|
|
| נשלח ב-2/3/2014 23:19 |
 |
| |
אם כבר מטפלים ב׳כל דכפין׳ עדיף פשוט להזמין עני לסדר. ואז לא להגיד כל דכפין כדי שלא יתביש. (או יותר טוב להגיד כל דכפין בארמית כדי שלא יבין)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2014 23:30 |
|
| |
אריאל
פרוש המילה דכפין. -שורש המילה הוא כפן- =רעב. כל דכפין כל מי שרעב, לאו דווקא עני.
ומה פרוש יפסח?
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 02/03/2014 23:32:58
|
|
|
|
| נשלח ב-2/3/2014 23:46 |
|
| |
יפסח לכאורה פירושו יאכל קרבן פסח. כל דצריך לאכול קרבן יבוא ויאכלנו.
לדעתך רעב אין פירושו עני? (כלומר אדם רעב שאינו יכו למלא את רעבונו) אם כן, מה העניין באמירה הזו?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2014 10:40 |
|
| |
אריאל
אפילו בשביל הכבוד לעני לא אכנה אותו כעני. , מה עוד שבפרוש המילות אנו עוסקים.
אנחנו מזמינים את הרעבים לאכול,
ידידי היקר- טעותך בענין ה יפסח היא טעות נפוצה בעיקר בין אנשי שלומנו, שלא מעמיקים במה שהם אומרים.
אנחנו- לפי דבריך- מזמינים מישהו לאכול קרבן פסח!
איך ידידי היקר? הרי קרבן הפסח נאכל רק על ידי המינוים מערב חג! אסור לצרף- אחרים.
ועוד- ההגדה נכתבה בימי הגאונים, כבר מזמן מזמן לא הקריבו את קרבן הפסח.
פרוש המילה בא בספר מלכים אליהו הנביא אומר לעם- עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים,
יפסח- לא יהסס מלהכנס,- אפשר גם יעבור על הסף
פסוק אחר מתאים- ופסח ה' על פתח הבית-שמות- יב.כג.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 03/03/2014 10:52:26
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2014 13:54 |
|
| |
כבר תירצו על קושייתך הראשונה
שרק הצריכים לאכול הקרבן כיון שנתמנו עליו מבע''י הם אלו שיפסחו-יאכלוהו.
משפט זה בא בניגוד לאוכל הרגיל המוצע לכל דכפין.
ככל הידוע לי ההגדה נכתבה בתקופת התנאים. [השם המאוחר ביותר המוזכר בה הוא רבי יהודה שחי דור לפני חתימת המשנה]
הקטע של הא לחמא נכתב בבבל כפי שמוזכר בו "השתא הכא וגו' " אולם ראיתי שפירשו שחלקו הראשון נכתב עוד בא"י בזמן הבית. ולאלוקים פתרונים.
הפירוש המילולי של יפסח הוא ידלג-כל מי שצריך יבוא וידלג?
תוקן על ידי אריאל73 ב- 03/03/2014 13:56:11
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2014 14:01 |
|
| |
יפסח, פירש הראב"ן קאי האפיקומן שהוא זכר לפסח, והאברבנאל פירש יחוג עמנו, כי היתה חובה לחוג הפסח בירושלים, ועל-כן אמר יבוא ויפסח, כאילו יעשה בחוץ לארץ חג הפסח.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2014 14:11 |
|
| |
תוקן על ידי אריאל73 ב- 03/03/2014 14:14:52
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2014 14:43 |
|
| |
[מ80 הזכיר את האפיקומן ואני נזכרתי במשהו ששמעתי לאחרונה ואיני יודעת אם הוא נכון. אולי יוכלו החכמים דפה לעוזרני -
המילה "אפיקומן" משמעה ביוונית "זה שיבוא" (או משהו כזה), כלומר "המשיח".
זה מתאים כמובן לרעיון שסעודת הפסח בימי התנאים היא סעודה משיחית, שכל תכליתה התכוננות לגאולה הממשמשת ובאה (וגם להתנגשות האידיאולוגית בתקופה זו בין דוגלי "משיח now" ו"משיח אח"כ", על כל המחלוקות הפוליטיות הנגזרות מכך, וראו ההבדל בין נוסח ההגדה שלנו לליל פסח בבני ברק ובין הנוסח הקדום שבתוספתא). השאלה היא, האם זה נכון...]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2014 15:08 |
|
| |
אריאל
עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים- פרושו מהססים- יפסח על תהסס כנס.
