טוב, יכול להיות שהגזמתי עם הכותרת... אבל... מה לעשות ... זה מה שעלה לי בראש הכי מתאים לסיטואציה ... (חחח) . משהי מאד קרובה אלי נפגשה עם בחור מספר סביר של פגישות, כל הזמן הוא שידר שהכל חלק, זורם וכיפי... הם אכן הרגישו שהכל הולך להסגר.. והחליפו טלפונים כבר... רק היה צריך לקבוע ווארט ולפרסם (ביניינו,נס שלא קרה...) קיצור... הבחור תפס רגליים קרות...ו .. ירד השידוך. הבחורה מאז (כמעט חודשיים) לא חיה. .. כל היום חושבת עליו. מדברת עליו. אין נושא שהוא לא נכנס. קיצור לא יוצא מהראש ,(היא בנא מאד שיכלי.... )היא מסוגלת פתאום לבכות..... לי בתור קרובה כואב לראות אותה כך. .. וגם התחיל להראות מוזר.. בהתחלה ניסיתי לייעץ לה.. אך נתקלתי באזניים אטומות. מאז אני רק מקשיבה ..... קיוותי שלאט לאט זה ידעך.... אבל ...לא ..... אני יודעת שזו דרך להביע..... אבל גם לזה צריך להיות גבול... מה הנורמלי? ממתי זה כבר בעייתי? ... כדי שאדע איך להתייחס....
כעיקרון זה מאוד תלוי באופי של הבחור/ה אבל באופן כללי זה יכול להיות במשך כחודשיים שלוש ו אחרי זה דועך לאט לאט... עצתי אל תדברי איתה עליו ו הוא ישכח לה כבר מאליו... שיהיה לה רק בהצלחה בעז'ה.
מהתיאור שלך נשמע שקשה לה, כואב לה, וכן כל דבר שהיא חושבת עליו פשוט מתקשר לבחור ההוא והיא מרגישה שזה סוף העולם.
כן זו התנהגות נורמטיבית לחלוטין ומה שאת חווה לצידה הוא חלק מתהליך ונסיון שהיא עוברת, תהליך שבסופו בעזרת השם היא תקים בית בישראל.
חודשיים הם ככל הנראה זמן לא ארוך במושגיו של הלב..
אני מניח שבתור מישהי (חברה?) קרובה וכאחת שבה היא נותנת אמון את סופגת את רוב האש, אם היא לא מתחילה לדבר עליו בסיטואציות חברתיות נרחבות יותר, הכל בסדר. היא פשוט זקוקה לתמיכה הרגשית שלך.
התמיכה הרגשית כמו שכבר ראית לא מתבטאת בייעוץ, היא כרגע לא חושבת שאת יכולה להבין מה היא מרגישה ועל אחת כמה וכמה לא לייעץ. התמיכה שלך שהיא כה זקוקה לה מתבטאת קודם כל בהקשבה, אל תפתחי את הנושא הזה או תנתחי אותו איתה, היא עושה את זה מספיק לבד. תקשיבי, תכבדי, ולאחר מכן תתחילי לדבר על נושאים אחרים שבה יש לך ולה עניין משותף, ואל תבהלי אם היא מנסה לחזור לנושא העיקרי מבחינתה.
אם היא חולמת על החזרה של היחסים בניהם, אל תעודדי אותה, נסי לנווט בחכמה את שיחתכם באופן שבו היא תבין כמה זה טיפשי (זה לא יהיה לך קל, אל תפתחי ציפיות לעצמך שתצליחי, ואל תנסי יותר מידי) אם היא שוקלת אם לחזור לשידוכים ופגישות (עם בחורים אחרים כמובן) עודדי אותה לכך, אך הזכירי לה לאחר מכן שעליה לפעול בשיקול דעת ולא להתנפל עכשיו על כל אחד ;)
לא כתבת אם יש לה תעסוקה קבועה רוב שעות היום (עבודה או לימודים) אם יש לה עיסוקים כאלה הם יכריחו אותה "לשכוח" מידי פעם ולהתפנות אליהם, אך אל תתפלאי לירידה בציונים למשל, אם היא הייתה מרוכזת ומצליחה במאת האחוזים זה היה לא נורמלי.
אני לא אתפלא אם היא לא ממהרת כרגע לצאת לאירועים חברתיים, לחתונות של חברות, או לכל דבר אחר, אבל עלייך לנסות ולחשוב אילו אירועים חברתיים היא אוהבת ולהזמין אותה לאירועים אלו, העלי את הרעיון ליציאה אפילו מספר ימים לפני, ברגע שבו היא תהיה במצב רוח טוב יחסית וישנו סיכוי גדול יותר שהיא תתרצה להזמנה, לאחר מכן נסי לגרום לה לספר לאחרות שהיא עומדת להגיע, זה יכול לעזור למקרה שבו ממש לפני היציאה לא יהיה לה חשק לצאת.;)
בנוסף ספורט יכול להועיל, אני לא יודע אילו סוגים של ספורט אם בכלל את מעדיפה אבל בגדול פעילות אירובית עדיפה וככל שתארך זמן רב יותר הרי זה משובח, אך כמובן שאין להתפשר על איכות האימון בשביל למתוח אותו על נתח גדול יותר של דקות. הליכה נמרצת או אפילו ריצה קלה יכולים לשחרר קצת אנדרופינים ולעשות עבודה טובה :)
לסיכום, הקשיבי לה, העסיקי אותה בדברים שמעניינים אותה, הוציאי אותה לאירועים חברתיים ועודדי אותה להיראות במיטבה, ואל תלחצי עליה בצורה גלויה. בעזרת השם היא תתגבר על הקושי והנסיון העכשוי שלה ותמשיך קדימה, ייתכן שאת זוכה להיות חלק מזה. בהצלחה. ושנזכה כולנו לבנות בנין עדי עד בשורות טובות.
