למה היהדות נכונה

אריאל,

בטח אחד שיוצא עם הכרזה ואומר "אתם יודעים למה היהדות נכונה"  = "מעמד הר סיני",  בדק וחקר ולא הניח אבן עד שהגיע למסקנה הזו.

כי הרי אילו היה לפניו עיסקה של מליון דולר, ברור שהיה בודק ומודע לכל בחסרונות והמעלות של אות עיסקה. על אחת כמה וכמה תורתנו הקדושה, שאילו אינה נכונה נמצאת הורג מחלל שבת סתם וכדו' (כן, אני יודע שלא הורגים היום מחלל שבת במזיד).

מיותר לומר "שכבודו" עבר על האשכול הזה ויודע אותו ישר והפוך

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=558159&forum_id=1364

לגופם של דברים, הצטט "מספרת הסיפורים הזקנה עתניאל יושבת ליד המדורה וטווה סיפור מרתק על נדודי ישראל במדבר בהנהגת משה"  מה דעתך על סיפור קצת יותר מורכב (והרי יהודים אנו..)  סיפורי עם שעברו מדור לדור, מלך רע, ועסקנים שרצו שליטה, והופ הכריחו-ניצלו את טיפשותם של יהודים אומללים (וכמובן בנו את זה על סיפורי עלי בבא כזמננו), וקמה לה התורה על רגלה.

אגב,   אין לך טובה גדולה מזו... כך צעק המשגיח בישיבה(על התורה).   זה הרבה יותר ממופתים וכדומה, זה הציל את נפשנו וכ"ש את גופנו.

מצטרף לדברי ר' ירוחם על כך שמהכתובים ואפי' במקומות שמין הראוי שהיה איזכור, אין כלום.

ירוחם, בנ''ך אכן מוזכר מעמד הר סיני. אני אישית ספרתי לפחות ארבעה אזכורים בנ''ך. ולא עברתי על כולו. פרט לכך שמוזכר במקרים נוספים כי ה' צוה את בני ישראל מצוות בצאתם ממצרים. או ע''י משה.

נראה שאתה דורש מכותבי הנ''ך להצהיר בתחילת כל פרק על כל עיקרי אמונתם, אם הם היו עושים כך היה לנו תנ''ך הרבה יותר עבה, והבעיות לא היו נפתרות [למה צפניה לא מזכיר את פרעה? אולי הוא האמין שפרעה בכלל היה בעד בני ישראל]

בנימה רצינית יותר, האירוע המכונן בחיי עם ישראל היה יציאת מצרים. לא מעמד הר סיני. זאת כיון שבאותה תקופה לא כפרו בני ישראל בקיומו של ה' אלא האמינו באלים אחרים נוספים. לפיכך, ראיות אמוניות נועדו להוכיח שה' שולט על כל הבריאה ו'מבלעדיו אין אלוהים'

סיבה נוספת להזכרת יציאת מצרים היתה הדגשת המחויבות ההדדית בין ה' וישראל. דבר שלא ניתן לראות במעמד הר סיני.

שלישישי,
אני לא הפסיכולוג של אלוקים ואין לי מושג למה הוא עושה דברים. אם אתה רוצה בכל אופן להעלות תיאוריות ידוע הנימוק של משקל הבחירה וכו'

תוההההה,
מה שכתבתי הוא בדיוק שאין ראיה של מאה אחוז לנכונות היהדות. יש סבירות גבוהה שהיא נכונה.
האם הסבירות מספיקה כדי להרוג מחלל שבת? 80 אחוז שטוב להרוג אותו. 20 אחוז שרע. תחליט אתה.

ולא, לא עברתי על כל האשכולות הממלאים כל אתר אינטרנט שהוא, מצטער.

אם תרצה נוכל לכתוב ביחד ספר עלילתי על התפתחות מיתוס מעמד הר סיני, עד אז הסתפקתי בקיצור הטיעון, בחרתי לתאר את האירוע כמתרחש בתום לב. דבר שנשמע הגיוני יותר מרמאים מרושעים.

אריאל,

אני מסיק מתחותומס עליו השלום, ושאר דבריך, דברים מעט שונים:

1. לולי הממצא הארכיאולוגי, לא היינו יודעים מאומה על תחותומס, קרבותיו ומעלליו. המסורת המצרית, או הישראלית, או המיקרונזית, אינה מספקת מידע הסטורי לגביו. איני יודע להשוות בין השונים, ולהגיד שאירוע שאין לגביו אלא מסורת, ניתן להוכיח מאירוע שיש לגביו ממצאים אך אין מסורת.

2. בפרשת "וזאת הברכה" סיני מוזכר ביחד עם שעיר והר פארן. קשה לראות את הייחודיות של הר סיני בפסוק הזה.

