מהתיאור שלך נשמע שקשה לה, כואב לה, וכן כל דבר שהיא חושבת עליו פשוט מתקשר לבחור ההוא והיא מרגישה שזה סוף העולם. כן זו התנהגות נורמטיבית לחלוטין ומה שאת חווה לצידה הוא חלק מתהליך ונסיון שהיא עוברת, תהליך שבסופו בעזרת השם היא תקים בית בישראל. חודשיים הם ככל הנראה זמן לא ארוך במושגיו של הלב..
אני מניח שבתור מישהי (חברה?) קרובה וכאחת שבה היא נותנת אמון את סופגת את רוב האש, אם היא לא מתחילה לדבר עליו בסיטואציות חברתיות נרחבות יותר, הכל בסדר. היא פשוט זקוקה לתמיכה הרגשית שלך. התמיכה הרגשית כמו שכבר ראית לא מתבטאת בייעוץ, היא כרגע לא חושבת שאת יכולה להבין מה היא מרגישה ועל אחת כמה וכמה לא לייעץ. התמיכה שלך שהיא כה זקוקה לה מתבטאת קודם כל בהקשבה, אל תפתחי את הנושא הזה או תנתחי אותו איתה, היא עושה את זה מספיק לבד. תקשיבי, תכבדי, ולאחר מכן תתחילי לדבר על נושאים אחרים שבה יש לך ולה עניין משותף, ואל תבהלי אם היא מנסה לחזור לנושא העיקרי מבחינתה. אם היא חולמת על החזרה של היחסים בניהם, אל תעודדי אותה, נסי לנווט בחכמה את שיחתכם באופן שבו היא תבין כמה זה טיפשי (זה לא יהיה לך קל, אל תפתחי ציפיות לעצמך שתצליחי, ואל תנסי יותר מידי)
אם היא שוקלת אם לחזור לשידוכים ופגישות (עם בחורים אחרים כמובן) עודדי אותה לכך, אך הזכירי לה לאחר מכן שעליה לפעול בשיקול דעת ולא להתנפל עכשיו על כל אחד ;) לא כתבת אם יש לה תעסוקה קבועה רוב שעות היום (עבודה או לימודים) אם יש לה עיסוקים כאלה הם יכריחו אותה "לשכוח" מידי פעם ולהתפנות אליהם, אך אל תתפלאי לירידה בציונים למשל, אם היא הייתה מרוכזת ומצליחה במאת האחוזים זה היה לא נורמלי. אני לא אתפלא אם היא לא ממהרת כרגע לצאת לאירועים חברתיים, לחתונות של חברות, או לכל דבר אחר, אבל עלייך לנסות ולחשוב אילו אירועים חברתיים היא אוהבת ולהזמין אותה לאירועים אלו, העלי את הרעיון ליציאה אפילו מספר ימים לפני, ברגע שבו היא תהיה במצב רוח טוב יחסית וישנו סיכוי גדול יותר שהיא תתרצה להזמנה, לאחר מכן נסי לגרום לה לספר לאחרות שהיא עומדת להגיע, זה יכול לעזור למקרה שבו ממש לפני היציאה לא יהיה לה חשק לצאת.;) בנוסף ספורט יכול להועיל, אני לא יודע אילו סוגים של ספורט אם בכלל את מעדיפה אבל בגדול פעילות אירובית עדיפה וככל שתארך זמן רב יותר הרי זה משובח, אך כמובן שאין להתפשר על איכות האימון בשביל למתוח אותו על נתח גדול יותר של דקות. הליכה נמרצת או אפילו ריצה קלה יכולים לשחרר קצת אנדרופינים ולעשות עבודה טובה :)
לסיכום, הקשיבי לה, העסיקי אותה בדברים שמעניינים אותה, הוציאי אותה לאירועים חברתיים ועודדי אותה להיראות במיטבה, ואל תלחצי עליה בצורה גלויה.
בעזרת השם היא תתגבר על הקושי והנסיון העכשוי שלה ותמשיך קדימה, ייתכן שאת זוכה להיות חלק מזה. בהצלחה.
ושנזכה כולנו לבנות בנין עדי עד
בשורות טובות.
תוקן על ידי חציון ב- 21/02/2014 01:59:39
| 
דעתי כדעתך.
