החזרת עטרת לשון הקודש ליושנה

ירוחם,

המלבי"ם, ספר איילת השחר (אלה ההלכות והכללים המידות והיסודות החוקים והמכונות אשר קבלו חכמי המשנה והמסורת בתהלוכות לשון הקדש):

מ.
בפעם הראשונה שהמילה נא מופעי בתורה

בראשית פרק יב (יא) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ:

רש"י (יא) הנה נא ידעתי - מדרש אגדה עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם, ועכשיו על ידי מעשה הכיר בה.

מענין איך אפשר לפרש אחרת? נא בבקשה.
שים לב כשרשי מפרש נא -לשון בקשה- תמיד מביא להגנתו. את מאמר חז"ל. ושפתי החכמים מסביר -רק כאן זו לשון בקשה אבל בכל הפעמים נא לשון עכשיו.

איך בכלל אפשר לפרש נט כלשון בקשה. את כל הנא שבתהילים- אנא ה' הושיע נא.למשל למה יאמרו הגויים איה נא אלוקיהם?


בא נחזיר עטרה ליושנה גם למילה -נפש- שלרוב בנ"ך בעיקר וגם בתורה פירושה רצון.

ירוחם,

ירוחם,

ירוחם,
כמדומני שאינך יורד לסוף דעתו.
הוא לא מתכוון שלמילה פשוטה יש עשרות משמעויות,
הוא מתכוון שלמילה יש משמעות אחת וכאשר משתמשים בה בהקשרים שונים זה רק נדמה כמשמעות שונה.
הוא מתכוון להגיד שהסיבה שנדמה לנו שזאת משמעות שונה היא שמלכתחילה לא הבנו את המשמעות הנכונה.

לדעתי הרעיון מרתק,
אם כי עדיין לא הצלחתי ממש להבין.

(ויכול להיות שזה מצטרף לניסיון של הרב קוק לקבל את כל הצדדים במחלוקות ביהדות, מתוך הבנה פנימית שבעצם אין מחלוקת)

תוקן על ידי ק_איתי ב- 06/03/2014 22:23:07

את כל הדברים האלה. פירש רש"י: מלמד שאמר הקב"ה עשרת הדברות בדבור אחד, מה שאי אפשר לאדם לומר כן. וביאר המהרש"א כי הוא אחד ומצוותיו אחד ולא יקבלו ריבוי מצדו יתברך. נראה שאותו יסוד נכון גם ללשון הקדש, שהרי ביסודה הינה לשון נבואה בה דיברו האבות ומשה רבינו עם הקב"ה יתברך שמו. לפיכך, ריבוי מלים והוראותיהן נובע מקטנות ההבנה של הברואים ביחס לבורא. על-כן פירושי מלים של חז"ל או של ראשונים שאינם מובנים לנו, הסיבה לכך הינה קטנות הבנתנו ולא חוסר ידיעתם את לשון הקדש, שהרי לא רק שעלו עלינו ביראתם וחכמתם, אלא שדורותיהם היו קרובים יותר למקור הלשון כפשוטו.