| נשלח ב-19/2/2014 16:46 |
 |
| |
חשיבות ההבדלה
כאשר יש מושגים הדומים זה לזה אולם נבדלים זה מזה במהותם, נדרש לדייק ולהגדיר את ההבדל ביניהם, אחרת ערבוב מושגים עלול לגרום לבלבול ולמסקנות מוטעות.
לפיכך, הנה חלק ממאמר שחיבר מיכה יוסף ברדיצ'בסקי על "ההבדלה" , ובעקבותיו אשתדל להבדיל בין מושגים שכיחים בדיונים שבאשכולות הפורום.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2014 16:47 |
|
| |
מי מאתנו לא ידע את ברכת המבדיל? מי האיש מישראל וגם הבּוּר שבּבּוּרים אינו יודע מה זאת "הבדלה"? השפה המדוּברת לקחה את המלה הזאת ועשתה אותה למלה "יהוּדית" פּשוּטה. נרות־"הבדלות" של שעוה נקנים בפרוטה; הילדים, אלה הצאן שלא חטאו, אוחזים אותם בידם והגדולים מברכים לאורם: המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. המבדיל! ופירוש המלות הלא פשוט: להבדיל, להבדיל בין זה לזה ולהכיר מה יבדיל זה מזה. – ובכל זאת לא למדנו הרבה מזה, לא למדנו לדעת, שגם בשכל ובמוּסר ובספר נחוצה מידת ההבדלה – להבין להבדיל בין דבר לדבר, בין איש לאיש ובין ענין לענין, ואם תמצאו לומר גם בין מידה למידה, בין ספר לספר. מצוָה זו אינה כאחרת, זדונות אינם כשגגות ומדרש אינו כמעשה. הקדוש־ברוך־הוא הראה לאדם הראשון דור דור וסופריו, דור דור וחכמיו, דור דור ודורשיו. צריך לדעת מה זה יבדיל את הסופר מהחכם וּשניהם מן הדורש; צריך לדעת מה זה יבדיל את יפתח בדורו משמוּאל בדורו וּשניהם ממשה בדורו, מה זה יבדיל את קוהלת משיר השירים...
חכמי התלמוּד גם הם לימדו להבדיל בין קלוֹת לחמוּרוֹת, וגם בנביאים הבדילו ואמרו: ישעיהו דומה לבן־כרך שראה את המלך ויחזקאל דומה לבן־כפר שראה את המלך, והוֹרוּ לדעת מה בין אספּקלריה מאירה לאספּקלריה שאינה מאירה.
מה נשתנו הדברים אצלנו במשך הדורות! העיקרים והטפלים באים במערכה אחת, גופי תורה ודקדוּקי תורה מעורבים יחד. אין הבדל במה שתלמיד ותיק מחַדש ובין מה שנאמר למשה בסיני; אין הבדל בין טפל לעיקר, בין נמושות העולם ובין אבות העולם. ואותו דבר, חסרון ההבדל בין המעשים והדעות, בין האומרים והנאמרים, בין הכללים והפּרטים, היה בעוכרינו וטימטם את דעתנו. הדעת, דעת האדם, איננה פּוריה... אם לא תדע להבדיל בין דבר לדבר, אם לא תדע להעריך כל דבר באשר הוא ולהבין אותו דבר כשהוא לעצמו ולא במה שמשותף הוא לדבר אחר. ההבדל הוא ראשית ההכרה ואור ההכרה, הוא הוא הכוח התרבוּתי־הרוחני האמיתי, הוא הוא הדעת האמיתית. הצריך אנכי לאמור, שבחסרון כוח המבדיל אצלנו לא נבין גם את מאורות התולדה והשתלשלות המקרים והתוצאות?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2014 17:24 |
|
| |
מה ההבדל בין דעה תורנית לכל דעה אנושית?
התורה מורה את האדם לדעת מה למעלה ממנו, ועל-כן ככל שהאדם יודע תורה, כן הוא מודע לאפסותו וקטנותו ביחס לבוראו. אומרת הגמרא (בבא בתרא נח.): הכל בפני שרה כקוף בפני אדם, שרה בפני חוה כקוף בפני אדם, חוה בפני אדם כקוף בפני אדם, אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם. המלה קוף מורה על חיקוי והיעדר מקוריות. לפיכך, דעה קנית מה חסרת, דעה חסרת מה קנית. אם אנו סבורים שיש בנו דעה איננו אלא כקופים חסרי ענוה, אולם אם אנו יודעים שאין בנו דעה, אזי נוכל ללמוד תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2014 19:09 |
|
| |
יש עוד הבדלה שחייבים לדעת. בין תוכנו של התורה לבין להפוך את התורה עצמה לאלילות.
