|
|
| נשלח ב-23/2/2014 18:42 |
 |
| |
עודד
קשה להתכחש, כפי שהזכירו כאן, שבשני המקרים (חשמונאים ובר כוכבא) העניין היה די תלוי ועומד, וקל לנו במבט לאחור.
איני בטוח ששיקול הדעת של בר כוכבא ונחשמונאים היה פזיז יותר משל בן גוריון במאי 48. יש רגעים שבהם מאזני האומה מרשים נטילת סיכון היותוהאלטרנטיבה גרועה מאוד. גם צ'רצ'יל (אלוף העולם במדינאות לטעמי) הימר ביוני 1940 כאשר לא הגיע להסכם עם היטלר. הוא הימר והצליח. בר הכוכבא ובנש הימרו ונכשלו. אלו החיים.
והעיקר – לגבי ההשלכה לימינו,נקודת הפתיחה, ההסתגרות הוכיחה, לפחות לבינתיים, שיעורי שרידות בשמירת מצוות גבוהים יחסית לאלטרנטיבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 19:02 |
|
| |
למרד הראשון עוד היה איזה סיכוי כי הוא פרץ בתקופה של מתיחות בקשרים בין רומא לפרתים ושלטון לא יציב ברומא (נירון קיסר, שאכן נרצח ב-68 לספירה במה שהוביל ל-"שנת ארבעת הקיסרים"), למרות כך אני בספק כמה שיקול דעת ומחשבה גיאופוליטית - שקולה, הגיונית ומבוססת על ידע - הובילו למרד.
למרד בר כוכבא לא היה כל סיכוי, הוא פרץ בעיצומה של תקופת העוצמה והיציבות הארוכה שידועה כתקופת "ארבעת הקיסרים הטובים" (98-181 לספירה), האימפריה הייתה פחות או יותר שקטה ולא היה עליה איום חיצוני, נצחונות חולפים ואפילו משפילים וכואבים מאוד לא שינו בפסיק את מאזן הכוחות בין רומא ליהודה הקטנה והמורדת
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 19:57 |
|
| |
מעורבותו המוקדמת לפני המרד של רבי עקיבא
ספרו של זאב פרנקל דרכי המשנה
<*> "רוח ה' החלה לפעמו גם בעת זקנותו, ועוררתוהו להוביל רגליו למרחוק, למדינות אשר שם בני ישראל יושבים, לכרכי הים, לגנזק, לגליא ולאפריקה, לערביא, להביא ידם בברית נגד הכובש הרומאי ולהחזיק ידי בר כוכבא". גרץ "דברי ימי ישראל" <*>"ר' עקיבא עשה מעשיו להכין את המרידה בפעולות ומעשים נוצחים, ותכלית זה עשה מסעות גדולות ויעבור בהמדינות על נהר פרת, בבל, ובאזיען הקטנה, ולזפירין אשר במדינת קיליקיא, ואל קסריה, העיר הראשה בקאפוקיא בפריניא וגלטיא, ונכונה מאד ההשערה כי נסיעות ר' עקיבא היתה לעורר את היהודים שם למרוד בממשלת רומא ולכונן ממשלה יהודית" יעבץ תולדות עם ישראל
<*>"רבי עקיבא שינה את דעתו מדעת רבותינו, וינשא את נפשו לפרוק את עול רומי מעל עמו ביד חזקה, וקרוב הדבר כי שם את פניו לתת לב אחד לכל בני ישראל, יושבי הארצות הקרובות והרחוקות, ועל כן היה הולך למסעיו אל קצוי ארץ, בכל מקום אשר נפוצו שם בני ישראל - ויבוא אל בני ישראל, היושבים צפופים בארץ בבל, הדבקים בתורתם בכל לבם ומלאים חיל ועוז להשליך את נפשם על עמם". ש ייבין מלחמת בר כוכבא "אין להעלות על הדעת שהמרד פרץ ללא הכנות מרובות במשך שנים רבות", "ועוד שנים רבות לפני המרד" (כלומר מיד לאחר חורבן הבית השני, כבר היתה ניכרת תסיסה בישראל) "אפשר שכבר קם בימים ההם איש מבית דויד שעורר תסיסה שתוצאותיה ניראו רק במהומות שפרצו בסוף ימיו של טריינוס", "ואם אמנם נעוצה ראשיתה של המשפחה בתסיסה במי דומיטיאנוס, הרי לא נתגלה בר כוכבא פתאום, אלא היה בן למשפחת מנהיגים נסתרים, שעמדו בראש מפלגה לאומית, ממשיכי פועלם של הקנאים כמעט למן ימי חורבן הבית".
