בין חנוכה לל'ג בעומר - הערות על הקרע הגאופוליטי

והרי בזמן המרד הגדול באמת התערער השלטון ברומא (שנת ארבעת הקיסרים)

יש3, אכן נראה שטענתך נכונה ואין כאן עניין של יהירות. לא מדובר בתעודת ביטוח והסקירה לא בודקת את הפוליסה שאיננה. המרד עלול היה להיכשל. אינני יכול לומר שהרומאים היו מונעים את כישלונו, כדרך שמנעו את כיבוש אלכסנדריה. הסקירה מנסה לתאר נכונה את הכוחות הפועלים בשטח כפי שהיו ידועים לפני הזמן ההוא. אנחנו בודקים אם השיקולים וההערכות היו ראליים, ועולה כי החשמונאים פעלו בתבונה מתוך הבנת המציאות. וכטענתך, התבונה וההבנה אינן ערובה מוחלטת לניצחון, אבל הן תנאי חיוני לו.

'כאילו אפשר היה לדעת שרומא תעלה' - לא צריך היה לנחש את הדבר אלא להביט סביב ולהכיר את המציאות הנתונה בשטח. מדובר במעצמה יציבה ביותר, למען האמת, מודל ליציבות*. היא עמדה בעימות קשה מאד נגד קרתגו והשתלטה על העולם. בתקופת החשמונאים שלטונה הוא עובדה נתונה, אשר גם היריבים הגדולים, אנטיוכוס ופיליפוס, מכירים בה. שים לב, היא שולטת בכל האגן המזרחי של הים התיכון בלי אף חייל רומי בשטח. אפילו סטאלין לא חלם על שלטון בעל עוצמה כזו.

הרפובליקה הרומית התקימה חמש מאות שנים. מאה השנים האחרונות, 133 – 31 לפני הספירה, מאופינות באי יציבות פוליטית ובמלחמות אזרחים. אחר כך התחלף המבנה השלטוני ורומא עברה לשלטון יחיד. למרות העירעור הפנימי רומא מצליחה מאד במדיניות החוץ שלה. היא מספחת לשלטונה הישיר את כל האגן המזרחי של הים התיכון, את חצי האי האיברי [ספרד ופורטוגל של היום], ואת כל מערב אירופה [כיום: צרפת, בלגיה, אנגליה, מערב גרמניה, אוסטריה, הונגריה ורומניה]. בכך היא משנה את המציאות האירופית עד ימינו. על כל השטח הזה שולטת רומא בצבא שגודלו במאה הראשונה לספירה כ 150 אלף איש, קטן מאד ביחס לצה'ל, והניידות שלו היא ברגלים בלבד.
ושוב, מה שנאמר כאן הוא הנתון הגלוי בשטח לבני הדורות ההם [בתנאי שלא עוצמים עינים], ולא רק המבט שלנו כיום. הנתון הזה יציב וממושך מאד, והוא מהווה בסיס קבוע לכל שיקול דעת מדיני במשך מאות בשנים.

* הרפובליקה הרומית, על שיטת הממשל שלה, אכן שמשה מודל לאחרים בגלל היציבות הרבה וההצלחה הגדולה. כך הרפובליקה של וונציה בימי הבינים, וארצות הברית משעת היווסדה ועד ימינו.
עודד

עודד
כיצד היית מחליט - און ליין - במקום בן גוריון על הקמת או אי המדינה  ובמקום צ'רצ'יל על ההתנגדות לגרמניה ביוני 1940?

על הקמת המדינה הוא היה מחליט און ליין  לא גם היום הוא כך חושב על המלחמה בנאצים גם לא.

השאלה היא מתי הרפובליקה הרומית תיפול ומתי האימפריה הסלווקית. כפי שרומא עברה משברים ושרדה כך יכול היה לקרות גם לאימפריה הסלווקית, ואז היינו אומרים שזה היה צפוי. מרד בר כוכבא היה אחרי זמן קצר של יציבות באימפריה שבא לאחר מעל 200 שנה של חוסר יציבות ברפובליקה ובאימפריה הרומית מאז אותה שנת 133 לפנה"ס, המשבר שפקד את האימפריה במאה ה-3 היה יכול לקרות באותה מידה גם במאה ה-2, ואז היינו מהללים את בר כוכבא על כך שהוא ראה את מה שאף אחד אחר לא.
העניין כאן הוא פילוסופי ועמוק בהרבה. המדע מנסה למצוא לכל דבר סיבה ספיקה, ובשל כך הוא דטרמיניסטי. ההיסטוריון שואף להיות מדען, ולכן הוא מניח דטרמיניזם. אם הוא לא יעשה זאת, הוא ייתן לנו רק תיאור של מה שקרה, ללא סיבתיות, ולכן הוא צריך להמשיך לעשות זאת. בכל זאת, הוא צריך להיות מודע לכך שאת חוקי ההיסטוריה איננו יודעים, ומגמות מאוד רציניות יכולות להיות תלויות באירוע בודד שקשה לחזות אותו.
כאשר מנסים להתוות מדיניות לטווח ארוך יש להבחין באתגרים והזדמנויות, לקבוע מטרות, לקחת בחשבון אפשרויות רבות, לנסות להעריך את הסיכויים של כל אפשרות, ובהתאם לכל זה לקבוע את המדיניות. כאשר אני בא להעריך מדינאי השאלה היא האם הוא עושה את כל זה באופן מלא, או שהוא מתנהל במציאות כאילו מדבר במשחק ילדים. השאלה איננה האם המדיניות הצליחה או לא. יש אישים שיש לנו לגביהם מידע רב, ואנו יודעים לפי איזה שיקולים הם פעלו, ואותם אנו יכולים לשפוט. אנשים שאין לנו מושג מה היו השיקולים שלהם קשה לשפוט. ייתכן שבר כוכבא סבר שהאימפריה הרומית הגיעה לגודל כזה שלא תוכל להמשיך ולהחזיק את עצמה. תחזית כזו בהחלט הייתה יכולה להיות סבירה בזמנו, ואם ה

עודד כתב: "* הרפובליקה הרומית, על שיטת הממשל שלה, אכן שמשה מודל לאחרים בגלל היציבות הרבה וההצלחה הגדולה. כך הרפובליקה של וונציה בימי הבינים, וארצות הברית משעת היווסדה ועד ימינו. "

למה שיטת הממשל של מצרים העתיקה לא משמשת מודל לאחרים? היא החזיקה מעמד שלושת אלפים שנה.
(ד.א. האל אובמה שמתחתן עם אחותו כדי לשמר את דם האלים נשמע לי רעיון לא רע)

אריאל כתב 

למה שיטת הממשל של מצרים העתיקה לא משמשת מודל לאחרים? היא החזיקה מעמד שלושת אלפים שנה

אם פרס היתה רק 52 וכדו' כמה היתה מצרים ? (ראה עמנואל וליקובסקי)