תוקן על ידי חציון ב- 21/02/2014 01:59:39
נשלח ב-21/2/2014 09:53
אני יכול להציע לך שיטה שהצליחה אצלי. אני אכתוב אותה כאילו אני פונה ישר לחברתך, מטעמי נוחות,
נסי להסביר לעצמך למה את כל כך כאובה, ככל הנראה ציפית לאושר הגדול שיהיה לך בנישואין איתו, נסי לפרוט את האושר למילים, את תחושת הכיף לקום בבוקר לידו וכד', לאט לאט תביני שהכל הוא מפרי דמיונך, ואמנם יכול להיות שזה יהיה כיף, אבל גם יכול להיות שלא, וגם יכול להיות שאם זה היה יכול להיות כיף איתו, זה יכול להיות לא פחות כיף עם גבר אחר.
אפשר לנסות את הפריטה הזו, גם לחברה [אלייך] וגם לעצמה על ידי כתיבה. שיהיה לה בהצלחה!
נשלח ב-21/2/2014 11:06
בס"ד
שתי עצות:
קודם, מה הסיבה שהוא קיבל רגליים קרות? סיבה שטותית או רצינית? 1. אם זה סיבה שטותית תבדקי אם יש מישהו שיכול לדבר עם הבחור, כי אם הבחורה נקשרה אליו כל כך כנראה היא גם תהיה בשבילו אישה טובה מאוד. 2. אם זה בכל זאת לא ילך תנסי מהר להפגיש לה הצעת שידוך טובה אחרת, מישהו אחר שישכיח אותו, לא חסר בחור טובים. ושהיא תאמין שהכל מה', שה' רוצה את טובתה, ו"מהשם אישה לאישה"
נשלח ב-21/2/2014 13:05
כיפהאדומה1 כתב:
מה הנורמלי? ממתי זה כבר בעייתי? ...
כדי שאדע איך להתייחס....
תמיד יש להתייחס בהבנה, בהכלה ובאהבה. לא משנה כמה היא נורמלית וכמה היא לא. מה שכן, אם את רואה שהיא ממש משתגעת אפשר להציע לה בשיא העדינות, אם היא חשבה אולי על טיפול מקצועי. יש לקחת בחשבון שמטפלים יכולים גם להרוס, וצריך לבחור מטפל מאד מקצועי.
יש גם להגדיר מה זה תגובה לא נורמלית, הגדרה נכונה היא: שהיא לא מתפקדת בצורה טובה; היחסים שלה עם החברות, המשפחה או הסביבה בעבודה לא תקין; היא מתקשה לקום בבוקר או לישון בלילה; היא לא מצליחה להתרכז על העבודה ועושה טעויות; היא לא מסוגלת בשום אופן גם ששה חדשים אחרי, לצאת עם בנים אחרים. כל אלו מורים על תגובות לא נורמליות. בכי, עצב, סבל, תחושת פספוס וכיוצא, אפילו אם זה נמשך לאורך זמן נחשבת תגובה נורמלית לחלוטין.
נשלח ב-21/2/2014 13:25
זה אבל, זה אובדן
כל אחד מתמודד עם זה אחרת, נראה שעיקר הכאב זה ההרגשה שאני לא שוה ושלא אמצא אחד כזה, תשבחי אותה, תיהי לצידה ותתמכי בה, תשוחחי איתה וכדאי שתשוחח על כך עם אישה מבינה, תגידי לה שזה לא יקרה שוב, כי עכשיו היא תהיה מוכנה שתתכן פרידה, תגידי לה שזה מובן מה שהיא מרגישה, וטוב להבין את הנושא מכל צדדיו ולעבד את העניין, אז תתענייני מה היא חושבת ומרגישה, ואם היא מרגישה קצת יותר טוב אז זה נותן תקווה, נראה שלא תמהר לצאת עכשיו לשידוכים, שתהיה עסוקה בדברים שעושים לה טוב
נשלח ב-22/2/2014 20:42
וואו חבר'ה ... קראתי את התגובות .... ורואים שכל תגובה מלאה חשיבה ,רגש ורצון לעזור. כל אחד ממקומו.
ובעניין השאלה... שמישהו שהיא מקבלת ממנו יסביר לה הגיונית! שכלית! שזה משמיים,לטובה,זה לא הזיווג שלה, באמת להאמין שהכול אבל הכול מאת ה' לטובתינו,גם אם זה הכי נראה רע ועצוב עכשיו. אני יודעת שקל להגיד אתזה,ובמצבים שכאלו ממש קשה להאמין בזה,אבל אנחנו יהודים,ועצם האמונה הזו עוזרת לנו לעבור אתזה קצת יותר בקלות..קצת. ושתצא עם חברות,תעשו לה כיף,לא יודעת,שלא תשקע בזה,שמתכנסים וחושבים עלזה,נכנסים עוד יותר לדיכאון..
נשלח ב-23/2/2014 03:06
מבריקה עולה לי חיוך רק שאני חושבת על מעשה הקונדס שעשינו היום