הא-ל שנשבה בקסמי עצמו

כוונתך שכל רגש המופנה כלפי האל הוא אש ידידותית ? אם כן,אז מאי נפקא מינה?

בא אסביר לך בפוטרוט
ראיתי ציטוט יפה שמיימוני הביא בשם ג'ון סטיוראט, והערה יפה של פרופ' עלום. 

והערתי הערה מזערית, שהבוז הזעם או הגועל, שהוא מפנה כלפי א-ל טיפש, אלים, רשע, או אדיוט.

הוא רגש עוצמתי וכן, שאותו הא-ל עצמו יצר והשתיל באדם. כך שבהכרח הוא אינו שותף לתכונות שליליות אלה, עכ"פ הוא כותב את זה כנראה כסיבה לדחיית כתבי קודש גזעניים אלימים וכד'.

מה שאתה כתבת לעיל, יתכן שנכון הוא. וכבר היו אפיקורסים שכתבו, בראשית ברא האדם.

במחילה, הכל קשקושים פנומנולוגיים (ואין עם זה בעיה, יש כאלה שזה עושה להם טוב). אם יש דבר כזה "אל", אין לנו ולא לאף אחד שום שמץ של אפשרות לתת לו שום צורה, תכונה, מסגרת או מחויבות.