מסע

אני לא מתיימרת להיות משוררת....
מנסה את כוחי בפעם הראשונה...
קצת לפרוק מעלי....
לא יותר מזה.

שנתיים פלוס ....ימים,
פוסעצ ביינות להרים.
טיפוס מייגע בשבילי החיים.
לא רואה את הסוף,
את האור בקצה.
תקוות מתנפצות
חדשות מפציעות.

תשושה, חלשה,
כבר חולה מהמסע!!!
דייי!
כמה אפשר לקוות, לצפות
ולחלום חלומות???

דאגות,חששות והרהה אכזבות.
נ-מ-א-ס לי לרקוד בחתונות של אחרים
(שקטנים ממני בכמה שנים..:-()
לדפוק חיוכים מרוחים,
לאחל מזל"ט ענק על הילדים....

לא יכולה יותר!!!
בקרוב אצלי???
חה. הצחקתם אותי.
נשמע חלום...

זה אמיתי?
גם אצלי זה יקרה???
המבט בעיניים,
ואדע ש"זה -זה"???

נראה מעבר להרי החושך....

קצת לפרוק את רגשותי הטעונים של החודש האחרון.....

זלמן היקר שלום דבריך נעמו לי מאוד והנה תשובתי דבר ראשון כל אדם צריך לעבור בעולם הזה סבל על מנת לכפר עוונות והשם ברחמיו הרבים נותן לנו את הצער במקום שבסופו של דבר יביא אותו למקום הרבה יותר טוב דבר שני עיין בדברים הנהדרים של מצולות דבר שלישי ואחרון לעת עתה השם מתאווה לתפילתם של צדיקים . כנראה שחולמתת נמצאת בדרגת צדיק ודווקא מהמקום הקשה שבו היא נמצאת עכשיו שיריה ותפילותיה מצליחות לבקוע רקיעים

...לא הייתי נסחפת להגדרות  מרחיקות....הלוואי נגיע לדרגת בינוני:)
ובעצם...תפילה יכולה לבקוע שערים ורקעים  בכל דרגה....

זלמן....כשאוספים נותנים שווים אפשר להגיע למסקנות שונות. כנראה שלא רק אתה מכיר קצת תניא.:)
מכאן ולהסיק לאיזה זרם אני משתייכת.....

אפשר פשוט לדלות פנינים....אחוזי הצלחה גבוהים יותר:)