|
|
| נשלח ב-27/2/2014 23:42 |
|
| |
איפכא מסתברא. כדי לתת תוקף עתיק למקדש, ולחזק את מעמדו (ואת מעמד מלכות בית דוד וכהני מקדש שלמה), מתארים את המקדש כבנוי לפי דגם עתיק שנבנה עוד בימי משה. כיוון שמשה היה מנהיג במדבר, יש צורך להתאים את הדגם העתיק לחיי המדבר, ומכאן המקדש-הנייד, המשכן. יתכן וזו נרחבה של מושג עתיק יותר, "אוהל מועד", שבפשטות איננו המשכן אלא אוהלו של משה, ובהמשך הדברים (אולי יותר בספר במדבר) הופך להיות המשכן עצמו.
מעשה עגל הזהב בא לשוות לעגלי ירבעם, שכבר השתרשו בישראל, נופך עתיק, אבל הפוך: מדובר בחטא עתיק יומין, של פסל עגל, עוד מימות המדבר, עם הקריאה 'אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים'. השוואת אהרון לירבעם מתבצעת בכמה מישורים, כגון שמות הבנים אביה ונדב / נדב ואביהו, עשיית פסל עגל זהב, ומות הבנים. כך מנסה הכותב לחזק את התפיסה שמקדש בית אל מהווה ניגוד טמא, חוטא, למקדש ירושלים, הממשיך את משכן משה. (ההשוואה הזו נעשית גם הפוך כמובן, כאשר מי שמקבל את קדמות סיפור עגל הזהב טוען שירבעם ניסה לעשות מעצמו ממשיכו של אהרון).
ויש להאריך בדבר, אבל אני אמור להכין חזה עוף לשבת, בסיר עם הרבה בצל וירקות.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2014 01:53 |
|
| |
בהצלחה עם הבצל. כשיורד דמעות הזכר נא בחורבן.
התאוריה דלעיל מובאת אצל ריצ'רד פרידמן כמדומני
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2014 07:47 |
|
| |
וכל זה מאד עוזר לקביעתו של ירוחם כמובן
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2014 08:22 |
|
| |
אלי יש לי רושם, ואיני בטוח שהוא נכון, שלו הדת היתה בנויה על מה שאתה קורא תיאוריות שלפוליטיקה ארכאית היית רחוק מלקבלן. מלאכתו של הספקן קלה תמיד.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2014 08:40 |
|
| |
הכי קל ללכת עם דת השכונה ולהגדיר את כל השאר כספקנים שמלאכתם קלה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2014 09:04 |
|
| |
לרב אורי שרקי שליטא יש
רעיון יפה בנושא כדי לעיין בכתביו
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2014 10:38 |
|
| |
| השכן כתב: |  | איפכא מסתברא. כדי לתת תוקף עתיק למקדש, ולחזק את מעמדו (ואת מעמד מלכות בית דוד וכהני מקדש שלמה), מתארים את המקדש כבנוי לפי דגם עתיק שנבנה עוד בימי משה. כיוון שמשה היה מנהיג במדבר, יש צורך להתאים את הדגם העתיק לחיי המדבר, ומכאן המקדש-הנייד, המשכן. יתכן וזו נרחבה של מושג עתיק יותר, "אוהל מועד", שבפשטות איננו המשכן אלא אוהלו של משה, ובהמשך הדברים (אולי יותר בספר במדבר) הופך להיות המשכן עצמו.
מעשה עגל הזהב בא לשוות לעגלי ירבעם, שכבר השתרשו בישראל, נופך עתיק, אבל הפוך: מדובר בחטא עתיק יומין, של פסל עגל, עוד מימות המדבר, עם הקריאה 'אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים'. השוואת אהרון לירבעם מתבצעת בכמה מישורים, כגון שמות הבנים אביה ונדב / נדב ואביהו, עשיית פסל עגל זהב, ומות הבנים. כך מנסה הכותב לחזק את התפיסה שמקדש בית אל מהווה ניגוד טמא, חוטא, למקדש ירושלים, הממשיך את משכן משה. (ההשוואה הזו נעשית גם הפוך כמובן, כאשר מי שמקבל את קדמות סיפור עגל הזהב טוען שירבעם ניסה לעשות מעצמו ממשיכו של אהרון).