יפסח בשמות -דילג- דלג על הסף.
איני יודע מי סיפר לך שההגדה חוברה בימי התנאים- התנאים הקפידו בכתיביהם ובדיבורם לדבר עברית. ולא ארמית.
בגמרא לא מופיע ההגדה ואפילו לא כל הסיפורים הרלונטיים כמו שכתובים בהגדה,
המקור הראשון בו כתובה ההגדה כולה כהגדה בנוסח שלנו (בלי הפיוטים כמובן)
הוא בחיבורו של סעדיה גאון,
את משה רבנו הגואל לא הכניס לנגח את הקראים, יש גם תרוצים אחרים.
אפיקומן? קודם אוכלים ארוחה ורק אחר כך את האפיקומן.
כל אדם רעב היה צריך להבין את ההזמנה הזו, פסח בירושלים אי אפשר אז תאכל פה ותחשוב שאתה בירושלים. זה מביך
על כך אין ולא יכול להיות ויכוח כי הכוונה לא יכולה להיות קרבן פסח.
אם ההגדה היתה בימי התנאים הגמרא היתה מזכירה זאת
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2014 16:16 |
|
| |
מאי אפיקומן? אמר רב: שלא יעקרו מחבורה לחבורה. וכן בתלמוד הירושלמי (פסחים י, ד): מהו אפיקומן? שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת.
פירש הרב שאול ליברמן שמנהג היוונים ודרכם במשתה ושמחה, שכאשר ההוללות היתה מגיעה לשיאה, היו מתפרצים לבתים אחרים, להכריח אחרים להצטרף אליהם ושם היו ממשיכים את החגיגה, וקראו לזה בלשון יוונית אפיקומזיין. והמשנה הזהירה שאין גומרים את הפסח באפיקומן, כלומר שסדר הפסח איננו משתה סתם והוללות, ואסור לגמור אותו באפיקומן, אלא אנו חייבים להודות ולהלל לקב"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2014 16:24 |
|
| |
מ
כלומר הפרוש שהבאת קודם,- לא תופס- כי הרי -שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת.
ולכן לא יכולה להיות הזמנה לאכול אפיקומן, ודאי לא קרבן פסח.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2014 16:33 |
|
| |
ירוחם,
נכון, אולם אפשר גם לפרש כל מי שצריך לבוא ולהימנות יבוא וימנה עמנו, או בזמן שאין קרבן פסח, כל מי שצריך צורכי סדר ליל פסח, יבוא ויחוג עמנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2014 17:59 |
|
| |
[מ,
אני מכירה את פירושי הבבלי והירושלמי וכן את דבריו של ליברמן.
הפירוש שהבאתי אני, המוצא מושג ביוונית שקרוב ל"אפיקומן" ומשמעו "זה שיבוא", היה לי חדש. כיוון שאיני יודעת יוונית, תהיתי אם יש כאן מי שיכול לעזור לי לברר אם יש בו ממש. כפי שהערתי לעיל, מבחינה רעיונית זה מסתדר היטב, אבל השאלה האם זה אכן מבוסס באינה עומדת...]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2014 17:59 |
|
| |
שאלו כאן מה פירוש ייתי ויפסח
לפי כוונתה של נו"ב (כך שמעתי מהרהוריה בזמן ההגדה) יפסח מלשון דילוג, ידלג להתארח אצל השכן
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2014 18:53 |
|
| |
" כתב
ישראל יעקב יובל, במאמר משנת 95 (שאחר כך הפך לפרק השני בספרו "שני גויים בבטנך") מציין (ע' 92 בספר) כי aphikomenos ביוונית משמעותה ביאה, או הגעה, וכי המלה שמשה את מליטו מסרדיס (ואחרים) לתאר את הגעתו של ישו מהשמיים לארץ. יובל טוען כי מתן פרשנויות שונות למלה הוא שריד לפולמוס יהודי נוצרי מתקופת התגבשותה של ההגדה. עוד הוא מציין, כי בימי הביניים מקובל היה להגות afikomen ולא afikoman כפי שמקובל היום - מה שמחזק את הקשר למקור האטימולוגי שהוא מציע."
|
|
|
|
|
