על גיוס החרדים לצה"ל - מענייני דיומא

כמה הערות:

הרב מיכי,
מי אמר שת''ח לא נזקק לשום דבר? הגמרא עצמה שהבאתי אומרת במפורש 'הכל לכריא פתיא [חפירת בור מים] אפילו מרבנן' . וכל אברך משלם מסים.
חרדים באמת מאמינים שלומדי תורה מגנים על העם. אם אתה מכיר חרדים אתה יודע שאני צודק.
ולומדי התורה גם מקריבים עבור לימוד התורה כפי שאתה יודע היטב. כמה מקבל אברך בכולל חזון אי''ש?
כך שקשה לי להאשים אותם בצביעות.

מעיל שחור? אסור שזה יהיה הקריטוריון. אם אתה חושב שזה הקריטוריון בימינו תפעל לקריטוריון אחר, לדוגמא כל מי שיעבור מבחן כלשהו בגמרא. אבל להכריח את הישיבות לשלוח 70 אחוז מתלמידיהן לגיוס לא נשמע לי פיתרון לבעיה הזאת. זה מזכיר לי את הסיפור על האדם שראה זבוב על מצח חברו הישן, לקח גרזן ו... ובכן, הרג גם את הזבוב.

ואשר לרמ''א, להלן  הציטוט המלא: 'ואע''ג דאין בדורנו עכשיו חכם לענין שיתנו לו ליטרא דדהבא אם מביישו. מ''מ לעניין לפוטרו ממס אין מדקדקין בזה רק שיהא מוחזק לת''ח כמו שנתבאר'[סי' רמ''ג ס''ב]

ואם כבר, אצטט גם את תחילת הסעיף: '[ש''ע] דבר שהוא צריך לשמירת העיר כגון חומת העיר ומגדלותיה לא היו חייבין לתת להם כלום שא''צ שמירה שתורתן שמירתם ולכן היו פטורין מכל מיני מסים...וחייבין בני העיר לפרוע בשבילם אפילו הקבועים על כל איש ואיש.'
'[רמ''א] ואפי' אם אמר ההגמון שת''ח עצמם יתנו חייב הציבור לתת בעדם.
ואם החרימו הציבור על ת''ח ליתן אין בחרם שלהם כלום.
ות''ח היה יכול להחרים ולשמת הציבור שיתנו בעדו דמיו.
ואין חילוק אם הת''ח עשיר או עני.'


עודד, כמה מבין המשרתים בצבא העם יודעים על קרב חרן?

לדעתי ההתבוננות על איזו "בעיה" שיש לחרדים עם השרות הצבאי ואם רק יאפשרו להם להישאר עם שמירת תורה ומצוות בצבא או שהם צריכים גדולי תורה שלא יהיו לאחר השרות הצבאי הם חלק מהשיח השונה שיש בין החרדים לשאר הציבור (מה שמסביר למה אדם דתי יכול להגיע לשיח עם אדם חילוני אך מתקשה להגיע לשיח עם אדם חרדי).

הסיבה האמיתית (כמו גם הלחימה בלימודי הליבה, איסור הבגרות לבנות וכד') היא חלק מהמכונה "שיטת הישיבות" הליטאית במכתב מאליהו ח"ג עמ' 357. זו גישה פרגמטית השוללת אפשרות להתפרנס בכבוד ואפילו להקשות על אפשרות להתפרנס, מתוך תקווה שקושי זה ימנע מהגדולים הבאים הפוטנציאלים את הפזילה החוצה ללימודים שאינם לימוד תורה ועינו שם בהסברו במכתב.

מובן מאיליו שמדובר בגישה מחד חד-צדדית של ראית העולם בפרספקטיבה שאינה הנהגה של ציבור שלם אלא כמו של ועד עובדים שתפקידו ללחוץ להגן על עובדים (וזו גם הסיבה לטעון שיש החושבים ששלטון הר"מים נועד להטיב עם כלל הציבור ולא היא).

מאידך זו גישה פרגמטית, היודעת להסתדר עם אילוצים. מכיוון שכך על המדינה להציב אילוצים שיאפשרו לנתב גישה זו לחיוב לחברה ולא להרס החברה. 

למעשה המדינה אומנם איבדה 40 שנה בכך שאיפשרה דחיית שרות ללא מגבלות והדרך להחזיר זאת צריכה לקחת עד 10 - 20 שנה, אולם הדרך צריכה להיות במתינות ולא בהתלהמות.

כאשר ההורים וגדולים יבינו שהם ישלמו מחיר יקר יותר על ההשארה בישיבות תהא חשיבה שניה. הדרך היא ליצור לחץ מתמשך ועדיף לחץ כלכלי, שיגרום לכך שהבחירה תהא בין לאפשר שירות צבאי ולימודי השכלה לבין מצב בו הילדים לא יהיו חרדים ואף לא יהיו דתיים (ח"ו). 

במצב זה פתאום הצבא יהא בסדר (כמובן בשרות שיהיו בו התאמות לאורח חיים דתי) וגם לימודי השכלה יהיו בסדר.

לא צריך להתלהם מול הציבור החרדי, פשוט צריך לגרום להם לרוע ללחם אם הם לא יעבדו או לא ישרתו בצבא. הזמן יעשה כבר את שלו וביצר החיים שהקב"ה חנן לכל אדם יוביל אותם להפוך למסייעים לציבור ולא למי שפועלים נגד הציבור.

 מואדיב, קרא בבקשה את השיחה 'בין חנוכה לל'ג בעומר - הערות על הרקע הגאופוליטי' ותבין שגיאתך. מדובר בארועים אשר כל אדם נבון ומפוקח בן התקופה ידע אותם והבין את משמעותם.  כמו שהחשמונאים מרדו בסלאוקים, כך גם הפרתים שהצליחו ובנו אימפריה. היה כאן מהלך רומי מחושב שגרם לקריסת האימפריה הסלאוקית. עובדה היא שהחשמונאים כרתו שלש בריתות עם רומא, משמע שהבינו היטב את מציאות זמנם. הם פעלו מתוך היגיון מדיני ולא שיחקו פוקר. גם בזמנו של ר' עקיבא הקלפים היו גלויים על השולחן משום האינטרס של הצבא הרומי הזעיר !! להימנע ממלחמות מיותרות. הוא גם אמור היה לדעת את גורל מרד יהודי התפוצות שארע בזמנו. אבל היו אצלנו אנשים, - לא כולם, -  שעצמו את העינים, ואחרים שהעירו להם על הסכנה שבדבר. עצימת העינים היא תכונה אופינית ליהודים עד היום הזה. האמירה 'אבל הוא היה גדול בתורה' מעידה על אי הבנת המציאות, שיקול דעת ושיפוט שגוי המוליכים לאסון. עודד