ויש להאריך בדבר, אבל אני אמור להכין חזה עוף לשבת, בסיר עם הרבה בצל וירקות. _________________
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
האבחנה שלי היא שילוב של סמי הזיה קשים+חיבה מיוחדת לסיפורי קונספירציה מתוחכמים+
דמיון מפותח.
יש להגמל מהסמים בהקדם לשתות תה חם ולחזור למציאות בהקדם.
וספר לנו איך יצא העוף.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2014 12:52 |
|
| |
השכן לא איברי לילה אלא לגירסא או לשינה. את חזה העוף ניתן לשמור לבקר. אמשיך בכיוון שלך, לדבריך, מדובר בחיבור שהתחבר דווקא בממלכת יהודה.
אבל האם המקדש הוא בדיוק המשכן, הרי רק בשבוע שעבר שקרנו ששלמה עשה עשר מנורות, קירות המקדש היו מעוטרים וקירות המשכן נראה שהיו חלקים. בקיצור, יש עוד מה לתפור.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2014 13:26 |
|
| |
אני לא קובע כלום,
שאלתי רק -למה מעמד הר סיני לא מוזכר בכל הנ"ך. בצורה מפורשת ,כתבקש ביסוד ההוכחה לקיומונו,
ומסורת העוברת מאב לבן, שעליו מתבססים המה"בתים.
המשכתי לשאול-
איך זה? שעשרת הדברות, שנאמרו בהר סיני במעמד הידוע, לא מוזכרים ולא מצוטטים במשך הזמן הארוך הזה?
שמע ישראל ה' אלוקנו... שהוא אבן יסוד באמונה שלנו, אין לו זכר בנ"ך
אגב כיום שאנו נמצאים 300 שנה ממעמד הר סיני והתורה. כל ילד הלומד מכיר את עשרת הדברות את שמע ישראל.
כנראה שלילדים, יש מסורת מאב לבן.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 28/02/2014 13:43:01
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 28/02/2014 13:47:41
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2014 15:48 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  |
אני לא קובע כלום,
שאלתי רק
זכרונו של כת"ר כיזב לו, קבעת ולא שאלת, קבעת שאלף שנה לאחר מתן תורה הוא לא מוזכר
להערתי שאלף שנה אחרי מתן תורה חיו הזוגות השבת שאני עם הארץ
למרות שחשבון פשוט מראה כדברי
-למה מעמד הר סיני לא מוזכר בכל הנ"ך. בצורה מפורשת ,
ועדיין זכרונך מכזב, באשכול זה קבעת שלא מוזכר אפילו ברמז
והראוך שמוזכר במפורש למשל "שני לוחות הברית אשר כרת משה בחורב" בספר מלכים, ויש עוד
כך כתבת שאינו נזכר במשנה למרות שכן מוזכר
כתבקש ביסוד ההוכחה לקיומונו,
ומסורת העוברת מאב לבן, שעליו מתבססים המה"בתים.
המשכתי לשאול-
איך זה? שעשרת הדברות, שנאמרו בהר סיני במעמד הידוע, לא מוזכרים ולא מצוטטים במשך הזמן הארוך הזה?
ועל זה השבתיך שהושע למשל מצטט שש מתוך עשרת הדברות, ויש עוד
שמע ישראל ה' אלוקנו... שהוא אבן יסוד באמונה שלנו, אין לו זכר בנ"ך
איך שמע ישראל הוא יסוד באמונה? ולמה אין זכר בנ"ך? למלים שמע ישראל? יש הרבה, לאחדות ה'? מה בדיוק אתה רוצה?
אגב כיום שאנו נמצאים 300 שנה ממעמד הר סיני והתורה. כל ילד הלומד מכיר את עשרת הדברות את שמע ישראל.
כנראה שלילדים, יש מסורת מאב לבן.