מטפחת
יש לך ויכוח עם ההיסטוריונים הרומיים
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 20:27 |
|
| |
רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק ד:
"אבל החוקרים האחרונים אשר כל דבריהם בדברי ימי ישראל אינם כי אם חלומות אשר בדו בלבם, עשו גם כן במקום הזה. ויבואו כולם ויבדו כי רבי עקיבא היה המחולל והמוליד את כל המרידה, והוא עשה אותה ויכוננה... ורק בהשתוממות אפשר לראות את כל גבובי הדברים האלה אשר אין להם שחר כלל. המקומות אשר הוזכר בהם כי בימי חייו הארוכים מאד היה שם ר' עקיבא הנם במקומות שונים ובענינים שונים וזמנים שונים וכולם גם דבר אין להם עם המרידה... וכפי הנראה חשבו כל החוקרים האלה מנבכי דברים כי ר' עקיבא היה אחד מרוכשי הרכש האחשתרנים, אשר אם נפגוש אותם באיזה מקום, הנה נוכל לדעת כי זה נוגע לדבר מלך שלטון ותכסיסי המדינה. וכמדומה לנו ידעו גם החוקרים האלה כי כל עמל ראשי חכמי התורה היה להביא את האור בכל מושבי בני ישראל, וכמדומה לנו ידעו גם החוקרים האלה כי ר' עקיבא היה אחד מראשוני ראשי הדור ההוא. ומה היה יכול להיות דבר יותר טבעי מזה כי הלך ר' עקיבא בימי חייו הארוכים מאד פעם כה ופעם כה לבקר את אחיו ולראות בשלומם ולסדר את עניניהם
(כוונתו שמאחר שבית המקדש לא היה קיים, נאלצו חכמי ישראל לבקר מדי פעם בחו"ל כדי לחזק את הקשר עם תפוצות ישראל ולחבש לב נדכאים).".
תוקן על ידי מם80 ב- 23/02/2014 20:30:35
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 21:03 |
|
| |
מ
הרב הרצוג היה היסטוריון במקצועו? על מה הוא הסתמך? אני מבין שהאחרים דיברו מליבם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 21:10 |
|
| |
ירוחם,
בילבלת בין התלמיד חכם וההיסטוריון רבי יצחק אייזיק הלוי בעל "דורות הראשונים" לבין הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. הוא הסתמך על מקורות ישראל ועל מקורות חיצוניים, ובהיותו סיני ועוקר הרים, למד את המקורות בעיון ולא בשטחיות.
תוקן על ידי מם80 ב- 23/02/2014 21:13:45
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 21:52 |
|
| |
ולענ"ד רי"א הלוי צודק (למרות נטיותי הימניות הידועות לשמצה).
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 21:58 |
|
| |
לא ידעתי-אז כת"ח ראוי היה להביא מקורות קדומים לדבריו. או אסמכתאות. כשכר לימוד שנתת לי אחלק איתך ווארט של הרב הרצוג הרב. הגמרא מספרת
גיטין דף נח.
מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי, אמרו לו: תינוק אחד יש בבית האסורים, יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו: סדורות לו תלתלים. הלך ועמד על פתח בית האסורים, אמר: +ישעיהו מב+ מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים? ענה אותו תינוק ואמר: הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו. אמר: מובטחני בו שמורה הוראה בישראל,
שאל הרב- האם בגלל שאותו תינוק ידע פסוק אחד. מובטח בו שיהיה מורא הוראה בישראל?
מה אתה אומר- מה היתה תשובתו של הרב הרצוג?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 22:31 |
|
| |
רבי יצחק אייזיק הלוי הביא מקורות וראיות לדבריו, ותקצר היריעה מלצטט כאן את הסבריו. הנה קישור לספרו
פרקים ל"ט-מ"א:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20127&st=&pgnum=191&hilite=
אינני יודע מה היתה תשובתו של הרב הרצוג, אולם מה שבטוח הינו שהתינוק ידע להשיב כראוי על השאלה של רבי יהושע באמצעות ידיעת המקורות, תכונה הדרושה למורה הוראה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 22:44 |
|
| |
מ
הרבה ילדים שלמדו מאבותיהם או מוריהם ידעו להשלים פסוק, ועדיין לא הפכו למוראי הוראה בישראל.
מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים? ענה אותו תינוק ואמר: הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו.
אמר הרב הרצוג רק גדול בישראל יגיד שאנחו חטאנו- כשהאחרים לא הולכים בדרך ה'
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 22:52 |
|
| |
גם יעבץ, פרנקל , גרץ ויבין היו צריכים להביא מקורות לדבריהם.
לא ראיתי כאן אפילו מקור קדום אחד לכך שר''ע נסע לאסוף כסף לתועלת המרד. ודאי לא עשרות שנים לפניו. [אני מבין שאת האינתיפאדה השנייה תכנן עראפת חמשים שנה לפני שפרצה]
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 23:02 |
|
| |
ירוחם,
הרבה ילדים למדו להשלים פסוק, אולם כששואלים אותם שאלה מחוץ לבית המדרש, הם ממהרים להשיב לה תשובה כפי פקחותם, ואילו רבי ישמעאל בן אלישע לא התחכם אלא השלים את הפסוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 23:30 |
|
| |
מ
הבאתי דבר בשם אומרו. בעיני זה מצא חן\ חשבתי שימצא גם בעייניך
|
|
|
|
| נשלח ב-23/2/2014 23:42 |
|
| |
ירוחם,
מצא חן בעיני הווארט. תודה על השמועה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2014 02:03 |
|
| |
| מם80 כתב: |  | רבי יצחק אייזיק הלוי הביא מקורות וראיות לדבריו, ותקצר היריעה מלצטט כאן את הסבריו. הנה קישור לספרו
פרקים ל"ט-מ"א:
http://w t .
|
|
הוא היה בעיקר בעל השקפה במילא המציאות לא חייבת להיות כפי שהוא רצה שתחשוב.
בעל השקפה לא מעוניין באמת רק במסר החשוב שלו שהוא רוצה להעביר לתלמידיו.
|
|
|
|
|
