|
|
| נשלח ב-13/3/2014 01:05 |
 |
| |
אחר,
במשפט
voy a dormir
מלת היחס a
מחברת בין פועל לבין שם פועל ומשמשת בתפקיד אחר.
כנ"ל בלשון הקדש.
לדוגמא, הלכת לישון.
לילה טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2014 01:59 |
|
| |
בענין השוואות בין עברית לספרדית
בלשון המקרא משמשת המילה 'מה' גם להגדלה ולהפלאה: מה יקר! מה טוב ומה נעים!
וכך גם בספרדית: !qué bueno¡
!qué gracioso¡
האם שימוש זה בספרדית מקורו בלטינית? האם הוא נהוג בעוד שפות (לטיניות ואחרות)?
תוקן על ידי אחר_מוחלט ב- 13/03/2014 02:08:10
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2014 03:39 |
|
| |
יישר כח!
כיצד אומרים "יישר כח" בלשונות אחרות?
Well done!
Bravo!
ובלשון איטלקית, אם מתפעלים מאד, אזי אומרים:
Bravo bravissimo!
לשון קריאה משמשת להבעת רגש במשפט קצר.
שימוש במלה היחס מה ללשון קריאה:
בספרדית נהוג לומר
Qué bueno es...!,
באיטלקית che bello!
בצרפתית que c'est beau!
ובאנגלית what a beautiful day!
בדוגמאות הנ"ל המלה מה משמשת כדי להביע התפעלות. באופן כללי בלשונות הלטיניות ובלשון האנגלית אפשר להשתמש במלת היחס מה לקריאה המביעה כל סוג של רגש.
בעברית מודרנית אומרים: איזה יופי! וואו!
קריאת ההתפעלות WOW
מקורה בלשון הסקוטית ונהייתה שכיחה בלשון האנגלית במאה השנים האחרונות.
בלשון האנגלית אפשר גם להשתמש במלת היחס איך ללשון קריאה,
כגון
How nice! How lovely!
בלשון המקרא מלת היחס מה משמשת להבעת התפעלות או השתוממות, ואילו מלת היחס איך משמשת להבעת צער.
איך הדיון בלשון קריאה התארך!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2014 13:33 |
|
| |
הסיומת המעצימה ísimo- קיימת גם בספרדית אחותה של האיטלקית: muchísimas gracias
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2014 14:25 |
|
| |
לשון סופרלטיבית מחזקת תואר כדי לתאר מידה גדולה.
בלשון הקדש זה נעשה באמצעות מלת היחס מאד אשר באה אחרי התואר, כגון טוב מאד, יפה מאד, וכו'. בלשון הספרדית ובלשון האיטלקית מלת היחס מאד קודמת לתואר, כגון
muy bueno, molto bello. מה הסיבה להבדל בין הלשונות?
לשון הקדש ממעטת להשתמש בתארים, ולפיכך כאשר משתמשים במלת היחס מאד כדי לומר במידה גדולה או בשיעור גדול, הדגש איננו על ההפלגה אלא על התואר שקדם למלת היחס מאד.
לעומת זאת, הלשונות הספרדית והאיטלקית הינן לשונות של יפת,
השמות דגש על אסטתיקה, ואצלן כל המרבה להשתמש בתארים הרי זה משובח. לפיכך, הדגש איננו רק על תואר כזה או אחר אלא על מלת היחס מאד הקודמת לו, כדי להדגיש את השימוש בתארים.
בלשונות הספרדית והאיטלקית מצרפים את הסיומת
issimo
לתואר כדי לומר בגוזמא הכי, יותר מכל.
בלשון הקדש מכפילים שתי אותיות כדי לחזק או למעט או חוזרים על המלה מאד כדי להפליג. לדוגמא,
איזה הוא הירקרק שבירוקין, רבי אלעזר אומר כשעוה וכשושנת קרמל סומכוס אומר ככנף טוס וכחוץ של דקל, מאד מאד הוי שפל רוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2014 15:37 |
|
| |
השפות הלטיניות משתייכות לקבוצת העל של ההודו-אירופיות, יחד עם הלשון החתית למשל. האם כל אלו מבני יפת?
