| נשלח ב-5/3/2014 16:19 |
 |
| |
החזרת עטרת לשון הקודש ליושנה
כידוע לשון הקודש התרחקה משורשה במהלך הגלות הארוכה. הסיבות לכך הינן:
א. לשון המקרא הינה לשון נבואה ושירה, לשון חכמים לשון פרשנות ופרוזה. אם לקדמונים היה יחס בלתי אמצעי לדברים, הרי שככל שהאדם והעולם נהיו מורכבים יותר במהלך הדורות, כן הלשון התרחקה מפשטותה הראשונית.
ב. לכל מלה יש הוראה מקורית אליה מצטרפות הוראות קרובות או מושאלות כתולדות של השימוש והיצירה בשפה. לפעמים ההוראה המקורית איננה משתמרת כראוי בלשון המדוברת, אזי סוברים בטעות שהוראה קרובה או מושאלת הינה ההוראה העיקרית של המלה.
ג. חכמת הדקדוק שחכמי ספרד הלבישו על לשון הקודש, בעקבות הפילוסופיה האריסטוטלית והמדקדקים הערבים, אמנם מסבירה היטב את חוקי ההטיה והניקוד של השפה, אולם נוטה לפשטנות בייחוס הוראות למלים בהתאם לשורשיהן המשולשים.
ד. בדורות האחרונים העברית שבה לתחייה כלשון מדוברת, תוך השפעה ברורה ומשמעותית של הלשון הצרפתית והלשון האנגלית, אשר אינן מבית המדרש של שם,
גם אם חלק ממילותיהן קרובות בהוראתן ללשון הקודש.
באשכול זה ננסה לבאר את ההוראה המקורית של מלים מהמקרא, תוך מתן כיווני דרך להחזרת עטרת לשון הקודש ליושנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 17:00 |
|
| |
חכמה
המלה חכמה מורכבת מהמלים חך-מה. מה בין חך ל-מה? ראשית חכמה לדעת לטעום מה ללמוד וממי לקבל, ועל-כן תחלת חכמה יראת ה'. החכמה הינה רושם ראשוני שכלי ממהותם של דברים, התפעמות הלב מהענוה הצפונה בדברים, החכמה מאין תמצא. מאחר שבעולם הזה הדברים מצויים בהיעלם, ולעתים הרושם הראשוני מטעה, לימוד דורש אורך-רוח לחכות עד שטעמם של דברים מובן. לפיכך, דרכי החכמה ששתיקה קודמת לשמיעה, שאלה לתשובה, המתנה למעשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 19:44 |
|
| |
מ
יפה.- אתה הרי לא כותב את רעיונותיך וחבל- מי כתב זאת? מה המקור?
המילה אמת- מ התחלת - א- אות האמצעית -מ- ועד האות האחרונה -ת-. אמת זה-מא- עד ת-
חצי אמת זה מ-ת- או א-ם
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 20:23 |
|
| |
דומני שהיה פעם אשכול ארוך על מילים בלה"ק שהוראתן השתנתה בעברית המודרנית. אני זוכר דוגמה שנתתי שם בשם ר' משה שפירא: לבקר. "לבקר בהיכלו" פירושו לשהות שם דרך קבע (ביקורת מורה על יחס רציני ולא מרפרף), ולא להיות מבקר לרגע (תייר) כמשמעותו היום.
ואם כבר בתייר עסקינן, אני תוהה כעת האם "לתור את הארץ" של המרגלים פירושו לתור בעומק (כפי שהיו צריכים לעשות) או לתור כתיירים (כפי שעשו בפועל). ובסוף הפרשה "ולא תתורו". כתבתי מקופיא, ולא בדקתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 20:27 |
|
| |
מ
יוזמה ראויה ומעניינת.
אמנם יש לשאול: מה עדיפותה של לשון הקודש על שאר הלשונות?
מתוך הדוגמא הראשונה שלך, לגבי "חכמה", אני משער שאתה סבור שיש משהו במילה בלשון הקודש שמצדיק את בחירתה לשמש בתפקיד שלה.
אכן זו היתה דעת מו"ר ע"ה, הרב גדליה נדל.
אבל דעתי שלי שונה.
ואף על הדוגמא שלך אני תמה. האם כוונתך לומר שהמילה "חכמה" נוצרה לאחר שהיו המילים "חך" ו"מה"?
יש לדון אם כן גם על הנחות היסוד שלך, שטרחת וכתבת אותן בבירור, וגם על הדוגמא שלך, שיש לה הנחות יסוד שהן בעיני תמוהות. אבל אשמח להמשיך לדון מאוחר יותר ואז אנסה לפרט עוד את הבעייתיות שיש לדעתי בגישה כזו.
ועם כל זאת, אל יתרפו ידיך בגלל שלי יש שאלות...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 20:34 |
|
| |
ירוחם,
באשכול הזה אני משתדל לכתוב פירושים מקוריים כפי קטנות הבנתי שחנני הקב"ה יתברך שמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 20:53 |
|
| |
מ
תבורך על החידוש שלא לצטט.