ארבעים יכנו: אמר רבא: כמה טפשי שאר אנשי דקיימי מן קמי ספר תורה (שקמים מפני כבוד ספר תורה) ולא קימי מקמי גברא רבא (ולא קמים בפני תלמיד חכם) דאלו בספר תורה כתיב: "ארבעים יכנו", ואתו רבנן בצרי חדא, (בתורה כתוב ארבעים ובאים החכמים ומורידים)
(מדרש הגדול)
החכם הוא מעל התורה = דעה אנושית מעל התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2014 19:36 |
|
| |
כאן הם הפכו את החכם ( את עצמם) לאלילות. עם הסמכויות של אל.
אפשר לבקר את האל- אסור לבקר את החכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2014 19:41 |
|
| |
החכמה מאין תמצא. השאלה חצי החכמה, והחצי השני לדעת שאין האמת של הברואים כאמת של הבורא. אמנם התלמוד הירושלמי אומר שחביבים דברי סופרים מדברי תורה; אלא משל למה הדבר דומה לאבא שמלמד חכמה את בנו הקטן, וכאשר בנו מחדש דברים מדעתו יש לאבא שמחה בכך, אולם
חלילה לומר שדברי הבן עולים על מה שלימדו אביו, שהרי דברי הבן תולדה של תורת אביו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2014 19:50 |
|
| |
אתה מספיק חכם להפוך ולשנות את דברי "החכמים" לצורך הענין צריכים לקום בגלל ספר התורה, ולא בגלל החכמים.
כי את דברי החכמים כתבו החכמים- ואת התורה כתב לפי אמונתנו בורא העולם. או אולי החכמים בחכמתם יודעים שלא.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2014 20:27 |
|
| |
אולי מה שמקס מתכוון זה שתלמיד חכם הינו כספר תורה, ועל-כן מי שמכבד ספרי תורה ואיננו מכבד תלמידי חכמים, איננו מבין שהתורה איננה בשמים אלא ניתנה לאדם. הדברים נכונים בתנאי שתלמידי חכמים
זוכרים שאנשי כנסת הגדולה היו תלמידים של הנביאים, והנביאים והזקנים ויהושע תלמידיהם של משה, ומשה תלמידו של בורא עולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2014 22:11 |
|
| |
מקס,
החכם לא מעל התורה בגלל שדעת אנושית מעל התורה.
החכם שחיבר בין הדעת האנושית לתורה חשוב יותר מהתורה כשהיא לבד.
תוקן על ידי חזקואמץ ב- 19/02/2014 22:11:13
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2014 22:40 |
|
| |
חכם עדיף מנביא, מאחר שהחכם מסוגל ללמד את התורה לרבים בפרטי פרטים באופן שיבינו אותה כפי הבנתם, אולם מבחינת ידיעת דרכה של תורה בכללותה נביא חשוב יותר מחכם.
על-כן נאמר: כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש לפני רבו כבר נאמר למשה בסיני.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2014 22:55 |
|
| |
מ
מקס ציטט מדברי החכמים - כי צריך לקום מלפני חכם יותר מאשר מהתורה.-ולא מדעתו.
את החכם עדיף מנביא אמר החכם שלא רצה תחרות.
הנביא מדבר מה שה' אמר לו- החכם מה שליבו בשר ודם וראשו של אדם אומרים.
משה רבנו היה אבי הנביאים. נבואתו היא איפשרה לו להיות מסוגל להפיץ את תורת ה'
משה הנביא לא בדה מליבו, כשלא ידע משהו הוא הודה ואמר אשאל את ה'
לא ראינו הרבה חכמים שעשו זאת. מתחמקים מתפתלים וממציאים .
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2014 23:16 |
|
| |
ירוחם,
חכם שאיננו יודע לומר אינני יודע איננו באמת חכם. ראשית דעת יראת ה'. ההבדל בין נביא לחכם, שכאשר נביא איננו יודע הוא שואל את הקב"ה, ואילו כאשר חכם איננו יודע עליו לשאול את רבותיו וחבריו ותלמידיו, על-כן חכמי התורה הינם לעולם תלמידי חכמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2014 23:26 |
|
| |
כתלמיד חכם כמה פעמים נתקלת בתלמיד חכם גדול שהיה גם גודויל, שהוא הודה שאינו יודע, בעיקר בימנו.
הכונה בהלכה במחשבה- לא בפרשנות התורה או הנ"ך.
משה רבנו אבי הנבאים הודה לפחות 6-7 פעמים, רושמי הרשומות דאגו להזכיר לעולמים. את אי הידיעה שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2014 23:37 |
|
| |
ירוחם,
כמה פעמים רש"י כתב בפירושו לתורה ובפירושו לגמרא "איני יודע"? על-כן רש"י מורה הוראה לדורי דורות ולא גאונים הנשענים רק על בינתם.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2014 23:42 |
|
| |
הרי כתבתי בפרוש כי לא בפרשנות התורה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/2/2014 23:52 |
|
| |
ירוחם,
החכם נדרש לדעת מה שאומר, ומה שאיננו יודע לא אומר.
לדוגמא, עיין מה היו תשובותיו של רבי אליעזר על דברים שלא שמע מפי רבותיו.
|
|
|
|
|
