עיינתי מעט בדברי מכובדי 'השכן' ובאשכולו 'המברגה של נח'. אין בדעתי להיכנס (שוב) לכל הנושאים שנידושו בהרבה במות. אלא להגדרת המונחים בידי השכן וכל שאר הדיירים ברחוב ובשכונה.
נח בא לעולם מן המוכן, בין השאר טרחו על כך בני הדור שלפניו, ובראשם אביו הגדול כמוהר"ר 'למך'. (ונא לא להתבלבל עם למך הסבא, שהיה כמו שאומרים 'ליימך', מדובר על למך השני, הנכד. שהיה בן של מתושלח, ואבא של נח).
בכל דור יש השקפות עולם שונות ומשונות, ואדם בעל השקפה מקורית או שונה, או לקוחה מתרבות אחרת. לו ירצה לשלבה בתוך ההשקפה אליה נולד / פלש / נדחף, יצטרף מברגה. אבל הוא לא מוטרד מכך כי הוא יודע שתמונת העולם אליה נולד נוצרה על ידי בני אדם ברוח השקפתם. והוא לא חייב לחשוב כמוהם. זה היסוד שלימד אותנו אבינו אברהם.
שונה המצב בדורינו, בו חושבים בחורי ישיבה שנפקחו עיניהם שלשום (אין הכוונה לשכן היקר שכידוע לא עונה להגדרה זו) שתמונת העולם שבדורינו אינה מיוסדת על השקפות ודעות, היא רק נתונים ועובדות. או אף כשהיא בנויה מהשערות וכדו' מדובר בהשערות אוביקטיביות ובלתי תלויות בשום השקפת עולם. ממצב זה נולד הביטוי 'המברגה של נח'. בשביל להתאים ל'אמת' ול'עובדות' יש צורך במברגה.
ובכן, העולם המוכן וההשקפות המוצקות אליהם נולד נח, לא נוצרו מעצמם, הם נוצרו על ידי המברגה של למך, שגיבש לו השקפה שהיתה הפוכה מהמברגה של מתושלח, וכך הלאה.
וגם בדורינו, כמאתיים שנה מתגבשת תמונת עולם שיסודה בהנחות יסוד ובהשקפות, ומוצגת כעובדות. ואין פלא שמי שאינו מניח את אותן ההנחות, יצטרך להשתמש במברגה אם בכל אופן רצונו להשתלב בתרבות זו.
תמונת היווצרות העולם וההיסטוריה מושתת על מטריאליזם ועל סובייקטיביות בקבלת מסורות אנושיות שונות. ואין פלא שבשביל להתאימה להשקפות אחרות יש צורך במברגה. אבל יש דרך קלה יותר, להטיל ספק בהנחות אלו, ואת המברגה תשאיר בארון.