3. לא ממש הבנתי אם אתה משתמש בתיארוך זמן הכתיבה של קטעי התנ"ך לאורך כל הדרך או רק כשהדברים משמשים לך כראיה. כי אם אתה עקבי, אז פרקי שמות של יציאת מצרים, קריעת ים סוף ומעמד הר סיני נכתבו אחרי שירת דבורה. שירת דבורה רומזת כמה רמזים על סיני, בלי להסביר את הרמזים. לכל היותר ניתן לומר שאחרי שהיתה מסורת שבסיני קרה "משהו", נוסף הפירוט העלילתי בשמות, ממנו הועבר לדברים, ומשם לפרקי תהילים. יש לציין, סדר כתיבת התנ"ך ופרקיו מצוי במחלוקת רבה אצל החוקרים, וקשה למצוא דעה אחת בזה. עם זאת, קשה להתייחס לטיעון שמבסס עצמו לעתים על דעה אחת ולעתים על דעה הפוכה.

4. תחותמס הנ"ל לא רק רימה את עצמו, אלא גם את האלים. חלק מהסיבה להקמת מצבות מפוארות היא להזכיר לאלים (שהיו די שכחנים, מסתבר) את מעלליו של פלוני. ואכן, לעתים אנו נתקלים בדברי התפארות של מלך או מצביא, הנסתרים ממצאים אחרים, כגון המצבה שהקים הלוחם שכנגד, ובו הוא מספר לאלים שלו על מהלך קרבות שונה לגמרי. בדרך כלל אלי מצרים לא ישבו לאכול עם אלי כנען, ואלי כנען לא שיחקו גולף עם אלי אשור, אז לא נוצרו בעיות מהדיווחים הסותרים. אבל זכורני שיש מקרה בו תיאור הקרב באחת המצבות (המצריות, כמדומני) שונה מתיאורו בתבליט בארמון של אותו מלך, או בנו. האלים יצאו מבולבלים לגמרי. החוקרים צריכים לנסות ולמצוא את האמת ההסטורית מתוך הממצאים. צריך לזכור שהתפארות וגאווה הם תכונה אנושית בסיסית, ואני מניח שמלכים לוקים בה בכיפליים. עוד יש לזכור, שמלך שהפסיד קרב לא הניח אחריו תבליט שמתאר הפסד, אלא ההיפך - דאג להציג ניצחון מוחץ. הקרב אירע מאות קילומטרים מהבית, אם לא יותר, ומי בכלל ידע מה קרה באמת (משהו מגרד לי עם סנחריב - סירי, תבדקי לי בבקשה). במקרה קשה יותר, בו המלך מת והצבא הובס, לא היה אפשרי טכנית להקים מצבות ואנדרטות, והתפארות המנצח היא העדות היחידה לקרב.

5. אף אירוע אינו דורש מאיתנו מעשה. הדרישה באה מאלוהים, או מאדם - תלוי במה אתה מאמין. ככל שההסתמכות היא על אירוע ספציפי, הרי שהוכחתו הופכת להיות קריטית ובלעדית לאמונה הזו. ראה אשכולי החביב "המברגה של נוח", כאן:

השכן , א) מתן תורה במקורות: אני מניח שיש שתי אפשרויות. 1) (המסורת) התורה נכתבה בידי משה. ואם כן יש לנו עדות ראיה על התקיימות המעמד לכל פרטיו ודקדוקיו (עם הבדלים בין שני התיאורים ואין כאן מקומו) 2) (דעת החוקרים) התורה נכתבה בתקופה מאוחרת, נניח במאות ה6-7 ואז אין לנו בה אלא מסורת בת שמונה מאות שנה על המעמד. אם נניח כדעה זו עלינו לפנות למקורות קדומים יותר ולבדוק מה כתוב בהם. המקור הקדום ביותר ע״פ החוקרים (שהרי כעת אני מנסה לברר לפי דעתם) הוא שירת דבורה. בה כתוב רק א. שהיתה התגלות א-לוהית ׳בשדה אדום׳ ובהר ששמו סיני. ב. שההתגלות לוותה ברעש אדמה, בנזילת הרים וירידת גשמים. אותו דבר כתוב גם בתהלים. בפרק המיוחס לדוד. (דרך אגב , נראה שמחבר המזמור ראה את הנוסח של שירת דבורה) שם מתואר לכאורה שההתגלות כללה גם רבבות כלשהן של׳רכב אלוקים׳ . בוזאת הברכה מוזכרת א . התגלות במקום שהוא שעיר, סיני ופארן. ההגיון אומר שמדובר, נניח, בהר סיני אשר במדבר פארן הנמצא בממלכת שעיר. (אם תרצה תוכל לקרוא להתגלות מעמד שדה שעיר) שם נאמר ב . שבהתגלות ה׳ הביא אש-דת לעם ישראל. ג . ושההתגלות כללה ׳רבבות קודש׳ . ד . התיאור מסתיים במשפט ׳ תורה צוה לנו משה׳.

תוקן על ידי אריאל73 ב- 24/02/2014 03:44:53

ואשר לידידנו, תחותומס עליו השלום ,(או אם להשתמש בביטוי המצרי המקביל: תחותומס אוסיריס) אכן קיימים ממצאים על מלחמותיו. הממצאים הם עדות כתובה. אנו מניחים שהעדות אינה זיוף או הוספה מאוחרת. אנו מניחים שתחותומס הרמאי לא רימה אותנו ואת אליו התמימים . לדעתי, רמת מהימנות כזאת לפחות יש גם למסורת בת מאתים או שלוש מאות שנה. בפרט מסורת על עצם קיומו של אירוע לאומי. לא על פרטים שוליים באירוע.