זכות בחירה רק לבעלי תעודת בגרות

נהנתי מאד מן הידע המופגן של האדון ג.גינת, אשר מואדיב הביא לנו מדבריו: 'תרגום מילולי מדויק של המילה (דמוקרטיה = קול העם)'. הקפדנות הלמדנית הזו לדיוק מרשימה מאד. התואיל הגברת פיילין להסתפק בחמש שנות לימוד כדי שגם האדון גינת יהיה רשאי להצביע?
עודד

שתי הערות למרות שהגעתי מאוחר:

1. הדמוקרטיה האמיתית הראויה לשמה היתה באתונה, שבה היה מספר מספיק קטן של אזרחים בעלי זכות הצבעה כך ששאלות חשובות יכלו לעמוד להצבעה כל פעם ופעם.

כל הדמוקרטיות החדשות הן דמוקרטיות של נציגים, לטוב (אם יש) ולרע (ויש).

וכמובן, גם באתונה רוב התושבים לא היו בעלי זכות הצבעה.

אולי זה מד"ב, אבל אם יהיה פעם חיבור אינטרנט בכל בית (ויהיו אמצעי אבטחה) אפשר יהיה להחזיר הצבעה דמוקרטית בכל השאלות החשובות כאשר כל אזרח יוכל להתחבר ולהצביע דרך המחשב שלו (או הסמרטפון).


2. הדרישה שצריך מינימום של ידע ומידע כדי להצביע אינה מוגזמת. בדמוקרטיה של אמריקה היה מקובל לתבוע יכולת קריאה (ואולי גם כתיבה) כתנאי להצבעה.

ושוב מד"ב. באחד מספריו, היינלין (שגם מתיימר להיות, אולי בצדק, הוגה דעות, אם כי דעותיו מעצבנות ואכמ"ל) הציע קריטריון נוסף כתנאי לזכות הצבעה: שירות צבאי למען האומה או מוכנות לשאת נשק ולהתמודד עם אלימות אחד על אחד.

התנאי הראשון דווקא נראה סביר, אם כי הוא ישלול זכות הצבעה מחלק מן המגזר שלנו (אבל גם מהרבה סמולנים).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

1. שיטת הדמוקרטיה הישירה קיימת במספר מדינות, המאפשרות משאל עם. שווייץ מפורסמת בכך, אבל הדבר קיים גם בכמה ממדינות ארה"ב. בתיאוריה גם בישראל מסתובב חוק כזה, שמידי פעם מועלה כאתנן למפלגה זו או אחרת.

2. אמנם קול המון כקול שדי, אבל אינני בטוח שמשאל עם, או דמוקרטיה ישירה, הם באמת ביטוי לשלטון תקין. לא רק משום מספר האזרחים. גם ישוב קטן, כדי להתנהל כראוי צריך ועד מנהל, ואיננו מתנהל באסיפות כלליות. השיטה של מייצגים היא צמצום הצורך בשלטון של העם לתוך מנגנון בר הפעלה.

3. על נבחרי הציבור קיים מנגנון פיקוח - העם, באמצעות התקשורת. כבר היו חוקים שעברו או לא עברו, לא בגלל רצונם האישי של הנבחרים אלא מפאת הביקורת הציבורית. על העם אין ביקורת, והצעת חוק לביטול המע"מ, למשל, עשויה לעבור ברוב גדול בהצבעה חשאית, כי למצביעים אין צורך לתת דין וחשבון על מצב קופת המדינה לאף אחד.

4. התניית זכות הבחירה בתנאי שאינו אובייקטיבי, כגון השכלה או בעלות על רכוש, מבטלת את הדמוקרטיה כשלטון העם, והופכת את השלטון לשלטון של אליטה. אליטה תרבותית, כלכלית או כל מבחן אחר שייקבע כמבחן לזכות ההצבעה.

5. אני עדיין ממתין למי שיציע הצעה להגבלת זכות אזרחית כלשהי, שהוא אינו נמנה על המרויחים מאותה הצעה. ככה, לשם שמים.