עמוק מדי
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 28/02/2014 13:43:01
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 28/02/2014 13:47:41 |
|
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2014 16:07 |
|
| |
אריאל, כיוון שהטענה שלך נסובה על בחינת אמיתותו של סיפור מעמד הר סיני, היה ראוי כי תחקור ותלמד כיצד מתחברים סיפורים מעין אלו אצלנו ואצל אחרים, למה הם משמשים, כיצד הם מתקבעים בציבור, מה הביקורת כלפיהם וכיוצא באלו. אז יכול היית לספר לנו על הממצאים והמסקנות מהם.
גישתך כמובן שונה. אתה בעל אמונה מסוימת ולכן אתה מכוון את עמדותיך במתאים לאמונה הזו כדי שתאשרנה אותה. הרי אתה כאומר הדבר בו אני מאמין הוא נכון, אני מאמין בקיום ההיסטורי של מעמד הר סיני וכל שארע בו. מעמד זה מאשר את הנובע מתוכו, הוא כלל אמונותי, ולכן כלל אמונותי נכונות. דבר זה אינו מקדם את הדיון והברור אלא להפך, מייתר אותו כליל. אלא שהטעון שלך שגוי. עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2014 17:08 |
|
| |
ארחת אתה עולה על כולם, ואתה מפתיע אפילו את עצמך בהבנת הפסוק במלכים, ואפילו לפי סילופך זו ההוכחה למעמד הר סיני?
הוכת מהושע כי ציטטו מעשרת הדברות, אני שמח שהצלחת להוכיח לעצמך.
כך נראים ההוכחות שלך, וכך אתה נראה. בבקשה ממך על תוסף לדברי אלי בנושא הזה,
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2014 17:15 |
|
| |
לא יודע מה ההוכחה, אני רק יודע שמוזכר מעמד הר סיני, ובמים אחרות: הברית (מעמד) בחורב (סיני) בה ניתנו דברות (הלוחות). בניגוד למה שאמרת. שלא מוזכר בשום מקום אפילו ברמז וכו'. לכן אני מבין בהחלט שלא נח לך שאדבר עוד אליך.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2014 11:28 |
|
| |
כבר זמן רב שרציתי להגיב אלא שלא היה לי מספיק זמן לתגובה ארוכה.
השכן, (א) ערכן של מסורות:
אני טוען שעלינו לתת אמון מסוים בכל מסורת אלא אם כן תהיה לנו סיבה אחרת. סיבה כזאת יכולה להיות מסורת נגדית, ממצאים היסטוריים נגדים או שהמסורת טוענת לדבר בלתי אפשרי.
כמובן, גם בלי זה יתכן שהמסורת שקרית אבל סביר יותר להניח שהיא אמיתית, לפחות בבסיסה.
באשר למסורת השומרונית, אני מניח שיש בה גרעין אמת. השומרונים טוענים שמקורם בשבטים שהתפלגו מעם ישראל כאשר עלי הכהן מרד בכהן הגדול מבני אלעזר [כמדומני אבישוע] והקים את בית המקדש בירושלים. בתנ''ך אנו עוזבים את ספר יהושע כאשר הכהן הגדול הוא פנחס בן אלעזר ובספר שמואל מופיע פתאום עלי הכהן מבני איתמר אין הסבר למעבר המסתורי של הכהונה מבני אלעזר לאיתמר.
במדרש מוזכר שאחרי ימי יפתח, עברה הכהונה מ'פנחס' לבני איתמר בשל חטאיו.
יתכן שהמעבר הזה לא היה חלק כל כך, ומשפחת כהנים מסוימת מבני אלעזר נטשה את המקדש והקימה במה משלה. כאשר אחד מעיקרי דתם הוא הזכות שלהם לכהונה הגדולה.
בספר מלכים, מביא מלך אשור כהנים שילמדו את השומרונים את 'משפט אלוקי הארץ' יתכן שהכהנים היו מבני משפחה זו.
הסיפור, המשכנע יותר, של מיעוט ישראלי, השתלט על הרוב הכותי ויצר את המסורת המוכרת לנו. על כל פנים אין זה נוגע לעיקר טענתי ומצדי יתכן שהשומרונים הם הצודקים.
