדי בהערצה גדולה מאוד, היה מאוד לא חרדי.
יש עוד סיבות, אבל זו אחת מהן.
|
|
|
|
|