ר' מיכי
לבקר בהיכלו- לבא מוקדם בבוקר, המילה לבקר- ביקור- אינה מילה מקראית- היא משנהית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 21:11 |
|
| |
הרב מיכי,
שד"ל כתב שהפועל לתור פירושו לבקש טוב, וההיפך מזה הפועל לרגל פירושו לבקש רע. לפי רד"ק, המלה תורה נגזרת מהפועל לתור. לפיכך, אפשר לפרש לא תתורו: אל תבקשו טוב בדברים נלוזים. המלה תייר בלשון חכמים הוראתה מורה דרך. המשמעות של אורח בארץ חודשה בעברית מודרנית.
המלה בוקר מורה על בקיעת האור מן החושך. לבקר בהיכלו, פירושו להשכים או לשחר. רס"ג כתב שהמלה ביקורת נגזרת מהמלה בקר, לפי שהמלקות ברצועה של בקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 22:05 |
|
| |
נשיאי השבטים אנשים מכובדים וכנראה גם כבדים,, לא נראה הגיוני שיבצעו משימה עמוקה יותר מאשר לתור- כמו תיירים.
ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אלו פעולות הפיפיות, כשאדם נותן להשיח את דעתו בדברים לא מעמיקים.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 05/03/2014 22:06:14
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 22:30 |
|
| |
במלכים ב, פט"ז פס' טו לבקר מתפרש בכל המפרשים שראיתי במשמעות המודרנית.
ולגבי לבקר בהיכלו יש שפירשו מלשון בוקר, יש מלשון דרישה ויש מלשון לבקר לעיתים או קבוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 22:59 |
|
| |
| מם80 כתב: |  | חכמה
המלה חכמה מורכבת מהמלים חך-מה. מה בין חך ל-מה? ראשית חכמה לדעת לטעום מה ללמוד וממי לקבל, ועל-כן תחלת חכמה יראת ה'. החכמה הינה רושם ראשוני שכלי ממהותם של דברים, התפעמות הלב מהענוה הצפונה בדברים, החכמה מאין תמצא. מאחר שבעולם הזה הדברים מצויים בהיעלם, ולעתים הרושם הראשוני מטעה, לימוד דורש אורך-רוח לחכות עד שטעמם של דברים מובן. לפיכך, דרכי החכמה ששתיקה קודמת לשמיעה, שאלה לתשובה, המתנה למעשה.
|
|
לא הבנתי, אתה חושב שפרפראות ומשחקי מילים הם הדרך להבין את 'לשון הקודש'? לכל היותר עוד פאזה של הברגות מאולצות כמו אלו שתיארת.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 23:30 |
|
| |
אנו מאמינים כי לשון המקרא, אינה דומה ללשונות אחרים, אשר עוצבו ונבנו בהסכמת בני האדם,
ויש לה רובד נוסף, ואותה אנחנו רוצים לגלות.
הפרשנות לא חייבת להיות נכונה היסטורית. עצם חיפוש ומציאת פרושים הוא השכר למחפש. ולקורא.
אם את התורה אפשר לפרש בפרשנויות שונות, והן לגיטימיות, למרות שאחת סותרת את רעותה.
כך גם השפה של התורה ניתנת לפרשנוית שונות
למשל המילה והמושג - מלך
לפי הכתוב בתורה את המלך יש לבחור מקרב אחיך- האות הראשונה היא מהאמצע של הא.ב
אבל לאחר שהמ עלתה לראש, האותיות הקודמות לה, חייבות להתיצב מאחוריה. כפי שמקובל במלוכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/3/2014 23:44 |
|
| |
מחלוקת מדקדקים מה הוראת לבקר בהיכלו. מנחם פירש לבקר בהיכלו בהוראת להבחין בין טוב ורע, וראב"ע הסביר שהכהנים היושבים תמיד בבית ילמדוהו ויורוהו,
ולדעת רבינו תם מוסב על דרישת השם בהיכלו בכל עת ובכל רגע. דונש, ובעקבותיו רד"ק, פירש ללכת בכל בוקר ובוקר בהיכל השם, מלשון בקר אערך לך ואצפה. רש"י הביא את שני הפירושים והקדים את פירושו של דונש לפירושו של מנחם.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2014 00:00 |
|
| |
איך אפשר לפרש את לבקר כביקור
תהלים פרק כז
(ד) אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת יְקֹוָק אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְקֹוָק כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְקֹוָק וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ:
אם הוא יושב בבית ה' כל ימי חייו אז מתי הוא מצליח לבא לביקור?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2014 00:12 |
|
| |
ירוחם,
על-כן המלבי"ם פירש בהיכלו ההיכל פנימי מן הבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/3/2014 00:45 |
|
| |
זו המצאה לשעתה של המלב"ים. אתה נתקלת עוד פעם בהיכל הפנימי הזה?
הרי זה לא יכול הק"ק
|
|
|
|
|