אעיר גם שהשם 'יפת' לא ברור כלל פירושו, ומכל מקום ברכתו של נח "יַפְתְּ אלוהים ליפת" מתפרשת ע"פ הדקדוק והפשט: ירחיב, משורש פת"ה הארמי (וכן בתרגום שם). דרשת אגדה של חכמים אומרת 'יפיפיותו של יפת תשכון באהלי שם', והיא אסמכתא שבאה להתיר כתיבת התורה ביוונית שהיא, לטעם אותם חכמים, היפה שבלשונות יפת.
לפי המקרא חת וכנען הם מבני חם. אך החתית היא מקבוצת ההודו-אירופיות, והכנענית היא הורתה של העברית (כמו שישעיהו אומר "שפת כנען", וכך היא מסקנת המחקר). חקר הלשונות החדש כולל את הלשונות המכונות 'חמיות' יחד עם המכונות 'שמיות', ולמעשה אין חפיפה מלאה בין עמי 'שם' ו'חם' של המקרא לשימושם ככינוי ללשונות עמי הסהר הפורה ומזרח אפריקה.
ועל מי מתייחסות לשונות המזרח הרחוק ולשונות עמי אמריקה הקדומים? מרשימת העמים של "בני נח" שבספר בראשית, מסתבר שהאופק הגיאוגרפי והאתנוגרפי של בני ישראל המקראיים הגיע רק עד הודו (לא כולל). הודו נזכרת רק בספרים המאוחרים שמן התקופה הפרסית. (יודע אני שמקצת המתרגמים ניסו 'לדחוף' את הודו כתרגום לשמות שנזכרו בחומש, אך זיהויים אלו אינם מקובלים על הקדמונים ועל החוקרים).
להכרתי אין לתלות במקרא כשלעצמו שום דבר מעבר למה שהוא בא לומר כפשוטו, ושום ידיעה מעבר לידיעות בני תקופתו. כמובן שאין לשלול דרשנות במקרא כהגות אומנותית-תרבותית-אקטואלית, אם היא מודעת להגדרתה זו ואינה מתיימרת להיות מה שאינה.
תוקן על ידי אחר_מוחלט ב- 13/03/2014 15:54:22
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/3/2014 16:29 |
|
| |
אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2014 23:24 |
|
| |
| מם80 כתב: |  | חכמה
המלה חכמה מורכבת מהמלים חך-מה. מה בין חך ל-מה? ראשית חכמה לדעת לטעום מה ללמוד וממי לקבל, ועל-כן תחלת חכמה יראת ה'. החכמה הינה רושם ראשוני שכלי ממהותם של דברים, התפעמות הלב מהענוה הצפונה בדברים, החכמה מאין תמצא. מאחר שבעולם הזה הדברים מצויים בהיעלם, ולעתים הרושם הראשוני מטעה, לימוד דורש אורך-רוח לחכות עד שטעמם של דברים מובן. לפיכך, דרכי החכמה ששתיקה קודמת לשמיעה, שאלה לתשובה, המתנה למעשה.
|
|
המילים רעיון טיפשי מורכבות מהמילים רע-יון טיפ-פשי .
רע זה היפוכו של טוב .
יון הנו זכר היונה .
טיפ זה מה שמשאירים במסעדה .
פשי זו קריאת התפעלות .
מאחר שבעולם הזה לפעמים יונה לא טובה עפה מעל הראש ועושה את צריכה על בני אדם רח"ל , באה לשון הקודש ללמדנו שאין צורך לפלוט קריאות התפעלות ולזרוק משהו ליון בתמורה . זה לא רעיון טוב . זה כעיון טיפשי .
|
|
|
|
|
