|
|
| נשלח ב-3/4/2014 16:58 |
 |
| |
בהמשך לדברייך- אחרי שמשדרים באופן ברור שהידידות היא הדדית, הדבר צריך להיות ברור לכל אחד מהידידים, ואין צורך לסבוב תמיד סביב תשדורת ידידותית... בשלב זה, כל אחד מהחברים צריך להבין ולפרש כל מעשה ככזה שנובע מתוך ידידות... ולא לחשוש כל הזמן שמא... ושמא... ושמא... ואולי בעצם כן כדאי כל תקופה, או כשחשים שהידידות מתקררת מעט, מכל סיבה חיצונית שלא תהא, לשדר שוב שמדובר בידידות הדדית... במיוחד כשצד אחד של הידידות נערץ יותר מהשני, ויכול להיות רושם שרק אחד הצדדים רוצה בידידות... נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2014 09:56 |
|
| |
תודה תמרור ואיסתרק על התוספות!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2014 14:44 |
|
| |
אשכול ממש יפה
אני רוצה לספר לכם שאני דוקא הרגשתי החמצה בכך הליך החברות הזה
אליהו כל כך אהב את מהללאל
מהללאל כל כך היה זקוק לנפש קרובה במיוחד, ליד חמה ותומכת לחיבוק ותמיכה על השכם
ובגלל משפט אחד שאמר פעם לאליהו כמו אל תיגע בי (אין לי כרגע את הספר אז אין לי ציטוט מדויק)
לא זכה לכל אילו בכ"כ הרבה שנים של בדידות צער ומכאוב
למה את הנשיקה הראשונה הוא היה צריך לקבל מאליהו בתא כלא מצחין כשאליהו אזוק לקיר????????
אני חושבת שהבעיה העיקרית בכל הקונפליקטים הללו היא חוסר הדברות
הרי אליהו אהב את מהללאל בלב ונפש עד כדי שמת בשבילו
אז למה לאורך כל השנים מהללאל לא הצליח להרגיש זאת?
בקיצור מה שאני רוצה שנצא מכאן זה לדיון כיצד ניתן ליצור הדברות גם כשמדובר בשני אנשים החושבים כי להביע רגשות זה חסר ערך?
יש בעולם שלנו, בחברה שלנו, אי מתן לגיטימציה לרגש, לחולשה, כולנו מציגים כלפי חוץ את המושלמים, החזקים. כל הקשים מתחת לשטיח, אסור להגיד קשה לי, אני צריך תמיכה.
איך ניתן לשבור את הקונצנזוס הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2015 08:43 |
|
| |
וואו מילכה, איזו תגובה יפה!! רק בשבילה היה שווה להגיע לאשכול הזה.... (וגם בשביל התגובות היפות של אסתרק כמובן..) אני מעלה את האשכול הזה, בהקשר ליום שבו אנו עומדים- י' בטבת. נראה שאליהו מאוד מלא ב'מצרך' הקרוי "אהבת חינם"- כלפי כל יהודי ויהודי. אז בא נמשיך את הדיון שחכמים וגדולים ממני התחילו כבר: מהי חברות אמיתית? איך משדרים חברות גם כשמצווים על אהבת חינם? (שזו נראה לי היתה אחת הבעיות בקשר בין אליהו ומהללאל) ומהי בכלל אהבת חינם? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2015 09:53 |
|
| |
כתבתן כל כך יפה!
אבל אני רק רוצה להזכיר שמהללאל כן הרגיש כל השנים האלו שיש לו חבר טוב!
זאת הסיבה שהוא הרגיש נבגד אחר כך עם כל האי הבנות שהיו שם...
היו לו זכרונות מאד טובים מהקשר שלו עם אליהו וזאת גם המסקנה שהוא מגיע אליה מעצמו כשהוא בתא הכלא.
אבל באמת כל התחושות הקשות שהתחילו בפגישה ביניהם בעיר, היו יכולות להפתר כל כך בקלות אם היתה הידברות פתוחה יותר ביניהם.
איך משדרים חברות? אני חושבת שאין לזה כללים ברורים , זה משתנה מאד מאדם לאדם ומזוג חברים אחד לשני, לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2015 12:12 |
|
| |
וואו מילכהה, הצתמררתי מהתגובה שלך!....
תוקן על ידי מהללו ב- 01/01/2015 12:12:34
איסתרק ומהללאל! אם תרצו אין זו הגדה!
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2015 12:22 |
|
| |
בוקר טוב אשכול ישן!