_________________

השכן, מיימוני הציע הצעה שהוא לא מרויח ממנה.

השכן

(מתוך הרגל החלפתי מספרים ערביים באותיות עבריות).

א. תודה. לא ידעתי. (לכן צריך לכלול "אזרחות" בלימודי ליב"ה, וגם היסטוריה).

ב. המקבילה לועד מנהל היא הממשלה. שתהיה הצבעה ישירה לממשלה, לראש הממשלה, לשריו. האם זה אפשרי פחות מאשר הדרך הנוכחית? בארץ ניסו פעם הצבעה לראשות הממשלה בנפרד מהצבעה למפלגה?

ובכלל, מפלגה אמורה לייצג מצע. אבל היא מורכבת מבני אדם שאמורים להיות לא רק מייצגים אלא גם ייצוגיים. אולי אם כן עדיף הדגם האמריקאי? (אבל תראה מי עלה שם ותזכור איך מורכבת הדמוגרפיה החדשה).

ג. אולי צריך אם כן להגדיל את השקיפות (אבל מה נעשה עם ענינים בטחוניים).

ד. מסכים בהחלט. כל התנאה יכולה לשמש נגד קבוצה זו או אחרת. אבל מהו תנאי אובייקטיבי? האם יש דרך לקבוע אותו? מי יקבע?

התנאי של ידיעת קרוא אמור לאפשר למצביע לעקוב אחרי הנתונים להבדיל משידורי התעמולה. הוא נולד בתקופה שבה כמדומה עדיין לא היתה טלביזיה ואולי גם לא רדיו. מקור הידע הוא ספרים. מי שאין לו אפשרות לקרוא, רוב הידע חסום בפניו בעידן שאין בו מכשירי MP3 לכל נפש.

אבל מבחן שיבדוק, נניח, יכולת לקרוא משפטי שיעבוד (שהם מסובכים יותר ממשפטים רגילים) עלול להוציא מהכלל בעלי ליקויי למידה שיכולים להיות מוכשרים לפי קני מידה אחרים. זה כבר נהיה מסובך, נכון?

ד2. האם צריך מערכת פרשנית בצד, כמו בית המשפט העליון? (זה יכול להיות לא רע. תלוי מי ישב שם. אני כותב כמי שחש שבית משפט עליון שמרני כמו זה שהיה באמריקה עד שאובאמה החל לשלוח ידים לשם היה יכול להיות טוב. אולי באמת אין תשובה אחרת לצורך באנשים מצפוניים. ושוב, איך יזהו אותם?

ה. המבחן שבודק את המניע כסימן זיהוי לפסלות של הצעה הוא טוב, אבל האם הוא מספיק?

אני מוסיף:

אולי עלינו לחשוב לא רק על מבחני כניסה להצבעה בקלפי (או מה שדומה לה - נניח מחשב ביתי פעם בשבוע) אלא גם על מבחני כניסה לנבחרי הציבור? יש היום מבחן אחד שידוע לי, פסלות בשל הרשעה. אבל אפשר להוסיף עוד. למשל ידיעה בתחום שהנבחר אמור לפקח עליו. נניח, ידע כלכלי ברמה אקדמית עבור שר אוצר (ממש אין כוונתי למצב הנוכחי, זו פשוט דוגמא קלה). אם נמשיך בדוגמא, זה לא  יעזור לנו לקבל שר אוצר טוב מפני שיש שאלות שלגביהן אין תשובה קלה, כמו בחירה בין גישות כלכליות, אבל לפחות יהיה אדם שמכיר את הרקע התיאורטי וההיסטוריה של התחום.

איני יודע אם התנאי שלי נכון. האם על שר בטחון להיות בעל רקע צבאי? שר בריאות צריך ידע ברפואה? אולי צריך במקום זה קורס שכל מועמד ציבורי או נבחר ציבורי אמור לעבור, וצריך רק את יכולתו להשתתף בקורס? וכל זאת בלי להיכנס לשאלה איך נוודא שהוא לומד כמו שצריך ושהמלמדים אינם מכשילים אותו בכוונה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");