לנוצרים אין מסורות על אירועי התגלות לאומיים פרט לצלב של קונסטנטין שעליו דיברנו באשכול של ארתח 'הגיגים על מסורות עמים' שם הבאתי סתירה בין שתי העדויות על האירוע. אין מכאן כל ראיה לערכן של מסורות כיון שהעדויות נכנסות לגדר של ממצאים היסטוריים - שני הכותבים הם בני אותו דור בו אירעה ההתגלות.
כולנו נותנים אמון [מסויג] בממצאים היסטוריים בשקלול אותם כללים שהזכרתי לעיל לגבי מסורות. למרות שהם סותרים עצמם השכם והערב.
לדעתי אין לכלול מסורות על מופתים, בהם מלאות כל הדתות בעולם, בדיון זה אם אינם אלא מופתים שאירעו לאנשים פרטיים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/3/2014 11:57 |
|
| |
(ב)גיל המסורת שלנו:
בשירת דבורה נאמר: ה' בצאתך משעיר , בצעדך משדה אדום. ארץ רעשה, גם שמים נטפו, גם עבים נטפו מים. הרים נזלו מפני ה', זה סיני מפני אלוקי ישראל.
ההתגלות המתוארת כאן: א] ה' יצא משעיר וצעד משדה אדום. כתוצאה מכך אירעו האירועים הבאים. ב] האדמה רעשה. ג] ירד גשם. ד] הרים 'נזלו', נזילתם אירעה 'מפני ה' '. בחרוז- המקביל נאמר שאותם הרים שנזלו היו סיני.
תיאור דומה מאד נמצא בתהלים סח. במזמור המיוחס לדוד שנכתב כנראה בימי הממלכה המאוחדת. למען האמת, נראה שהמחבר עשה שימוש בנוסח שירת דבורה [או בנוסח קדום בו השתמשה גם דבורה] קיצר אותו והוסיף לתוכו תכנים משלו.
נאמר שם: אלוקים בצאתך לפני עמך, בצעדך בישימון סלה. ארץ רעשה, אף שמים נטפו מפני אלוקים. זה סיני, מפני אלוקים אלוקי ישראל.
התיאור כאן: א] ה' יוצא לפני עמו. הוא צועד בישימון. ב] כאשר זה קורה הארץ רעשה. ג] ירד גשם. ד] זה סיני. כנראה כוונתו שכל זה אירע בסיני.
אין כל קדושה בסיני עצמו, כמובן, נוכל לקרוא למעמד 'מעמד שדה אדום.'
לאחר מכן מופיע תיאור נוסף: הר אלוקים הר בשן, הר גבנונים הר בשן. למה תרצדון הרים גבנונים, ההר חמד אלוקים לשבתו, אף ה' ישכון לנצח. רכב אלוקים ריבותיים אלפי שנאן, ה' בם סיני בקודש.
לא לגמרי ברור מה כתוב כאן, ואם ריצוד ההרים הוא אותה נזילת ההרים שהוזכרה למעלה. אבל מוזכר כאן שהיתה התגלות עם 'רכב אלוקים',של רבבות ואלפי 'שנאן' [מלאכים?] וזה היה, כנראה, בסיני.
אותם מוטיבים חוזרים שוב בוזאת הברכה: ה' מסיני בא , וזרח משעיר למו. הופיע מהר פארן, ואתה מ'רבבות קודש'. מימינו 'אשדת' [מה שלא יהיה הפירוש] וגם שם 'כל קדושיו בידך' וכאן נכנסים המוטיבים של דברות ותורה.
ברחבי התנ''ך, ומחוץ לתנ''ך, יש עוד אזכורים לנזילת ההרים מפני ה' כפי שהזכרתי. יש גם אזכורים כמו 'אלוק מתימן יבוא' -דרום. ובכתובות חוץ תנ''כיות מכונה ה' '' ה' תימן''
יש עוד אזכורים למצוות שנתנו במדבר או ביציאת מצרים וכבר הזכירו כאן את עשרת הדברות בהושע [המאה ה7-8]
לדעתי, יש כאן מספיק ראיות למעמד התגלות כלשהו במדבר אשר בשעיר [או ליד שעיר] ובהר סיני.
תוקן על ידי אריאל73 ב- 07/03/2014 12:02:47
תוקן על ידי אריאל73 ב- 07/03/2014 12:04:38
 |
|
|
|
|
|