לגבי החברות - זה מזכיר לי סיפור ישן
מסופר על רבי ישראל מסאסוב, שהלך פעם עם תלמידים, ופתאום הם ראו שני שיכורים.
אחד השיכורים שאל את השני, 'אתה חבר שלי?' והשני ענה כמובן שכן.
אז הוא אמר לו 'אז מה כואב לי עכשיו?' אז החבר ענה לו שהוא לא יודע.
אז השיכור אמר לו 'אם אתה לא יודע מה כואב לי עכשיו באמת, זה מראה שאתה לא חבר אמיתי שלי'
אז רבי ישראל ממאסוב אמר לתלמידיו, שישימו לב מה זה קשר עם חבר, רק אחד שבאמת חבר שלך יכול לומר לך בדיוק מה קורה אתך, הוא נכנס לך בפנים.
יש גם את הענין של הנתינה, יש קונטרס שלם של הרב דסלר שבו הוא מסביר כמה נתינה מביאה לאהבה, ולא להפך.
כשנותנים למישהו, אוהבים אותו, העניין של ה'ואהבת לרעך כמוך' גם נכלל בזה, כי שאתה נותן למשהו, אתה אוהב את החלק שלך שבו, ואחר כך אתה גם אוהב אותו, ממש כמוך.
תוקן על ידי מהלעלעל ב- 01/01/2015 12:41:53
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2015 12:34 |
|
| |
מהלעלעל, זה היה עם ר' ישראל מסאסוב.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2015 12:41 |
|
| |
תודה אני אתקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2015 13:05 |
|
| |
מהלעלעל יפה מאוד! זה מזכיר לי גם סיפור אחר- הסיפור הידוע על ר' אריה לוין, שאמר לרופא- הרגל של אשתי כואבת לנו. ואגב, מה שכתבת בסוף על הנתינה מאוד הזכיר לי שדיאלידאן חשב אחרת. מוזכר במהללאל קטע ששלוואן חושב בראש- אותנו לימדו שככל שתגרום לנתינך לתת לך יותר, כך הם יאהבו אותך יותר. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2015 13:56 |
|
| |
נכון, רידה. ומה שמוזר בכל הסיפור, זה שאליהו שאהב את מהללאל באמת- מהללאל חש נבגד ממנו, ושלוואן- שרק שיחק את עצמו- מהללאל בטח בו.
_________________
ממלכה במבחן:
או שנהנים מאסתרק,
או שנהנים ממהללאל,
(ניתן להנות גם משניהם... ;) )
או שלא מבינים בספרים!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2015 14:39 |
|
| |
זה מעניין, אבל שימי לב שמהללאל רצה להיות בטוח שהם חברים שלו, כשאליהו אמר לו מה שאמר על זה שהוא עוזר לו בגלל שהוא כוזרי וכו', הוא הרס למהללאל את העובדה שהוא לא אמר לו בפה שהוא חבר שלו
לא כמו אצל שלוואן, שהוא אמר לו במפורש, שהוא חבר שלו, אפילו שבפנים הוא לא הסכים עם זה, אבל מהללאל ראה חבר במי שאמר שהוא חבר.
וזאת גם הייתה הבעיה של פאנז'י...
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2015 14:47 |
|
| |
חחחחחחחח
אבל מה את משווה בין פאנז'י- אדם שמעורער בנפשו, לבין מהללאל- אדם רגיל לגמרי? חוץ מזה, אם מהללאל בודק מי חבר שלו מי השאלה "אתה חבר שלי?" אז מהללאל צריך לחזור לגן....
_________________
ממלכה במבחן:
או שנהנים מאסתרק,
או שנהנים ממהללאל,
(ניתן להנות גם משניהם... ;) )
או שלא מבינים בספרים!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2015 14:52 |
|
| |
נכון, וזאת השאלה כאן, מה, מהללאל לא יכל לראות מי בדיוק חבר אמיתי ומי לא? הוא היה יותר חכם מסתם בחור, ועם קצת התבוננות הוא יכל לראות מי בדיוק חבר אמיתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2015 14:58 |
|
| |
יופי, אני שואלת את השאלה, ואחרי כמה תגובות, את שואלת אותה! כאילו מה עשינו בזה?
_________________
ממלכה במבחן:
או שנהנים מאסתרק,
או שנהנים ממהללאל,
(ניתן להנות גם משניהם... ;) )
או שלא מבינים בספרים!!!
|
|
|
|
|
